צבא איראן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף צבא אירן)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צבא איראן
Artesh Logo.png
כוח אדם
כוחות פעילים 950,000
עלות הצבא
תקציב שנתי 10.2 מיליארד $ (2015)
אחוזי תמ"ג 2.8% (2014)

צבא הקבע של איראן כפוף למשרד ההגנה האיראני ומורכב מזרוע היבשה, זרוע האוויר, זרוע הים, זרוע ההגנה האווירית. לאחר המהפכה האיראנית מצבו של הצבא האיראני היה קשה, והוא היה חלש מאוד. עיראק ניצלה עובדה זו, פלשה לאיראן שנה לאחר המהפכה, ובכך פתחה את מלחמת איראן-עיראק. עקב הנחיתות הטכנולוגית מול עיראק ולאור שאיפתה של איראן לחדש את ההגמוניה המסורתית שלה באזור המפרץ הפרסי ולהרחיבה בכל המזרח התיכון, החלה איראן לחזק את צבאה. משנות ה-90 של המאה ה-20 הצבא האיראני החל מתחמש במהירות, הן בעזרת תעשיות צבאיות מקומיות והן בעזרת רכש מסיבי מחוץ לאיראן. רוב הנשק שרוכשת איראן הוא מרוסיה, קוריאה הצפונית וסין (ראו: ציר הרשע). לאיראן תוכניות מורכבות ומתקדמות של מחקר, פיתוח ופריסה של סוגים שונים של נשק קונבנציונלי, נשק בלתי קונבנציונלי ונשק גרעיני.

כוח אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבא הסדיר האיראני כולל כ-520,000 חיילים, מהם כשני שלישים מגויסים. כל אזרח איראני מחויב לשרת בצבא לתקופה של בין 3 ל-5 שנים. בנוסף לצבא הקבע יש לאיראן עוד כ-100,000 חיילים המשרתים במשמרות המהפכה האיסלאמית. תפקידם המיועד של משמרות המהפכה היה שמירה על הממשל האיראני ולא הגנה צבאית מפני מדינות אחרות, אך יחידותיו נחשבות לכוחות עילית ואיראן עושה בהן שימוש מגוון.

רמטכ"ל הצבא האיראני הנוכחי הוא הגנרל סייד חסן פירוזאבאדי, ומפקד הצבא הנוכחי הוא הגנרל עטאללה סלחי.

תעשייה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

איראן שמה דגש רב על פיתוח תעשייה צבאית מקומית כדי להפחית את תלותה במקורות חוץ וכדי להתחרות במעצמות הנשק בעולם ולהגדיל את הייצוא שלה. תוכנית זו מבוססת על הלקחים שהופקו ממלחמת איראן-עיראק. עיקר עיסוקה של התעשייה הצבאית האיראנית היא בייצור טילים בליסטיים, כדוגמת השיהאב 3 (במקורו הטיל הוא צפון קוראני, איראן מייצרת אותו באופן עצמאי), ופאתח 110 שידע ליצורו הועבר לסוריה. לאחרונה התפשטה התעשייה גם לתחום המטוסים עם ההכרזה ב-2007 על כניסתו לשירות של סאעקה, מטוס קרב סילוני חד מושבי מתוצרת איראן. המטוס מבוסס, ככל הנראה, על ה-F-5 האמריקני, אך חלק ממאפייניו החיצוניים דומים דווקא לאלה של ה-F-18. בתחום טילי הקרקע-אוויר - בתאריך ה-2 במרץ 2017, איראן פרסמה סרטון אודות ניסוי מוצלח בטיל באוור-373 הדומה ל S-300.[1]

התעשייה הצבאית האיראנית כוללת גם ייצור של מערכות נגד טנקים, כדוגמת RPG-7 (העתק איראני), נשק זה מופעל כנגד הכוחות האמריקאים בעיראק, והופעל גם כנגד השריון הישראלי במלחמת לבנון השנייה.

סדר הכוחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל שריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארטילריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כ-60 תומ"תים 120 מ"מ מדגם 2S1.
  • כ-180 תומ"תים 155 מ"מ M-109
  • כ-10 תומ"תים 170 מ"מ M1978
  • כ-30 תומ"תחים 175 מ"מ M107
  • כ-30 תומ"תים 203 מ"מ M110
  • מספר לא ידוע של תומ"תים מייצור עצמי.

חיל האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיל הים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשות חיל הים האיראני ספינות סיור נוספות וכלי שיט כמו נחתות ושולות מוקשים שלא הוזכרו. כמו כן פיתחו בחיל הים האיראני את הצוללות נהנג וגדיר, החל משנת 2006 החל חיל הים האיראני להשתמש בטורפדו מייצור עצמי הידוע בשם חות.

החל משנת 2004 החל הצבא האיראני להשתמש ברובה סער ח'ייבר KH2002 בקליבר 5.56 מילימטר מתוצרת איראן.

לאיראן מספר רב של אמצעי לחימה אמריקנים, אך בעקבות החרם האמריקני והקפאת יחסי איראן-ארצות הברית, אמצעי הלחימה האמריקנים באיראן לא מתוחזקים היטב ועקב זה עם השנים הם נהרסים ויוצאים משירות צבא איראן.

טילים בליסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאיראן מספר סוגים של טילים בליסטיים שפותחו בייצור עצמי או בייצור משותף עם קוריאה הצפונית. על יחידת הטילים אחראי חיל האוויר של משמרות המהפכה.

הטווח המרבי שידוע של הטילים הוא 2,100 קילומטרים ואיראן מפתחת את הטיל הרביעי בסדרת טילי השיהאב, שיוכל להגיע לטווחים ארוכים יותר כשהוא נושא כמות רבה יותר של חומר נפץ. טיל חדש שפיתחה איראן, הידוע בשם "עשוראא'", פורסם ב-27 בנובמבר 2007 ומכונה גם סג'יל. חשיבות מערך הטילים של איראן הוא בעקבות מאמציה להשיג פצצת ביקוע גרעיני ויכולת הטילים הללו לשאת ראש קרב גרעיני עד למדינות אירופה וישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צבא איראן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]