פרסטון סקוט כהן
 | |
| לידה |
1961 (בן 63 בערך)  |
|---|---|
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
אוניברסיטת הרווארד |
  | |
פרסטון סקוט כהן (באנגלית Preston Scott Cohen) הוא אדריכל ופרופסור בבית הספר הגבוה לעיצוב בהרווארד (GSD). בשנת 2004, הקים יחד עם שותפים ביניהם האדריכל הישראלי עמית נמליך, את משרד האדריכלות "פרסטון סקוט כהן בע"מ" שבסיסה בסנטרל סקוור קיימברידג', מסצ'וסטס[1]. משרדו נודע בעיצוב של מבני תרבות, חינוך, מסחר ופרויקטים של עיצוב עירוני ברחבי העולם. ביניהם נמנים המרכז לאומנויות הבמה Sarmiento בבוגוטה, קולומביה. בניין חדש עבור מכללת טאובמן באוניברסיטת מישיגן. מוזיאון טאיוואן לאמנות. ספריית העיר דאטונג, סין. האגף החדש במוזיאון תל אביב לאמנות. חופת גולדמן זקס בניו יורק, ועוד.
כהן נודע גם כתאורטיקן של אדריכלות, הוא חיבר ספרים שונים ופרסם מאמרים תאורטיים רבים. ניתוחים וסקיצות של יצירותיו הוצגו בהרחבה בתערוכות ומוזיאונים שונים.
קריירה אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
כהן סיים תואר ראשון באומנויות ותואר ראשון באדריכלות מבית הספר לעיצוב ברוד איילנד בשנים 1982 ו-1983 (בהתאמה). בשנת 1985, סיים תואר שני באדריכלות מ-Harvard GSD. בשנת 2003 הוענקה לו פרופסורה, בהמשך עמד בראש הפקולטה לאדריכלות. בשנת 2008 מונה ליו"ר ה-GSD, תפקיד שמילאו בעבר אדריכלים ידועי שם כגון רפאל מוניאו, מאק סקוג'ין, הנרי נ. קוב וולטר גרופיוס[2].
בנוסף מילא תפקידי הוראה באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת טורונטו, רוד איילנד ועוד.
תפיסה אדריכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גישת העיצוב של כהן מבוססת על הגיאומטריה ההשלכתית של המאה ה-17, עם יישום חדשני באמצעות הטלה אורתוגרפית, גישה זו נתמכת על ידי מודלים ממוחשבים. החישובים מהירים, לפעמים מתוכנתים מראש, והשינוי משני ממדים לשלושה הוא הליך מורכב. כתוצאה מכך, המבנים שמתכנן כהן מאופיינים בדרך כלל במורפולוגיה גיאומטרית ייחודית ומתעתעת.
מוזיאון תל אביב לאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
ביולי 2003 זכה כהן בתחרות לתכנון האגף החדש על שם הרטה ושמואל עמיר במוזיאון תל אביב לאמנות[3]. הבניין שתכנן סקוט כהן הוא בעל שש גלריות המקיפות בסיבוב לולייני ואנכי אטריום בגובה של 27 מטרים שתקרתו שקופה. בשעות היום, האור חודר ומאיר את הקירות הלבנים האלכסונים של החלל המרכזי הגבוה והחזרי האור יוצרים תחושה של נפילה לעומקו של המבנה, ובשעות החשיכה יוצרת התאורה המלאכותית תחושה דומה. מסיבה זו מכונה החלל "מפל האור". בניגוד לחלל הפנימי האנכי, נראה הבניין מבחוץ אופקי ורחב. חזיתו עשויה לוחות בטון שמשתלבים בסגנון הבנייה ההיסטורי של תל אביב ומתייחסים למאפיינים הברוטליסטים של המבנה המרכזי, אולם ההצבה ההיפרבולואידית המורכבת של הלוחות השטוחים היא תוצר של הגישה העיצובית הדיגיטלית כאמור [4]. התיצוגים (רינדורים) והמודלים הממוחשבים של הפרויקט הוצגו במוזיאון לאמנות עכשווית בלוס אנג'לס בשנים 2006–2007 בתערוכה שכותרתה עור + עצמות: פרקטיקות מקבילות באופנה ובאדריכלות.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראיון עם פרסטון סקוט כהן, באתר ArchDaily, 24 במאי 2011 (באנגלית)
- ^ Inside Job, Metropolis, 13 במאי 2008 (באנגלית)
- ^ אסתר זנדברג, אדריכל אמריקאי זכה בתחרות לתכנון בניין חדש למוזיאון ת"א, באתר הארץ, 9 ביולי 2003
- ^ אסתר זנדברג, מוזיאון מתקפל, באתר הארץ, 10 ביולי 2003
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פרסטון סקוט כהן (באנגלית)- פרסטון סקוט כהן, באתר GSD הרווארד (באנגלית)
- האגף ע"ש שמואל והרטה עמיר, באתר מוזיאון תל אביב לאומנות
- פרסטון סקוט כהן במוזיאון לאמנות מודרנית
- פודקאסט Talking Practice, ראיון של סקוט כהן עם גרייס לה
