פרק שירה

פרק שירה (נקרא גם פרקי שירה, ברייתא דפרק שירה או שירת הבריאה) הוא חיבור קצר המסוגנן בלשון חז"ל. הפרק מכיל בתוכו קטעי שירה אותם שרות כל הבריות בשבח הקב"ה. מרבית הקטעים הם פסוקים הלקוחים מהתנ"ך, חלקם הגדול מספר תהלים. דוגמה:

”נֶשֶׁר אוֹמֵר: וְאַתָּה ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, הָקִיצָה, לִפְקֹד כָּל הַגּוֹיִם; אַל תָּחֹן כָּל בֹּגְדֵי אָוֶן סֶלָה.
עָגוּר אוֹמֵר: הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר; בְּנֵבֶל עָשׂוֹר, זַמְּרוּ לוֹ.”

היסטוריה

יש במסורת היהודית שייחסו חיבור זה לדוד המלך (כמשתמע מפתיחת החיבור), וכך כתב גם המבי"ט. יש מי שכתב שפרק שירה הוא חיבור משותף של דוד ובנו שלמה המלך. רבי משה תקו התייחס לחיבור בביקורתיות וטען שהוא אינו אלא זיוף פסאודואפיגרפי שנוצר על ידי הקראים.

מלאכי בית אריה, שפרסם מהדורה מדעית (דיפלומטית) של החיבור, שיער כי פרק שירה הוא חלק מספרות ההיכלות, שהתפתחה בתקופת התנאים ובראשית תקופת האמוראים, והוא מן הקבצים הקדומים ביותר בספרות זו, וחובר בתקופת התנאים, במאה השלישית.

ככל הנראה, עד המאה השלוש עשרה המדרש היה ידוע בעיקר בחוגים מיסטיים. מהמאה השלוש עשרה והלאה הוא החל להופיע במחזורים, קובצי תפילה, וסידורים. בתחילה בעיקר בקשר לתפילות בעלות גוון מיסטי, ובמחזורי מקובלים, ובהמשך גם הופיע גם בסידורים של חוגים רבניים שלא היו בעלי נטייה למיסטיקה.

תוכנו של המדרש, המייחס פרסוניפיקציה (האנשה) קיצונית לכל דבר בבריאה, דבר הנראה לכאורה זר ליהדות, עורר עליו במהלך הדורות ביקורות חריפות, ואף טענות לזיוף. כתגובה, נתחברו למדרש פירושים והסברים שונים, על דרך הקבלה, הפילוסופיה, הדרשנות, ועוד.

תוכן הפרק

לדעת רבי יוסף אלבו עיקרו של פרק שירה הוא מחשבת הלב הלומד חכמה ומוסר מכל נברא: ”ועל הכונה הזאת נתיסד פרק שירה, שאמרו רבותינו ז"ל כל האומר פרק שירה בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ואין הכונה על ההגה והצפצוף בפה אלא על מחשבת הלב, כמו אמרתי אני בלבי (קהלת ב' א'), והמחשבה היא שיסתכל כי מכל אחד מן הנבראים הנראים לעין יש ליקח ראיה על איזו מדה טובה או מוסר השכל או דבר חכמת בינה” (ספר העיקרים מאמר ג פרק א.)

מי הם האומרים את השירה

בעין יעקב למסכת עבודה זרה מביא בשם הריטב"א שאין הכוונה שהיצורים אומרים את השירה המיוחסת להם, אלא שאילו הייתה לחיה יכולת דיבור היה ראוי שתאמר את השירה: ”פרק שירה שהעופות והחיות מקלסין, לאו שהם אומרים כלום, אלא סברא היא שאם היה להם פה לדבר יש להם לומר כך וכך”.

לעומת זאת החיד"א כותב ששירה זו המלאך הממונה על אותו נברא אומרה: ”הדבר ברור דפרק שירה אומרים אותו השוטרים והממונים לכל אילן וירק ועשב וכיוצא והוא ממש כפשטו, והממונה ושוטר לכל דבר שר לו נאמר. ואתיין הברייתות כפשטן ומשמען”.

בדומה לזה כתוב בנפש החיים של הרב חיים מוולוז'ין: ”וזהו גם כן ענין אמירת פרק שירה, שאמרו ז"ל "כל האומר פרק שירה בכל יום" כו', שעל ידי אמירת האדם אותו, שהוא כולל כל הכחות כולם, הוא נותן כח להמלאכים והשרים של כל אלו הבריות, שיאמרו אלו השירות, ועל ידי זה הם מושכים חיותם ושפעם להשפיע בכל התחתונים”.

הרב חיים בן עטר כתב בספר אור החיים בפירוש הפסוק במעשה חטא עץ הדעת ”ויאמר אל האשה” (ספר בראשית, פרק ג', פסוק א'): ”פירוש בצפצוף אשר ידברו בו הבעלי חיים בלתי מדברים, ואז היו מכירים כל צפצופי וכו' ואפילו שיחת הדומם. כי כל מה שברא ה' יש לו כפי בחינתו דיבור לטעם אשר ישבח את קונו כאומרו (משלי, טז) "כל פעל ה' למענהו", וצא ולמד מפרקי שירה”.

