לדלג לתוכן

צילום אסטרונומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תמונה זו של הירח היא צילום אסטרונומי

צילום אסטרונומי הוא ענף בצילום המתעסק בצילום והקלטות של גרמי שמים, אירועים אסטרונומיים, ואזורים גדולים של שמי הלילה.

צלמים אסטרונומיים מצלמים גם גופים מורחבים כגון הירח, השמש וכוכבי לכת, וגם אובייקטים בלתי נראים לעין האנושית, כגון כוכבים עמומים, ערפיליות וגלקסיות.

הצילום חולל מהפכה בתחום המחקר האסטרונומי המקצועי, עם חשיפות ארוכות טווח של מאות אלפי כוכבים חדשים וערפיליות שהיו בלתי נראים לעין האנושית, והובילו לטלסקופים אופטיים מיוחדים יותר ויותר, שהיו למעשה מצלמות גדולות שנועדו להקליט אור באמצעות לוחות צילום (אנג'). לצילום האסטרונומי היה תפקיד מוקדם בסקרי שמים וסיווג כוכבים, אך עם הזמן היא פינתה את מקומה לציוד וטכניקות מתוחכמים יותר המיועדים לתחומים ספציפיים של מחקר מדעי, כאשר חיישני תמונה (אנג') הופכים לאחת מצורות החיישן הרבות.

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום אסטרונומי הוא אחד הסוגים המוקדמים ביותר של צילום מדעי[א] וכמעט מראשיתו הוא מגוון לתת-תחומים שלכל אחד מהם יש מטרה ספציפית, כולל קרטוגרפיה של כוכבים (אנג'), אסטרומטריה, סיווג כוכבים, פוטומטריה, ספקטרוסקופיה, פולרימטריה (אנג') וגילוי גופים אסטרונומיים כגון אסטרואידים, מטאורים, כוכבי שביט, כוכבים משתנים, נובות ואפילו כוכבי לכת לא ידועים. כל אלה דורשים ציוד מיוחד כגון טלסקופים המיועדים להדמיה מדויקת, עבור שדה רחב של נוף (כגון מצלמות שמידט (אנג')), או לעבודה באורכי גל ספציפיים של אור. מצלמות CCD אסטרונומיות עשויות להשתמש בקירור קריוגני[ב] כדי להפחית את הרעש התרמי ולאפשר לגלאי לרשום תמונות בספקטרום אחר, כמו באסטרונומיה תת-אדומה. מסננים מיוחדים משמשים גם כדי להקליט תמונות באורכי גל ספציפיים.

התצלום הראשון של גוף אסטרונומי היה של הירח בשנת 1840, אך רק בסוף המאה ה-19 התפתחות הטכנולוגיה אפשרה לצלם כוכבים מפורטים. התפתחות הצילום האסטרונומי ככלי מדעי התרחשה באמצע המאה ה-19, בעיקר על ידי ניסויים ומדענים חובבים או מה שמכונה "מדענים ג'נטלמנים"[ג] (אף על פי שבתחומים מדעיים אחרים אלה לא תמיד היו גברים). בגלל הצורך לחשיפות ארוכות מאוד עבור צילום עצמים אסטרונומיים חלשים יחסית, היה צורך להתגבר על בעיות טכנולוגיות רבות. בעיות אלו כללו טלסקופים קשיחים וחזקים מספיק בשביל לשמור על הטלסקופ מכוון לנקודה קבועה למשך זמן החשיפה הארוך.

צילום אסטרונומי חובב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילום אסטרונומי חובב של צביר הכוכבים פליאדות כפי שצולם על ידי מצלמת רפלקס דיגיטלית (DSLR) שחוברה לטלסקופ שובר-אור בקוטר של 80 מ"מ שהולבש על טלסקופ גדול יותר. התמונה מורכבת משבע תמונות עם זמן חשיפה של 180 שניות לכל תמונה (ובמצטבר, 21 דקות של חשיפה), שחוברו ועובדו בתוכנת הפוטושופ עם תוסף להפחתת רעשים.

