פרנסיסקו מדרו

פרנסיסקו מדרו
Francisco Ignacio Madero González

לידה	30 באוקטובר 1873 מקסיקו
נרצח	22 בפברואר 1913 (בגיל 39) מקסיקו סיטי, מקסיקו
שם מלא	פרנסיסקו איגנסיו מדרו גונסאלס
מדינה
מקום קבורה	Monumento a la Revolución
השכלה	בית הספר הגבוה ללימודי תעשייה וניהול בפריז (1892) אוניברסיטת קליפורניה בברקלי (1893) Mount St. Mary's University
עיסוק	פוליטיקאי, איש צבא, מוזיקאי, סופר, איש עסקים
מפלגה	Partido Nacional Antirreeleccionista, Progressive Constitutionalist Party
בן או בת זוג	Sara Pérez de Madero
נשיא מקסיקו ה־33 9 בנובמבר 1911–19 בפברואר 1913 (שנה ו־14 שבועות) סגן נשיא מקסיקו חוסה מריה פינו סוארס → פרנסיסקו לאון דה לה בארה פדרו לסקוראין ←

פְרַנְסִיסְקוֹ אִיגְנַסְיוֹ מָדֵרוֹ גּוֹנְסָאלֶס (ספרדית: Francisco Ignacio Madero González; ‏30 באוקטובר 1873 - 22 בפברואר 1913) היה מדינאי ומהפכן מקסיקני, נשיאה ה-33 של מקסיקו. מדרו, בעל קרקעות יציב כלכלית, היה חלק מתנועת השכלה ליברלית בת תקופתו. מדרו היה מראשיה המקודמים של המהפכה המקסיקנית ונשיא בין 1911 להתנקשות בחייו.

מדרו היה האיש שהתניע ב-1910 את המהפכה המקסיקנית, והוביל להפלת משטרו של הרודן פורפיריו דיאס. זו הייתה המהפכה העממית המוצלחת הראשונה של המאה ה-20 (אם כי עלתה בחייהם של מעל מיליון מקסיקנים). הוא לא היה מהפכן במובן הפשוט של המילה, כי אם ליברל-דמוקרטי, שדרש רק את קיום הכתוב בחוקה, ובעיקר בחירות שקופות והוגנות שיאפשרו את החלפת המשטר. לאחר שדיאס מנע כל אפשרות להדיחו בבחירות, ואף כלא את מדרו שרץ נגדו, מדרו הכריז על מרד באמצעות הסיסמה "בחירה אפקטיבית, לא לבחירה מחדש" ("Sufragio efectivo, no reelección").

הוא קרא למצביעים למנוע את הבחירה מחדש השישית של פורפיריו דיאס, אשר מדרו ראה כאנטי-דמוקרטי והצליח לגייס כמה ממושלי מדינות הצפון של מקסיקו לצידו, כמו גם שודדי דרכים, פנצ'ו וייה, ואת אמיליאנו ספאטה מנהיג איכרים מהדרום. המהפכה הצליחה, ומדרו נבחר וכיהן כנשיא מקסיקו בשנים 1911–1913. מדרו אכזב את תומכיו מימי המרד כיוון שלא מילא את הבטחותיו לחלק אדמות באופן נרחב לאיכרים. כך התחילה תקופת התקוממויות נגד בהנהגת ספאטה. לאחר תפיסת השלטון של ויקטוריאנו ורטה, נרצח מדרו על ידי קצינים מתומכי דיאס בעת שהועבר למעצר, אחד מהם קודם בהמשך לדרגת גנרל. הטענה הרשמית הייתה שמדרו וסגנו נרצחו עקב ניסיון חילוץ כושל של חמושים.

ביוגרפיה

פרנסיסקו איגנסיו מדרו גונסאלס נולד בפארס, קואווילה, בשנת 1873. הוא היה בן למשפחת בעלי קרקעות עמידה, בצעירותו אביו שלח אותו ללמוד השכלה גבוהה מחוץ למקסיקו. מדרו למד במכללת הר מריה הקדושה באממיצבורג, מרילנד (1886–1888) ולאחר מכן למד מספר שנים בבית ספר לעסקים בפריז וסמסטר אחד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. הוא היה נמוך, רזה וחיוור ובהמשך חייו היה לצמחוני והתנזר משתיית משקאות חריפים. כמו כן היה אדם רוחני שכן בבית הוריו חונך לפי חינוך דתי במכללת ישועים קתולים. מדרו היה מאמין מתון בשיטת הממשל של הדמוקרטיה, ועם שובו למקסיקו הוא לקח חלק בארגון התנועה הפוליטית הדמוקרטית על שם בניטו חוארס והנהיג את המפלגה הפוליטית בקואווילה (התקיימה בין 1904–1905) בניסיון לא מוצלח להתמנות למושל המדינה.

