צבא ההגנה של קניה
| |||
 | |||
| מדינה |
 קניה | ||
|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות |
1963–הווה (כ־61 שנים)  | ||
| זרועות בצבא |
זרוע היבשה של צבא קניה חיל האוויר הקנייתי חיל הים הקנייתי חטיבת הכוחות המיוחדים של צבא קניה | ||
| מטה | ניירובי | ||
| מנהיגות | |||
| המפקד העליון | נשיא קניה | ||
| ראש הצבא | וויליאם סמואי רוטו | ||
| שר ההגנה | רוזלינדה סויפאן טויה | ||
| ראש המטה | גנרל צ'ארלס קהארירי | ||
| כוח אדם | |||
| גיל הגיוס | 18 | ||
| כוחות פעילים | 60,000 | ||
| תקציב | |||
| תקציב שנתי | כ-8 מיליון דולר אמריקאי (נכון ל-2019) | ||
| אחוזי תמ"ג | 1.5%~ (2019) | ||
| תעשייה | |||
| ספקים זרים |
 בריטניה ארצות הברית ישראל הרפובליקה העממית של סין הודו פקיסטן | ||
| https://mod.go.ke/meet-our-team-leaders/ | |||
צבא ההגנה של קניה (באנגלית: Kenya Defence Forces, בסוואהילית: Majeshi ya Ulinzi ya Kenya) הוא השם של הכוחות המזוינים של רפובליקת קניה. ועל פי סעיף 241[1] לחוקת קניה הם האחראיים להגן על שלמות הריבונית של הרפובליקה, לסייע לרשויות אחרות במצבי חירום ולהשכין שלום ויציבות בין חלקי החברה במדינה. הכוחות המזוינים מורכבים מצבא היבשה, חיל הים וחיל האוויר, ונשיא קניה הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים.[2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שורשיו של הצבא הקנייתי הנוכחי מבוססים על שני ארגונים יריבים שהחלו לפעול בסוף המאה ה-19 עוד בתקופה הקולוניאלית של קניה ומזרח אפריקה. הארגון הראשון הוא רגימנט רובאי המלך האפריקנים (שבתורו נוסד על רובאי מזרח אפריקה וגדודים נוספים) שלקח חלק במספר מערכות כולל שתי מלחמות העולם ומרד המאו מאו בקניה. הארגון השני הוא צבא האדמה והחופש של קניה שהיה החל משנות ה-50 לארגון גג עבור הילידים מתנגדי המשטר הבריטי בקניה וגם הוא לקח חלק במלחמת המאו מאו מהצד השני של המערכה, ודחף לקידום העצמאות של קניה ויצירה של גוף צבאי עצמאי.[3]
מאז הקמתו הרשמית של הצבא בשנת 1963 חלו בו שינויים ותהפוכות רבות עד שקיבל את צורתו הנוכחית, ובזמן שהוא גם היה מעורב במספר לא מבוטל של סכסוכי גבול, מרידות, מהפכות צבאיות, משימות שלום[4] ועוד:[5]
- מלחמות העולם (כחלק מרובי המלך האפריקאים)
- מצב חירום מלאי (1948–1960)
- מרד מאו מאו (1952–1960)
- לאחר מלחמת שיפטה העצמאות (1963–1967)
- מרד הר אלגון (2005–2008)
- מבצע לינדה נצ'י (2011–2012)
- מלחמה בסומליה (2012–הווה) סכסוך קיבו (2022–הווה)
ארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבא ההגנה של קניה הוא מן הגדולים והמתקדמים מבין צבאות אפריקה שמדרום לסהרה ובמזרח אפריקה בפרט.[6] הוא מורכב מ-60,000 המאיישים שלוש זרועות עיקריות: צבא היבשה, חיל הים וחיל האוויר. את עיקר ציודו ואימון חייליו רוכש הצבא מידי מדינות מערביות כגון בריטניה (ממנה קיבלה עצמאות מורשת צבאית),[7] ישראל, ארצות הברית[8] וגם מסין.
