אמון הציבור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
EmunLogo.png
משרדי אמון הציבור

ארגון אמון הציבור הוא ארגון חברתי (חברה לתועלת הציבור במעמד – מלכ"ר) הפועל לשינוי כללי ההתנהגות של עסקים בישראל ולהנחיל תרבות כלכלית המבוססת על הוגנות, שתועיל לציבור ולעסקים כאחד. תחומי הפעילות של הארגון הם: זכויות כלכליות וצרכניות, הגנה על הפרטיות, הגנה על הסביבה, וקידום זכויות כלכליות-חברתיות בישראל ככלל ובקרב אוכלוסיות מוחלשות בפרט."

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון הוקם ב-2006 על ידי גלית אבישי ויוסי ברג במטרה לשנות את כללי ההתנהגות של עסקים וגופים ציבוריים בישראל ולהנחיל תרבות כלכלית המבוססת על הוגנות שתועיל, לשיטתה, לציבור, ולעסקים כאחד.

חזון "אמון הציבור" הוא לקדם הגינות בעסקים ולהעמיד לרשות הציבור, העסקים ומקבלי ההחלטות מידע אמין ומקצועי שישרת מטרה זו.

הארגון פועל להנגיש לציבור, לעסקים ולמקבלי ההחלטות מידע מהימן, מקצועי, ברור ועדכני על ענפי פעילות שונים במשק ובכלל זה מידע על התנהלות עסקים בענפים אלה. תשתית המידע והכלים שמעמיד הארגון מסייע לציבור לפעול לשינוי במאזן הכוחות בינו לבין העסקים. בראש ובראשונה מבקש הארגון להשפיע דרך כוחות השוק, תוך קידום העיקרון הכלכלי כי כיבוד זכויות הצרכנים משתלמת לעסקים.

כדי להבטיח אמינות ועצמאות מרבית, הוקם הארגון תוך התאמה מבנית מיוחדת, על ידי הפרדת רשויות, בין מועצה ציבורית מתנדבת, האמונה על כללי ההגינות שהארגון מבקר באמצעותם את התנהלות העסקים, צוות עובדים המפעיל, בין היתר, את מוקד התלונות של הארגון, מחלקת מחקר, מחלקת בקרה על עסקים ומחלקה משפטית.

לצפייה בסרטון קצר המסכם את פעילות אמון הציבור לחצו כאן

פעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקד התלונות של ארגון אמון הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוקד מטפל בעשרות אלפי תלונות בשנה של הציבור, מול כל עסק בישראל. הטיפול נגיש, מקצועי, ללא תשלום, והשירות ניתן בשפות שונות. מעבר לחשיבות שבטיפול האינדיבידואלי, יש למוקד התלונות ערך חינוכי המסייע לציבור לעמוד על זכויותיו, ולפעול כנגד התנהלות בלתי הוגנת, והוא מאפשר לארגון אמון הציבור לאתר ולהצביע על ליקויים רוחביים בענפים שונים ועל לקונות המחייבות טיפול ותיקון. להגשת תלונה לחצו כאן.

בקרה על עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מקיים בקרה שוטפת, מקצועית ומהימנה על עסקים והתנהלותם – מול הציבור הרחב והעסקים עצמם. הארגון מבקר ובודק את כלל הענפים העסקיים בישראל. בכלל זה, פיתח ומפרסם הארגון כללי התנהגות ענפיים ראויים לעסקים ולמוסדות ציבוריים.

יצירת כלים להשפעה על עסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מייצר כלים שונים לשיפור ההתנהלות הכלל משקית של עסקים וגופים ציבוריים. כך למשל, הארגון מפרסם ניירות עמדה ומחקרים מטעמו אודות חסמי שוק ודפוסי ליקוי חוזרים בענפי פעילות שונים, תוך הצעה והמלצה לבתי העסק, מקבלי ההחלטות ולגורמי האכיפה כיצד לפעול כדי לתקן את הבעיות עליהן מצביע ארגון אמון הציבור.