במהרה הגיע מדרו למסקנה כי המאמצים לסיים את הדיקטטורה הלאומית של ה"קאודיו" פורפיריו דיאס, יחייבו תנועה דמוקרטית לאומית, ולשם כך הוא תמך במאמצים של תנועות עצמאיות ועידד הקמת ארגונים פוליטיים. בראיון משנת 1908 בפני עיתונאי אמריקאי, דיאס טען כי מקסיקו מוכנה לקראת דמוקרטיה וטען כי יתפטר מנשיאות המדינה בשנת 1910. הצהרה זו עוררה שיטפון של תנועות פוליטיות חדשות ושפע של פעילות פוליטית. מדרו השתמש במצב פוליטי זה לחזק את פרסומו עם הוצאתו לאור של ספרו רב המכר: La sucesión presidencial en 1910 ("הירושה הנשיאותית של 1910"), בו קרא לבחירות כנות, השתתפות המונית בתהליך הפוליטי, ואיסור על בחירה מחודשת לכהונת הנשיא.

המצב הפוליטי הפך קדחתני עוד יותר כאשר דיאס שינה את דעתו בשנת 1909 והצהיר כי בכוונתו להתמודד לבחירה מחודשת בשנת 1910. מדרו סייע בארגון מפלגה שקראה להגבלת כהונותיו של נשיא, והפך למועמד מטעמה של המפלגה לנשיאות עם הסיסמה "בחירה אפקטיבית, לא לבחירה מחדש" ("Sufragio efectivo, no reelección"). לקראת הבחירות התקיימה התקוממות אזרחית שנמחצה בתגובה צבאית. לנכוח העובדה שגורמים בצבא הביעו תמיכה באופוזיציה של מדרו, דיאס הורה על דחייה וביטול של הבחירות. הכרזה זאת, שנגדה את הצהרתו מזה שנתיים קודם לכן, הובילה לפרוץ המהפכה המקסיקנית. ערב הבחירות המבוטלות מדרו נעצר באשמת זיוף מרד והעלבת רשויות השלטון.

פרנסיסקו מדרו ורעייתו שרה פרז דה מדרו.

הוא שוחרר ממעצר זמני, ונמלט לסן אנטוניו, טקסס, שם פרסם באוקטובר 1910 את תוכנית דה סן לואיס פוטוסי, הכריז על עצמו כנשיא הלגיטימי של מקסיקו, וקרא להתקדם להתקוממות מזוינת נגד דיאס וממשלתו ב-20 בנובמבר. התוכנית של סן לואיס פוטוסי הייתה למסמך קטן שבו מדרו פירט ופרש את הסיבות למרד. מדרו, בעצתם של תומכיו הפוליטיים, יצא בחריפות נגד משטרו הדיקטטורי של דיאס. על פי תוכניתו, מדרו טען כי יקים דמוקרטיה בכל רחבי מקסיקו, חוזים ועסקאות ממשלתיות שנעשו בעבר יכובדו, הממשלה תהיה שקופה ואחראית בעבור אזרחיה, והכלכלה תעדיף תמיכה ושימוש בתוצרת של מפעלים מקסיקניים במקום ייבוא ממייצרים זרים. המהפכה פרצה עם שביתות חוצבים בצפון מקסיקו ובמהרה התפשטה לדרום, איפה שעובדי אדמה קשיי יום רבים החלו לתמוך באמיליאנו ספאטה ותנועתו המהפכנית.

דיוקן נשיאותי של מדרו.