| סוג אמצעי לחימה | כמות |
|---|---|
| זרועות היבשה | |
| טנקים | 80~ |
| שריוניות | 120~ |
| תותחים | 70~ |
| כלי רק"ם וסיור | 5,000~ |
| זרוע האוויר | |
| מטוסים חמושים | 20~ |
| מטוסי תובלה | 20~ |
| מטוסי אימון | 15~ |
| מסוקים חמושים | 60~ |
| מסוקים לשימוש כללי | 30~ |
| זרוע הים | |
| כלי שיט | 20~ |
צבא היבשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צבא היבשה הוא זרוע היבשה והזרוע העיקרית של צבא ההגנה של קניה. הוא כולל מערך לוחם של חמש חטיבות לצד מספר יחידות עצמאיות (לרוב בגודל גדוד ומטה). נוסף למערך תומך לחימה של חילות ויחידות מסייעות.
יחידות לוחמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיל הרגלים – הכוח המתמרן העיקרי וכולל שתי חטיבות; אחת בעלת שלושה גדודים והשנייה בעלת שני גדודים.
- חטיבת השריון – בעלת שלושה גדודי טנקים, שני גדודי שריוניות ויחידה ללימוד לוחמת שריון. תפקידה העיקרי הוא לוחמה נגד שריון וסיוע קרוב לכוחות החי"ר.
- חטיבת הארטילריה – כוללת שלושה גדודי ארטילריה קנית מרגמות לצד גדוד הגנה אווירית אחד ונוסף ליחידת הכשרה של מקצועות החטיבה. תפקידה העיקרי הוא סיוע באש לכוחות המתמרנים.
- חטיבת הנדסה קרבית בעלת שני גדודים לסיוע לכוח הלוחם נוסף ליחידת תגובה מהירה בחירום המתמחה באב"ך ויחידת ההכשרה של החטיבה.
יחידות תמיכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדוד רפואה
- חיל חימוש
- חיל אספקה
- חיל אחזקה
- חיל קשר
- חיל חינוך והתרבות
- משטרה צבאית
- אגף מודיעין
- כוחות שיטור מיוחד (DFC)
חיל האוויר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חיל האוויר הקנייתי הוא זרוע האוויר של צבא ההגנה של קניה וכולל כ-150 כלי טיס וביניהם: שתי טייסות מטוסי קרב מסוג F-5, שתי טייסות מסוקי תקיפה קלה מסוג MD 500 דיפנדר ובל AH-1, לצד עוד טייסת אימון ומספר טייסות תובלה של מטוסים ומסוקים. לחיל האוויר גם יחידה מיוחדת המתמחה בפעילות תקיפה וחילוץ בעומק שטח האויב.
חיל הים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיל הים הוא הקטן מבין שלוש זרועות הצבא. הוא פועל משני בסיסים לחופי קניה ומפעיל שתי שייטות, אחת לצורכי תקיפה והשנייה לצורכי תמיכה.
יחידות עצמאיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לכוחות המזוינים של קניה יש עוד מספר יחידות קרביות עצמאיות הכפופות ארגונית לאחת מזרועות הצבא ופיקודית תחת פיקוד המבצעים. ביניהן ניתן למנות:
- חטיבת הכוחות המיוחדים של קניה (תחת זרוע היבשה)
- היחידה המיוחדת לסיור וצלילה (תחת זרוע הים)
- יחידת פרשי האוויר המיוחדים – הוחלף בפיקוד המסוקים המשותף (תחת זרוע האוויר).
הערות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 241. Establishment of Defence Forces and Defence Council - Kenya Law Reform Commission (KLRC), klrc.go.ke
- ^ משרד הגנה של קניה, באתר משרד הגנה של קניה
- ^ Kenya Regiment Association - About, kenyaregiment.org
- ^ Kenya - KDF, AMISOM (באנגלית אמריקאית)
- ^ Kenya Army History, www.globalsecurity.org
- ^ Kenya Military Strength; Ranking and Capabilities, Strategic Intelligence Service, 2015-05-10 (באנגלית אמריקאית)
- ^ UK-Kenya conduct joint military training, GOV.UK (באנגלית)
- ^ U.S., Kenya forces enhance partnership through integrated training, www.africom.mil (באנגלית)