פעילות לשינוי מדיניות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מזהה כשלים ולקונות במדיניות ובחקיקה, ופועל לתיקונם, לרבות בדרך של ייזום הצעות חקיקה, פניה למקבלי החלטות, פניות לגורמי אכיפה ופיקוח, הפניית זרקור ציבורי ועוד. הארגון משתתף באופן פעיל בשיח הציבורי בתחומים כלכליים חברתיים, לרבות בוועדות כנסת, וועדות ממשלתיות ופורומים חוץ-פרלמנטרים, וממוצב כמומחה מול מקבלי ההחלטות בתחומים שונים.

כלים משפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימוש בכלים משפטיים, דוגמת עתירות לבג"ץ וכתיבת ניירות עמדה מול הרגולטורים; דרבון מערכת האכיפה לעסוק בתחומים בהם הנזק הציבורי הוא משמעותי בהיקפו (ברמת הנזק ובגודל האוכלוסייה המשופעת ממנו), מתן חוות דעת מקצועיות בתחומים רלוונטיים ועוד. כך למשל הגיש הארגון עתירה נגד משרד הפנים בעניין אי החלת חובת המכרזים על תאגידים עירוניים ועתירה מנהלית נגד משרד הבריאות בעניין פרסום בדיקות תברואה במסעדות.

תו אמון הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תו אמון הציבור הוא תו הניתן לבתי עסק ומוסדות שקיבלו על עצמם את כללי ארגון אמון הציבור הענפיים הרלוונטיים, עברו הליך בדיקה ובקרה מול הארגון, וממשיכים להיות כפופים להליכי בקרה אלו. התו אינו תו תקן ואיננו תו אחריות להתנהלות תקינה של העסק, התו אינו מהווה "אישור" של בית העסק, והתו אינו משקף תוצאות של סקר, תחרות או מידרג כלשהו.

התו הוא הצהרה של העסק על מחויבותו כלפי הציבור ואמון הציבור לכללי ההגינות, האמינות והשקיפות שקבע ארגון אמון הציבור, וכי הוא נתון להליך בקרה (בתשלום) של אמון הציבור על ממשקיו הצרכניים.

מקום בו נודע לארגון אמון הציבור כי עסק הנושא את תו ארגון אמון הציבור מפר באופן שיטתי את הכללים, ואינו פועל לתיקון הליקויים, נוקט הארגון בהליכי שלילת תו, שכן משמעות הדבר היא שהעסק הפר את מחויבותו לכללי אמון הציבור.

עסקים מחויבים לכללי ארגון אמון הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסקים שנבדקו ונמצאו ככאלה המפנימים בעסק את כללי ארגון אמון הציבור, והתחייבו להטמעת כללים אלה בהתנהלותם השוטפת מכונים "עסקים בעלי תו אמון הציבור". על פעילותם של עסקים אלו מול צרכנים ישנה בקרה של ארגון אמון הציבור (הנעשית בתשלום) באמצעות מערך ניטור ובקרה על פעילות העסקים, במטרה לסייע להם לצמצם חשיפה משפטית ותדמיתית ובמטרה למנוע פגיעה בזכויות צרכנים.

ההתחייבות לכללי אמון הציבור לשלושה שלבים:

  1. עמידה בתנאי הסף של הארגון, כלומר בחינת המידע שהצטבר נגד העסק בארגון ווידוא שהעסק נכון לפעול בהתאם לחוק.
  2. מועמדות, שבמהלכה צוות הארגון מקבל גישה לממשקיו הצרכניים של העסק ובכלל זה חוזים, תקנונים, תעודות אחריות, פרסומים וכיוצא בזה ומוודא התאמה של מסמכים אלה לדרישות החוק. העסק מקבל דוחות ביקורת ורק אחרי תיקון הליקויים מסיים את שלב המועמדות ועובר לשלב המחויבות.
  3. מחויבות לכללי הארגון, שמשמעותו היא תיקון מתמיד של ליקויים שהתגלו בפעילות העסק, הטמעת יישום הכללים בהתנהלות העסק והתייעצויות עם מחלקת הבקרה באשר לנושאים אלה. חוסר נכונות של העסק לתקן את הליקויים, עלולה להוביל להליך שלילת תו אמון הציבור.

עסקים בעלי תו אמון הציבור, רשאים להחצין את מחויבותם באמצעות הצגת "תו אמון הציבור", המסמל לציבור את מחויבותם לכללי הארגון. לא כל עסק יכול להתחייב לכללי ארגון אמון הציבור.

