פרנץ יונאס

פרנץ יונאס
Franz Jonas
לידה	4 באוקטובר 1899; וינה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה	24 באפריל 1974 (בגיל 74); וינה, אוסטריה
מדינה	אוסטריה
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי בווינה
השכלה	אוניברסיטת וינה
מפלגה	המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוסטרית
בת זוג	מרגרט יונאס
	9 ביוני 1965 – 24 באפריל 1974; (8 שנים ו־45 שבועות)
	→ אדולף שרף רודולף קירכשלגר ←
פרסים והוקרה
	מסדר ההצטיינות הבווארי (19 בנובמבר 1960); אביר הצלב הגדול עם צווארון של מסדר אולב הקדוש (1966); אביר הצלב הגדול עם חגורה של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (30 בדצמבר 1971); מסדר הראג'אמיטראבהורן (1967); הצלב הגדול של מסדר הוורד הלבן של פינלנד עם צווארון (1972); מדליית פייר דה קוברטן (1969); הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1958); אות הצלב הכסוף הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית (1960); אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית ;

פרנץ יוסף יונאס (4 באוקטובר 1899 - 24 באפריל 1974) היה פוליטיקאי אוסטרי והנשיא הפדרלי השביעי של אוסטריה שירת בתפקיד בין השנים 1974-1965.

יונאס נולד בפלורידסדורף, פרוור צפוני של וינה. במלחמת העולם הראשונה שירת בחיל הרגלים של הצבא האוסטרו הונגרי בחזית הרוסית. הוא עבד מעל 16 שנים כסדר ומגיה^[1] בבית דפוס של יהודי, בו למד את האותיות העבריות^[2]. במקביל היה פעיל במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ובארגון פועלי הדפוס של וינה^[3]. בשנת 1932 נבחר למזכיר אזורי בווינה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית^[1]. בשנת 1935, אחרי מלחמת האזרחים באוסטריה, הוא נעצר, אך זוכה מהאשמות בגידה ושוחרר לאחר כשנה. במלחמת העולם השנייה עבד במפעל מנועים ולאחר המלחמה מונה למועצת פלורידסדורף. בשנת 1946 מונה לראש מועצת פלורידסדורף, שהייתה בשליטת ברית המועצות^[1]. בשנת 1948 נבחר למועצת עיריית וינה והיה אחראי על ענייני תזונה. בשנת 1949 קיבל אחריות על תיק הבנייה^[1]. בשנת 1951, עם מינויו של תאודור קרנר לנשיא אוסטריה, החליפו יונאס כראש עיריית וינה. יונאס זכה לפופולריות רבה והמשיך בתפקיד עד 1965.

במאי 1965 נבחר לכהן כנשיא אוסטריה כנציג הסוציאליסטים, בגוברו על מועמד השמרנים בהפרש קטן^[4]. הוא נבחר שוב לתפקיד ב-1971 בגוברו על קורט ולדהיים^[5].

יונאס היה תומך נלהב של שפת האספרנטו^[6] ובשנת 1923 החל ללמד את השפה באופן מקצועי. בשנת 1970 נאם יונאס בכנס האספרנטו העולמי, שהתקיים בווינה, עם שליטה מושלמת בשפה.

בשנת 1974 הוא מת מסרטן בעת מילוי תפקידו.

יונאס נחשב לידיד ישראל^[7]^[8]^[9] ולאחר מותו הורה שר הפנים על הורדת דגל ישראל לחצי התורן כאות אבל^[10].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא פרנץ יונאס בוויקישיתוף

ה. קן, מי יכנס להופבורג?, דבר, 14 באפריל 1971
פרנץ יונאס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ¹ ² ³ ⁴ אדגאר שראנץ, פראנץ יונאס - הנשיא החדש של אוסטריה, דבר, 28 במאי 1965
^ מ. מייזלס, יחסינו עם ישראל מצויינים, מעריב, 20 ביולי 1965
^ Heads of States and Governments Since 1945, Routledge, 2014, page 57
^ ראש עיריית וינה פראנץ יונאס - נשיא אוסטריה, דבר, 24 במאי 1965
^ "אוסטרייר איבר אלס - הריעו האוסטרים שבחרו בואלדהיים לנשיאם, מעריב, 9 ביוני 1986
^ אוהד אספרנטו - נשיא מדינה, מעריב, 5 בנובמבר 1969
^ חגיגת העשור בוינה, דבר, 13 במאי 1958
^ מ. גרוס צימרמן, שיחה עם ראש־העיר של "וינה האדומה", דבר, 1 באוגוסט 1958
^ תשואות והבימה בוינה, מעריב, 16 במרץ 1969
^ דגל ישראל לחצי התורן על מות נשיא אוסטריה, מעריב, 29 באפריל 1974

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[דברנשיא-1] ¹ ² ³ ⁴ אדגאר שראנץ, פראנץ יונאס - הנשיא החדש של אוסטריה, דבר, 28 במאי 1965

[2] מ. מייזלס, יחסינו עם ישראל מצויינים, מעריב, 20 ביולי 1965

[3] Heads of States and Governments Since 1945, Routledge, 2014, page 57

[4] ראש עיריית וינה פראנץ יונאס - נשיא אוסטריה, דבר, 24 במאי 1965

[5] "אוסטרייר איבר אלס - הריעו האוסטרים שבחרו בואלדהיים לנשיאם, מעריב, 9 ביוני 1986

[6] אוהד אספרנטו - נשיא מדינה, מעריב, 5 בנובמבר 1969

[7] חגיגת העשור בוינה, דבר, 13 במאי 1958

[8] מ. גרוס צימרמן, שיחה עם ראש־העיר של "וינה האדומה", דבר, 1 באוגוסט 1958

[9] תשואות והבימה בוינה, מעריב, 16 במרץ 1969

[10] דגל ישראל לחצי התורן על מות נשיא אוסטריה, מעריב, 29 באפריל 1974

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]