פרפרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Disambig RTL.svg המונח "פרפר" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו פרפר (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןפרפרים
SchmetterlingeSayn.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
תת־מערכה: שש-רגלים
מחלקה: חרקים
על־סדרה: בעלי גלגול מלא
סדרה: פרפראים
קבוצה: פרפרים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Rhopalocera
פרפר מהמין Charaxes brutus

הפרפרים (שם מדעי: Rhopalocera) הם קבוצה מונופילטית (ענף (קלייד)) של חרקים בעלי גלגול מלא מסדרת הפרפראים.

תכונות ומבנה הגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזחלים בסדרה זו הם מטיפוס זחל אמיתי, ולהם צורה גלילית. בראשם מספר עיניות, לסתות חזקות, שלושה זוגות רגליים (בכל פרק חזה זוג רגליים) ובנוסף כחמישה זוגות רגליים מדומות, לאורך הבטן.

הגולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגולם בדרך כלל מטיפוס חנוט.

הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבוגרים מתאפיינים בשני זוגות של כנפי תעופה המכוסות בקשקשים, וכן בגפי-פה מוצצים, וצבעיהם המגוונים של הכנפיים מיועדים להסוואה, לאזהרה או למשיכת בן זוג, והם יכולים להיווצר ממספר גורמים: מבנה מיוחד של קשקשים בגדלים שונים, סידור מיוחד של הקשקשים, או חומרים כימיים שונים בקשקשים.

שמיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש פרפרים שהקול היחיד שאוזנם קולטות הוא קולו של העטלף הטורף אותם ועל ידי כך הם יודעים להסתתר ממנו.

מזונם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרפרים מתקיימים על-פי רוב מאכילת חלקי צמחים. הבוגרים ניזונים מצוף פרחים ומהפרשות שונות של בעלי חיים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזכרים הבוגרים נמשכים לנקבות, בעיקר בעקבות הפרומונים המופרשים מגופן. במינים מסוימים הבוגרים נודדים למרחקים של אלפי קילומטרים.

החיזור מתחיל כשנראתה הנקבה. הזכרים נמשכים לנקבות על ידי הצבעים העל-סגולים שבכנפיהן, המהווים איתות מנצנץ לבני זוגם. עם זאת אצל הזכרים הצבעים הם לרוב מגוונים יותר מאשר הנקבות. כנפיהם של זכרי הכחלילים צבען כחול, ירוק-כחול, כחול - סגול או כתום אדמדם. בעוד שכנפי הנקבה הן חומות כהות. יש שהמחושים של הזכרים גדולים ורחבים יותר מאלה של הנקבות. כמו כן מכוסה הבטן של הנקבה בשערות צפופות וצמירות החסרות אצל הזכר. מכך ניתן לדעת ולגלות כי הפרפרים משתמשים בצורת החיזור באמצעות התקשטות. ובכך יש פה גם דו צורתיות מינית - "לבוש כלולות".

אורך חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזור החיים הייחודי של הפרפרים כולל גלגול מלא של: ביצה, זחל, גולם, בוגר.

ברוב המקרים הפרפר חי כשבועיים וחצי עד שלושה שבועות, אך לעיתים אף חודש. סוגי פרפרים מסוימים מבצעים תרדמת חורף בשלב שהם פרפרים בוגרים, וכך אורך חייהם יכול להגיע אפילו עד חצי שנה.

תפוצת הפרפרים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעולם כולו יש כ-20,000 מיני פרפרים. בכל אירופה נמצאים כ-230 מינים של פרפרים; בטורקיה כ-310 מינים, ביוון כ-170, בלבנון כ-140, ובסיני רק 4 מינים.

סכנת הכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממיני הפרפרים במדינות המפותחות נמצאים בסכנת הכחדה. הסיבות לכך מגוונות. חקלאות מפותחת ושימוש בכימיקלים, זיהום אוויר, תעשייה ובנייה עירונית, וכן צייד של פרפרים.

פרפרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל (כולל בחרמון) יש כ-140 סוגי פרפרי יום וחלקם בסכנת הכחדה בגלל הקטנת השטחים הטבעיים. בשנת 2021 נמנו בישראל 8451 פרפרים מ-59 סוגים שונים.

בחודש אפריל 2022, נערכה ספירת פרפרים נוספת בשיתוף אגודת חובבי הפרפרים, החברה להגנת הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, רמת הנדיב והציבור בארץ[1].

חשיבות הפרפר בהתרעה על סכנות אקולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי דובי בנימיני הפרפר הוא "אינדיקטור אקולוגי מושלם" בשל רגישותו וניידותו, והיעלמותו מאזור מסוים עלול לרמוז על סכנות אקולוגיות בו. כדי לטפח פרפרים יש להימנע מלפגוע בהם וכל אזרח יכול לגדל בגינתו או במרפסת שלו צמחים המתאימים לפרפרים.

גלריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרפרים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלגול מלא של הפרפר דנאית הדורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק איזנשטין, על פרפרים וצמחים בארץ ישראל, משרד הביטחון
  • יצחק איזנשטין פרפרי ארץ ישראל, עם עובד, 1984.
  • יצחק איזנשטין, טוואי המשי, הוצאת ספרים י. מרכוס ושות' בע"מ, 1978.
  • דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר
  • דובי בנימיני, גינת הפרפרים, כתר, 2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פישר, נעה (2022-04-17). "אל תפסחו על זה: החלה ספירת הפרפרים בישראל". Ynet. נבדק ב-2022-04-26.