צ'יאנג מאי (מחוז)

מחוז צ'יאנג מאי (מחוז)
เชียงใหม่
חותם צ'יאנג מאי
חותם צ'יאנג מאי
חותם צ'יאנג מאי
דגל צ'יאנג מאי
דגל צ'יאנג מאי
דגל צ'יאנג מאי
הפארק הלאומי דוי אינת'נון
הפארק הלאומי דוי אינת'נון
מדינה תאילנדתאילנד תאילנד
בירת המחוז צ'יאנג מאי עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 1910 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 20,107.057 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 1,784,370 (31 בדצמבר 2020)
קואורדינטות 18°50′14″N 98°58′14″E / 18.837219444444°N 98.970561111111°E / 18.837219444444; 98.970561111111 
אזור זמן UTC+7
http://www.chiangmai.go.th/

המיקום של מחוז צ'יאנג מאי בתאילנד
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחוז צ'יאנג מאיתאית: เชียงใหม่) הוא המחוז השני בגודלו בתאילנד. נכון לשנת 2005 אוכלוסיית המחוז כללה בסביבות 1,764,500 תושבים.

בירת המחוז, המכונה גם כן צ'יאנג מאי, היא אחת הערים החשובות בתאילנד אשר מהווה מרכז תעבורה חשוב.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למחוז גאוגרפיה הררית. ההר הגבוה ביותר בתאילנד, דוי אינתנון, שגובהו 2,575 מטרים, ממוקם בתחומי מחוז צ'יאנג מאי.

מקור הנהר פינג, אחד מיובליו העיקריים של נהר צ'או פראיה, הוא באזור הרי צ'אנג דאו.

במחוז כמה פארקים לאומיים, בהם דוי אינתאנון, דוי סותפ-פואי, מיי פינג, סרי לאנה, הואאי נאם דאנג, מיי פאנג, וצ'יאנג דאו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר צ'אנג מאי שימשה כבירת ממלכת לאנה לאחר הקמתה בשנת 1296. במאות השנים הבאות העיר הפכה לבירה ולגרעין התרבותי של ממלכת לאנה, למרכז הבודהיסטי של צפון תאילנד ונבנו בה מקדשים רבים.

בשנת 1599 איבדה הממלכה את עצמאותה והפכה לחלק מממלכת איוטאיה. בשנת 1932 הפך האזור לחלק אינטגרלי מתאילנד לאחר שמחוז מונטון פאיאפ, אשר היה שריד לממלכת לאנה, התפרק באופן סופי.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]