מבנה פרק השירה

• קטעי פתיחה - שלושה קטעים המנוסחים כברייתות העוסקות במעלת אמירת פרק שירה, וברייתא נוספת המתארת את פגישתו של דוד המלך עם צפרדע אחת
• שישה פרקי שירה - שישה פרקים בהם מתוארת השירה של כל בריה
• קטע סגירה - קטע המנוסח כברייתא על ר' ישעיה תלמידו של רבי חנינא בן דוסא. הקטע הוא פסאודואפיגרפי, והורכב מקטעי מאמרים של תנאים במדרשים ובתלמודים. הקטע דומה מאוד בלשונו לפסקות בעלי מטרה זהה בחיבורים המיסטיים הקדומים שיעור קומה ומרכבה רבה.

פירושים לחיבור

במהלך הדורות נתחברו מספר פירושים לחיבור.

• ביאור רבי שמואל קמחי נכתב בשנת ק"ז, נדפס במהד' זיכרון אהרן, סגנון רציונלי
• ביאור המבי"ט, בתוך בית אלהים, ונציה של"ו
• מספרים תהילות ה', מאת הרבנים חנניה וגמליאל מונסיליצ'י, מנטובה תכ"א, סגנון דרשני
• שיח יצחק ושער שמעון מאת רבי יצחק ורבי שמעון ניקולשברג, ונציה תכ"ד, סגנון קבלי
• שדה בוכים מאת רבי יוסף מפוזן, פפד"א תל"ט, סגנון קבלי
• דברי חכמים מאת רבי יהודה ליב פוחוביצר, המבורג תנ"ב
• שיר חנוכה מאת רבי שמואל פאלק, ונציה תנ"ד
• תיקוני שבת מאת רבי אהרן בן שמואל, ברלין תס"א, סגנון דרשני-קבלי
• דרך חיים מאת רבי חיים ליפשיץ, זולצבך תס"ד
• שערי רחמים מאת רבי יהודה בן פרץ, ונציה ת"ע, סגנון קבלי
• שער השמיים מאת השל"ה, אמשטדרם תע"ז
• פי אליהו מאת רבי אליהו דייץ, אלטונה תצ"ה
• זמרת הארץ מאת רבי יעקב עמדין, בתוך סידורו בית יעקב, אלטונה תק"ה, סגנון סימבולי-קבלי
• ביאור הרב"ך, קובץ בית אהרן וישראל תשס"ג סיון-תמוז גיליון קז עמ' ה, ובמהד' זיכרון אהרן
• ביאור רבי דוד אופנהיים, במהד' זיכרון אהרן
• ככר לאדן מאת החיד"א, ליוורנו תקס"א
• ביאור רבי חיים פלאג'י בספרו ימצא חיים, איזמיר תרכ"ג, סימן סד
• ברכת השיר מאת רבי ברוך בנדיט גלקסמן, לודז' תרצ"ד
• כנף רננים מאת רבי חנוך זונדל לוריא, קראטשין תר"ב, סגנון אליגורי מוסרי
• ישיר משה מאת רבי משה שלמה זלמן זטורניסקי, וילנא תר"ן, סגנון דרשני-פלפולי
• פרק בשיר מאת רבי יחיאל בנימין מפלוצק, וילנה תרנ"ט
• זמרת הארץ והשמים, מאת רבי מרדכי אליעזר וובר, ירושלים תרנ"א, סגנון דרשני

במאה ה-20 וה-21 התפרסמו פירושים רבים.

לקריאה נוספת

• מלאכי בית־אריה, ‏פרק שירה: מבואות ומהדורה ביקורתית, דיסטרציה, ירושלים תשכ"ז, באתר Academia.edu
  • מלאכי בית־אריה, ‏קונטרס שירה חדשה: מבחר השלמות לעבודת הדוקטור, ירושלים תשע"ג, באתר Academia.edu
• הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, פרק שירה עם ביאורי חכמה, יוני 2025. כולל ציורים מאת שחר גזונדהייט בעריכת נעמי בן זמרה.
• אברהם אליעזר סופר, פרק שירה-עם ביאור המבי"ט והחיד"א ועוד, הוצאת פלדהיים ירושלים, תשס"ה 2005

קישורים חיצוניים

• פרק שירה
• אפליקציית פרק שירה לאנדרואיד
• חנוך זונדל לוריא, כנף רננים, ביאור ל"פרק שירה", באתר היברובוקס
• קניבסקי, שמריהו יוסף חיים בן יעקב ישראל, ברייתא פרק שירה עם ביאור פרק בשיר, ‏בני ברק תשמה, באתר היברובוקס
• אברהם אליעזר סופר, פרקי שירה - זה בינת השיר, ירושלים 5775, באתר היברובוקס
• מאמרים בנושא פרק שירה, באתר ספריית אסיף