הקורפוס ה-11 (ורמאכט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקורפוס ה-11
XI. Armeekorps
XI Armee-Korps unit marking Unternehmen Zitadelle.png
סמל הקורפוס ה-11
פרטים
מדינה גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
שיוך ורמאכטורמאכט  ורמאכט
סוג קורפוס
אירועים ותאריכים
הקמת היחידה 6 באוקטובר 1936
פירוק היחידה 8 במאי 1945
מלחמות

מלחמת העולם השנייה

פיקוד
מפקדים מפקדים

הקורפוס ה-11גרמנית: XI. Armeekorps) היה קורפוס של הוורמאכט שלחם במלחמת העולם השנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החזית המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקורפוס הוקם ב-6 באוקטובר 1936 בהנובר, וכמפקדו מונה אמיל לב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נכלל הקורפוס במסגרת הארמייה העשירית, ויחד אתה לקח חלק במערכה בפולין ולחם בקרב בזורה והמצור על ורשה. מאוחר יותר הועבר הקורפוס אל הארמייה השמינית.

בשנת 1940 נכלל הקורפוס בארמייה השישית, ויחד עמה לחם במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה. הקורפוס לקח חלק בקרבות בהולנד ובלגיה.

המערכה בבלקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכה בבלקנים פיקד על הקורפוס יואכים פון קורצפלייש. הקורפוס כלל אז 3 דיוויזיות והוא נכלל במסגרת ארמיית הפאנצר הראשונה. הקורפוס השתתף בפלישה ליוגוסלביה.

החזית המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורצפלייש פיקד על הקורפוס במהלך מבצע ברברוסה, והוא לחם לסירוגין כחלק מהארמייה ה-11, ולאחר מכן כחלק מהארמייה ה-17 ומארמיית הפאנצר הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות דרום. ב-1 ביוני 1942 מונה קרל שטרקר למפקד הקורפוס, והשתתף עמו במתקפת הקיץ הגרמנית. באוגוסט הועבר הקורפוס תחת פיקוד הארמייה השישית, ולחם עימה בקרב סטלינגרד. ב-25 בינואר 1943 קיבל שטרקר את עיטור הצלב הגרמני בזהב, וב-31 בינואר 1943 הועלה שטרקר לדרגת גנרל-אוברסט. וב-2 בפברואר נכנע הקורפוס יחד עם כל שרידי הכוחות שהיו בכיס הצפוני בסטלינגרד ונלקח לשבי.

הקורפוס הוקם מחדש, ולחם בקרב חרקוב השלישי ובקרב קורסק. לאחר הכישלון הגרמני בקרב קורסק הגן הקורפוס על נסיגת הכוחות הגרמניים אל מעבר לנהר הדונייץ, ולאחר מכן לחם בקרבות הנסיגה אל נהר הדנייפר. בפיקודו של וילהלם שטמרמן, הקורפוס לחם בקרבות באזור קייב שבאוקראינה, והיה חלק מכוח גרמני שכותר בידי כוחות הצבא האדום במבלט קורסון-צ'רקאסי בגדה המערבית של נהר דנייפר, במסגרת קרב קורסון-צ'רקאסי. בסוף ינואר 1944 קיבל שטמרמן את הפיקוד על כל הכוחות, שכותרו ב"כיס" הגרמני שנוצר באזור קורסון. "כוח שטמרמן" לחם בתוך הכיתור במשך כמעט שלושה שבועות, תוך שהוא מנסה לחבור לכוחות החילוץ שנשלחו לעזרתו. ב-7 בפברואר 1944 הוענק לשטמרמן "צלב האבירים של צלב הברזל", אולם המצב של כוחו הפך נואש יותר ויותר, והוא נדחק לשטח צר, שהיה מוקף מכל עבריו בכוחות סובייטיים. בליל 16/17 בפברואר ניסה "כוח שטמרמן" לפרוץ את טבעת הכיתור הסובייטית ולחבור לכוחות הגרמניים באזור ליסיאנקה. ב-17 בפברואר, במהלך הפריצה החוצה, נהרג שטמרמן מפגז נ"ט שפגע ברכבו, אך חלק ניכר מהכוח שבפיקודו, הצליח להגיע בשלום לקווים הגרמניים.

הקורפוס נסוג מהחזית המזרחית בהדרגה, ולחם במסגרת מבצע לבוב-סנדומייז', ובמסגרת הקרב על פראג. הוא נכנע עם סיום המלחמה ב-8 במאי 1945.

מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה שנייה (לאחר קרב סטלינגרד):

סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכה בפולין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במערכה בפולין כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

הקרב על צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב על צרפת כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

המערכה בבלקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המערכה בבלקן כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

מבצע ברברוסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מבצע ברברוסה כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

קרב סטלינגרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קרב סטלינגרד כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

קרב קורסק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קרב קורסק כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

קרב קורסון-צ'רקאסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך קרב קורסון-צ'רקאסי כלל הקורפוס את היחידות הבאות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]