צלמית (ארכאולוגיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צלמית אשה מחרס מתקופת הברונזה התיכונה ב1 1750-1900 לפנה"ס. מצפון סוריה. אוסף המוזיאון הימי הלאומי

בארכאולוגיה, צלמית היא פסלון קטן ממדים בצלם אדם או בעל חיים. צלמיות יוצרו מחומרים שונים בעיקר טין, אבן ומתכת. על פי הצלמיות ניתן ללמוד על מנהגי פולחן, אורחות חיים ומנהגים של התרבויות השונות לאורך ההיסטוריה. מקום הימצאן הפיזי בחפירה ארכאולוגית והקשרן (בבית, במצבור אשפה, במבנה פולחני וכדומה) מאפשר הסקת מסקנות לגבי תכליתן, כגון חפצי קדושה, פוריות וקמע מזל.

המקומות העיקריים בהם נתגלו צלמיות פרהיסטוריות, הם אזורים שונים באירואסיה בתקופה הפלאוליתית, ביפן בתקופת ג'ומון, במזרח התיכון בתקופה הנאוליתית ובמסואמריקה בתקופה הפרה קלאסית (בין 1,200 לפנה"ס ל-200 לפנה"ס).‏[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Richard G. Lesure, Interpreting Ancient Figurines: Context, Comparison, and Prehistoric Art, Cambridge University Press, 2011, ISBN 9781139496155
  • Douglass Whitfield Bailey, Prehistoric Figurines: Representation and Corporeality In The Neolithic, Routledge, 2005, ISBN 9780415331517
  • Harald Haarmann, Interacting with Figurines: Seven Dimensions in the Study of Imagery, Full Circle Publishing & Consulting Svcs, 2009, ISBN 9780979004636

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Richard G. Lesure מפה בעמ' 19