צילום אסטרונומי הוא תחביב פופולרי בקרב צלמים ואסטרונומים חובבים. תמונות של שמי הלילה ניתן להשיג באמצעות ציוד בסיסי ביותר ובעזרת מצלמות דיגיטליות. עבור שבילי כוכבים (אנג') פשוטים, אין צורך בציוד נוסף מלבד חצובות. יש מגוון רחב של ציוד מסחרי המיועד לצילום אסטרונומי בסיסי ומתקדם. אסטרונומים חובבים ומפעילי טלסקופים חובבים משתמשים גם בציוד תוצרת בית ובמתקנים שעברו התאמות.

להלן רשימת חלקית של אסטרונומים חובבים מפורסמים שהקדישו את זמנם הפרטי להקמת מצפים פרטיים קבועים, קיימו תצפיות ממושכות שלא למטרות רווח וגילו תגליות, שהביאו להם פרסום רב:

מידע בסיסי לצילום

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוגמה לפריים קליברציה מסוג "פריים חשוך" ממצלמת חסרת מראה, קנון R50 (אנג'). ההיסטוגרמה של התמונה נמתחה על מנת להדגיש את הרעש.
פריים קליברציה מסוג "פריים חשוך" - הערמה של 100 פריימים בני 5 דקות חשיפה כל אחד, ממצלמה אסטרונומית מקוררת (אנג').

הן תמונות מצלמה דיגיטלית והן תמונות סרוקות דורשות בדרך כלל עיבוד תוכנה כדי לשפר את התמונה בדרך כלשהי. ניתן להאיר, לשלוט ולסדר תמונות במחשב כדי להתאים את הצבע ולהגדיל את הניגודיות. טכניקות מתוחכמות יותר כוללות לכידת תמונות מרובות (לפעמים אלפים), ושילובן יחד בתהליך נוסף כדי לחדד את התמונות, להתגבר על השפעות האטמוספירה, לצמצם בעיות מעקב, לצלם גופים חלשים עם יחס אות לרעש לקוי ולסנן זיהום אור. לתמונות וצילומים של מצלמות דיגיטליות נדרש לעיתים עיבוד נוסף, על מנת להפחית את רעש התמונה הנגרם מחשיפה ארוכה, כולל הפחתת "מסגרת כהה" (וינייטינג (אנג')[ד]). ניתן לחלק את העיבודים הנוספים לשלוש קטגוריות שונות, המכונים גם "פריימי קליברציה"[ה]:

