תאית (שפה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "תאילנדית" מפנה לכאן. לערך העוסק במדינה, ראו תאילנד.
תאית
ภาษาไทย
מדינות תאילנד, צפון מלזיה, קמבודיה, דרום מיאנמר, לאוס
אזורים באנטי מינצ'י, Koh Kong Province, תאילנד עריכת הנתון בוויקינתונים
דוברים כ-60,489,750[1]
שפת אם כ-25,300,000
כתב כתב תאי
לאום תאילנדתאילנדתאילנד
מוסד המכון המלכותי של תאילנד
קוד שפה th עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-1 th עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-2 tha עריכת הנתון בוויקינתונים
קוד ISO 639-3 tha עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תָּאִית[2] (ภาษาไทย, ‏- IPA: [pʰāːsǎː tʰāj] (מידעעזרה)) היא השפה הלאומית והרשמית בתאילנד, ושפת האם של בני התאי - הקבוצה האתנית המהווה את הרוב בתאילנד. השפה התאית חברה במשפחת השפות המכונה קרא-דאי. מבחינת בלשנות-היסטורית, לא נמצא קשר בין משפחת שפות זו לבין משפחת שפות אחרות. ישנן מילים בתאית אשר הושאלו מן השפות פאלי, סנסקריט וחמרית עתיקה, בעיקר מילים הקשורות לדת.

הגיית השפה וכתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התאית היא שפה אנליטית וטונאלית. היא נכתבת כיום בכתב אבוגידה הנחשב מורכב ונקרא "הכתב התאי". לתאית ניב הקרוי "איסאן" המובן לדוברי לאית ללא צורך בתרגום, ולהפך.

הכתב התאי הוא תוצר של הכתב החמרי העתיק (อักขระเขมร), אשר נובע מגרסה דרומית של הכתב הבראהמי, הנקרא "וטלוטו". על-פי המסורת, המלך רם קמאהנג הגדול (พ่อขุนรามคำแหงมหาราช) נחשב למי שבשנת 1283 יצר את שיטת הכתב של השפה התאית.

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פונמות בתאית[3]
סדקי וילוני (מכתשי
־)חכי
מכתשי שפתי
שִנִּי)
אפי ŋ n m
סותם ʔ kʰ ʨʰ d tʰ b pʰ
מחוכך
חוכך h s f
מקורב
(צדי)
w j
l
רוטט r
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט
תצורת המקלדת לכתב התאי

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועות בתאית
דיפתונגים בתאית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתונים על השפה התאית באתר ethnologue.com
  2. ^ או תָּאִי לפי מילון ספיר
  3. ^ תקנית ודרומית; הניב הצפוני מחזיק ב-/ɲ/ (אולי גם ב-[x] כפונמה?) וחסר /ʨʰ/, כשפת לאו
Kamats.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא בלשנות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.