צוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דבורת הדבש ניזונה מצוף בישראל
בנאית ישראלית שותה צוף פרחי צמח בת-שבע מטפסת

צוףאנגלית: nectar) הוא תמיסה מימית של סוכרים שונים, המיוצרת בצמחים מסוימים ברקמות מיוחדות המכונות צופנים (ביחיד: צוּפָן; באנגלית: nectary; במקרה שהרקמה מחוץ לפרח היא מכונה צוּפָן חוץ-פרחי, extrafloral nectary). הצוף מושך אל הצמח בעלי חיים שונים הניזונים ממנו. עבור הצמח, זהו אמצעי משיכה זול מבחינה אנרגטית, משום שאינו מכיל חלבונים. בעלי-החיים הנמשכים אל הצמח בעקבות הצוף, מספקים לצמח צרכים שונים. השימוש הנפוץ ביותר בצוף הוא למטרות האבקה: תוך כדי מגע באיברי הצמח ואכילת הצוף, בעל-החיים בא במגע עם גרגרי האבקה של הצמח, וכך מעביר אותם ממקום למקום, כאשר חלקם מגיעים אל צלקות הפרחים, ליצירת הפריה. קיימים שימושים נוספים לייצור צוף. למשל: צמחים מסוימים מייצרים צוף על-מנת למשוך אליהם נמלים, המגינות עליהם מפני טריפה בידי בעלי-חיים אחרים.

הרכב הסוכרים בצוף קשור למאביק של הצמח: פרחים המואבקים על ידי ציפורי שיר, עטלפים וזבובאים מייצרים צוף העשיר בחד סוכרים גלוקוז ופרוקטוז ואילו צוף צמחים המואבקים על ידי קוליבריים, דבורת דבש, עשים ופרפרים מכיל יותר מהדו סוכר סוכרוז[1][2]. הצוף שנאסף על ידי דבורת הדבש מהווה את המרכיב העיקרי בדבש לאחר שהסוכרוז שבו מפורק לגלוקוז ופרוקטוז באמצעות אנזים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Baker, H.G. & Baker, I. (1983) Floral nectar sugar constituents in relation to pollinator type. Handbook of Experimental Pollination Ecology (eds C.E.Jones & R.L.Little), pp. 117–141.
  2. ^ Perret, Mathieu, et al. "Nectar sugar composition in relation to pollination syndromes in Sinningieae (Gesneriaceae)." Annals of Botany 87.2 (2001): 267-273.