לחיפוש עסקים בעלי תו אמון הציבור לחצו כאן.

כללי הבסיס של ארגון אמון הציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לארגון אמון הציבור שישה כללי בסיס, החלים על כל עסק מחויב, ונלווים אליהם כללים ענפיים אליהם מתחייב עסק על פי השתייכותו הענפית:

אמת והגינות בפרסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העסק ישמור על הגינות בפרסום - כללי ארגון אמון הציבור בפרסום הותאמו לכללים הנהוגים בארצות הברית בתחום ומפרטים שורה של דרישות ובהן הקפדה בת הוכחה על אמת בפרסום, ובכלל זה איסור במסרים שיווקים מטעים בתחום הסביבתי, שימוש מהימן בהשוואת מחירים וטענות חיסכון, ביצוע התאמות בפרסומת המיועדת לקטינים, פרסום הגון לתחרויות והגרלות ועוד.

גילוי נאות ושקיפות המידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

העסק יספק את המידע המלא החיוני לצרכן לפני ביצוע העסקה - מידע זמין ורלוונטי הוא תנאי הכרחי להגינות עסקית. כללי ארגון אמון הציבור בתחום מטרתם לוודא הוגנות בכל שלבי העסקה. בין הכללים, גילוי כל המידע הרלוונטי לפני ביצוע העסקה ובכלל זה תנאי החוזה, אחריות ושירות, מחירה הכולל של העסקה, מדיניות החזר מוצרים, עדכון הצרכן על איחור באספקה ועוד.

שירות נאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסק יבטיח מתן שירות ראוי – הכללים שקבע ארגון אמון הציבור בתחום, קובעים שורה של כללים גם לאחר שהעסקה הושלמה, ובהם קביעת תנאי אחריות ושירות הניתנים למוצר והצגתם בדרך ברורה לציבור, ובכלל זה בכל הנוגע לתקופת האחריות, תנאי האחריות וסייגים לאחריות. בנוסף מתחייבים עסקים בקביעת סטנדרטים מחייבים לשירות, טיפול ראוי בתלונות הציבור.

כיבוד החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנאי הכרחי להגינות הוא כיבוד דרישות החוק בתחומי הצרכנות, ההגבלים העסקיים, הזכות לפרטיות ועוד - כיבוד ההגנות שנקבעו לצרכן בחוק הוא בסיס להתנהלות צרכנית של עסק. בין החובות שקובע החוק, כיבוד זכות הצרכן לבטל עסקה במקרים מסוימים, איסור הטעיה או ניצול מצוקה, עמידה בתקנים הרשמיים, איסור בהתנהלות המקטינה תחרות ועוד.

הגינות בעריכת חוזים ובקיומם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוזים ותקנונים הנקבעים באופן חד צדדי חייבים להיערך באופן הגון, תוך שמירת זכויות הצרכן. התחייבויות, חוזים וסיכומים יש לקיים, גם אם סוכמו בעל פה - כללי ארגון אמון הציבור בעניין חוזים ותקנונים הנקבעים באופן חד צדדי על ידי העסק באים להבטיח הגינות בעריכת חוזים וקיומם, בדרישה לכבד התחייבויות, גם אם נערכו בעל פה, בדרישות לגבי הצגת המידע המהותי בתחילת החוזה, באיסור על תנאים מקפחים, בהכפפה של החוזים לבקרת ארגון אמון הציבור ועוד.

שמירה על פרטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המידע האישי שייך לציבור. עסקים האוספים ומנהלים מידע באופן ממוחשב חייבים לשמור עליו מפני חשיפה ושימוש לרעה - כללי ארגון אמון הציבור בתחום ההגנה על הפרטיות הותאמו הן לדין בישראל והן לכללים הנהוגים בארצות הברית בתחום, ומפרטים שורה של דרישות המבטיחות יידוע הצרכן ומניעת ניצול המידע לגביו, ובהן החובה לקיים מדיניות פרטיות ולפרסם אותה, הגבלה על השימוש במידע, אבטחת המידע, הנחיות מיוחדות לגבי אתרים הפונים לקטינים ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]