פרנטישק סיקוונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנטישק סיקוונס
František Sequence
לידה 21 בנובמבר 1836
פלזן, האימפריה האוסטרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 ביוני 1896 (בגיל 59)
העיר העתיקה של פראג, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות וישהראד עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האקדמיה לאמנות יפה, מינכן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנטישק סיקוונסצ'כית: František Sequence;‏ 21 בנובמבר 183614 ביוני 1896) היה צייר דתי והיסטורי צ'כי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שסיים את לימודיו היסודיים בפראג, הוא הפך לסטודנט באקדמיה לאמנויות יפות. בשנה שלאחר מכן (1854) עבר לאקדמיה לאמנויות יפות במינכן, שם למד אצל וילהלם פון קולבאך. מאוחר יותר, הוא למד באקדמיה המלכותית לאמנויות יפות באנטוורפן. המדריך הראשי שלו שם היה יוזף ואן לריוס.[2]

בשנת 1860, הוא חזר לזמן קצר לפראג. לאחר מכן בילה שבע שנים ברומא; בזכות מלגה שקיבל. בתחילה הוא יצר ציורים היסטוריים, אך לבסוף נקשר לתנועה הנצרתיים והתמסר כולו ליצירות דתיות. רבים מדיוקנאות הקדושים שלו עוצבו לפי דגמים רומיים וביזנטיים קדומים.

הוא חזר לפלזן ב-1868, שם התחתן עם בתו של פסנתרן מקומי, יוזף גרלאך. הם התיישבו בפראג והוא פיתח יחסי עבודה עם האדריכל יוזף מוקר.

בשנת 1880, הוא ירש את יאן סוורטס כפרופסור לציור דתי והיסטורי באקדמיה של פראג. הוא שימש שם גם כרקטור בשנים 1882- 1887 ו-1890 עד 1893. הרצאותיו היו פופולריות מאוד. מבין תשעים ושמונה תלמידיו, הידועים ביותר כוללים את לודייק מרולד, פרנטישק קופקה, ויקטור אוליבה, יוזף רולצ'ק ומקסמיליאן פירנר.

לאחר 1875, הוא היה חבר באקדמיה הנוצרית ועמד בראש המחלקה לאמנות שם. הוא גם היה חבר פעיל בוועדה לתכנון שיפוץ קתדרלת ויטוס. משנת 1880, הוא ישב בוועדת הפיקוח על מוזיאון העיר פראג. הוא נבחר כחבר באקדמיה הצ'כית למדעים ואמנויות בשנת 1890.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנטישק סיקוונס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Sequens, Franz (František)". In: Österreichisches Biographisches Lexikon 1815–1950 (ÖBL). Vol. 12, Austrian Academy of Sciences, Vienna 2005,
  2. ^ ALO docView - 34 Biographisches Lexikon des Kaisertums Österreich (1879), www.literature.at