  • פריימים חשוכים (אנג') (Darks) – תמונות שנלקחו עם אותן הגדרות חשיפה בדיוק, פרט לכך שהעדשה מכוסה כך שלא נכנס שום אור לחיישן. פריימים אלו נועדו למדוד את הרעש התרמי שנוצר בחיישן עקב חשיפה ארוכה ולחסר אותו מהתמונות של האובייקט המצולם. במצלמות דיגיטליות לא מקוררות יש לצלם תמונות אלו מייד אחרי צילום האובייקט, שכן רמת הרעש משתנה עם הטמפרטורה. במצלמות אסטרונומיות מקוררות, ניתן לבצע פריימים אלו מבעוד מועד שכן ניתן לקרר אותן מראש לטמפרטורה הרצויה.
  • פריימים מוטים (אנג') (Bias) – תמונות שנלקחו עם זמן החשיפה הקצר ביותר שהחיישן יכול לצלם, בעוד העדשה מכוסה. פריימים אלו נועדו למדוד את הרעש הלבן שקיים בחיישן, כלומר את הרעש שאינו מושפע מטמפרטורה.
  • פריימים שטוחים (אנג') (Flats) – תמונות שנלקחו על ידי פיזור אור לבן בצורה אחידה לכל רוחב העדשה בהגדרות חשיפה משתנות, כך שיש "פסגה" באמצע של ההיסטוגרמה. פריימים אלו נועדו לתקן "החשכת פינות (אנג')" (Vignetting) וכן להסיר הפרעות מחלקיקי אבק שנדבקו לעדשה או לחיישן.
  • פריימים שטוחים חשוכים[ו] (Dark Flats) – אלו תמונות שדומות במהותן לפריימים חשוכים, אך זמן החשיפה שלהם תואם לפריימים השטוחים. פריימים שטוחים חשוכים נלקחים במקום פריימים מוטים במקרים בהם חיישן המצלמה סובל מתופעה הקרויה "Amp Glow" - זוהר המופיע בתמונה עקב חום פנימי של החיישן עצמו,[1] המופיע בזמני חשיפה ארוכים. כדי למנוע מצב בו מתקיים "Amp Glow" בפריימים השטוחים, פריימים שטוחים חשוכים נלקחים במקום הפריימים המוטים.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא צילום אסטרונומי בוויקישיתוף
  1. צילום מדעי הוא תחום המשלב בין חקר מדעי לחקר חזותי, המשמש לתיעוד, הבנה וניתוח של תופעות טבעיות וטכנולוגיות.
  2. קירור קריוגני הוא תהליך טכנולוגי להשגת טמפרטורות נמוכות במיוחד, בדרך כלל מתחת ל- 150− (ונומינלית מתחת ל-C° 50−). השיטה משתמשת בגזים נוזליים, כגון חנקן נוזלי (C° 196−) או הליום, לקירור מהיר, הקפאה, או שמירה על חומרים. יישומים נפוצים כוללים עיבוד שבבי, תעשיית המזון, רפואה (שימור רקמות) ומחקר פיזיקלי.
  3. המושג "מדענים ג'נטלמנים" (Gentleman scientists) מתייחס לתופעה היסטורית, בעיקר במאות ה-17 עד ה-19, של חוקרים בעלי אמצעים כספיים (אריסטוקרטים או בני המעמד הבינוני הגבוה), אשר עסקו במדע כתחביב או כמפעל חיים פרטי, ללא תלות במימון מוסדי, אוניברסיטאי או ממשלתי.
  4. "מסגרת כהה" או "החשכת פינות" (Vignetting) היא אפקט בצילום שבו קצוות התמונה חשוכים יותר ממרכזה, ומשמשת להדגשת הנושא המרכזי. האפקט יכול להיווצר כתוצאה ממגבלות אופטיות של עדשות (במיוחד בזווית רחבה או צמצם פתוח), או באופן מכוון בעריכה ליצירת מראה דרמטי, אומנותי או נוסטלגי.
  5. "פריים קליברציה" (Calibration Frame) הוא מושג מרכזי בצילום אסטרונומי ועיבוד תמונה, המתייחס לתמונות עזר המצולמות במיוחד כדי לנקות את תמונות האסטרונומיה (ה"לייט") מרעשים ופגמים אופטיים. תהליך זה חיוני להפקת תמונות איכותיות וניקוי רעשים דיגיטליים (הפרעה באותות, המתבטאת כגרעיניות או פיקסלים מיותרים בתמונות. היא נוצרת לרוב עקב הגדרות ISO גבוהות, חיישן קטן או תאורה לקויה).
  6. "פריימים שטוחים כהים" (Dark Flats) הם פריימים לכיול באסטרופוטוגרפיה המשמשים להסרת רעש, פיקסלים חמים וזוהר מפריימים שטוחים. הם מצולמים כאשר מכסה העדשה מותקן, תוך התאמת זמן החשיפה, ISO והטמפרטורה המדויקים של הפריימים השטוחים שצולמו קודם לכן. בדרך כלל, משתמשים ב-10–20 פריימים כדי לשפר את דיוק הכיול.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. רג'י ג'ונס, Learning About Amp Glow, באתר Telescope Live, 2022 (באנגלית)