לנוכח חששותיהם ממעמדם שלהם, האליטה השלטונית שתמכה כל אותו הזמן בדיאס, לפתע יצאה נגדו והביעה את תמיכתה בתנועה המהפכנית. מדרו התקבל בתמיכת הצבא והאליטה השלטונית במקסיקו סיטי, ולנוכח בריחתו של דיאס לגלות, הוא מונה לנשיא מקסיקו ה-33 לאחר שפרנסיסקו לאון דה לה בארה שירת תקופה קצרה כנשיא בפועל. לצד התמיכה של האליטה במדרו, ממשלתו החדשה שימרה את המערכת הכלכלית שהטיבה עמם. מדרו אף שמר על משרותיהם של חלק מהשרים מממשלתו האוליגרכית של דיאס והוטיר אותם בעמדותיהם. על מדרו היה להביא לפשרה בין האוליגרכים שהיו הבסיס לתמיכה השלטונית בו ובין התנועות העממיות שהעלו אותו לשלטון מלכתחילה. במצב שנורצ הממשלה העבירה זיכיונות על שטחים במדבר עבור עובדי אדמה.

נוסף על כך, ממשלתו החדשה של מדרו עמדה אל מול פרשיית שחיתות שפגעה קשות באמון הציבורי כאשר הועברו קרקעות נוספות, דרך זיכיונות ממשלתיים, אל אוליגרכים רבי השפעה בממשל שהיו בעלי הון רב עוד קודם לכן. ממשלת מדרו הכריזה על כך שתשיב לעובדי אדמה את כל הקרקעות שנלקחו "באופן בלתי-חוקי" בתקופת שלטונו של דיאס. בפועל מעט מאוד קרקעות הועברו מהאוליגרכים לעובדי האדמות בידי הממשלה החדשה מכיוון שדיאס אישר חוקית את ההעברה של הקרקעות לתומכיו הכלכליים והפוליטיים. ההשפעה האוליגרכית מנעה את כל קריאות הרפורמה של מדרו והשאירה את הצבא המקסיקני בעמדת השפעה. הצבא היה באותה העת שנוא ברחבי המדינה לנוכח העובדה ששימש בעבור ההשקטה האלימה כל ההתנגדות הפוליטית לדיאס.

פרנסיסקו מדרו בתקופת נשיאותו.

לנוכח חולשת ממשלתו של מדרו, פרצו מרידות חדשות במסגרת המהפכה ברחבי מקסיקו. מרד מזוין בצפון הופל בידי הצבא המקסיקני, אך הממשלה לא הצליחה להשתלט על האנרכיסטים וה'ספאטיסטים' (תנועתו המהפכנית של אמיליאנו ספאטה), אשר נעזו בתמיכה עממית נרחבת. כאשר מדרו פנה להגיע להסדר עם התנועה הסוציאליסטית, מנהיגיה יצאו בהצהרות ישירות נגד ממשלתו. מרכזי ייצור הסוכר במורלוס נפלו במהרה לשליטת המהפכנים. מורלוס הייתה, במקביל למרכז מטעי הסוכר, המדינה העשירה ביותר במקסיקו.

מדרו וממשלתו פעלו לפי האידיאלים של הדמוקרטיה הליברלית אשר בחזונם רצו להקים במקסיקו, ולא העריכו די כי בכדי למנוע את נפילת המדינה למלחמת אזרחים תידרש המחיקה המוחלטת של כל מוסדות המדינה מתקופת הדיקטטורה של דיאס. עם פרוץ המהפכה המקסיקנית, משקיעים אמריקאים במקסיקו ברחו חזרה לארצות הברית. כאשר מדרו החל להתדיין על ברית פוליטית עם מהפכנים סוציאליסטים בערים הגדולות, השגריר האמריקאי במקסיקו סיטי יצר קשר עם אחיין של דיאס והחל לתכנן הפיכה צבאית שתהווה מהפכת-נגד מול מדרו. מדרו מינה את הגנרל ויקטוריאנו ורטה למפקד המוצב הצבאי במקסיקו סיטי, ללא ידיעה שורטה היה למעשה חלק מהקשר המהפכני נגדו. מדרו וסגן הנשיא חוסה מריה פינו סוארס נעצרו בידי הצבא בפיקודו של ורטה והוצאו להורג ביריות. הממשלה הדיקטטורית החדשה של ורטה הובילה להתמשכות המהפכה ומלחמת האזרחים במקסיקו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנסיסקו מדרו בוויקישיתוף

• פרנסיסקו מדרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• The Presidential Succession of 1910: The National Democratic Party
• עלייתו של פרנסיסקו מדרו, ספריית הקונגרס (באנגלית)

הקודם: פרנסיסקו לאון דה לה בארה

נשיא מקסיקו 6 בנובמבר 1911 - 19 בפברואר 1913

הבא: פדרו לסקוראין

• פרנסיסקו מדרו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)