מזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תלתן ארבע-עלי נחשב לצמח המביא מזל טוב

מזל הוא כינוי למאורעות המתרחשים באופן אקראי, מבלי שלאדם תהיה שליטה על התרחשותם.

מקור המילה מזל הוא בכינוי בשם זה למערכי הכוכבים בגלגל המזלות, כאשר האנשים שהאמינו באסטרולוגיה סברו כי יש "מזל" טוב או רע המשפיע על חייהם.

לפעמים משתמשים במילה "מזל" כחלק מביטוי או צמד מילים, לפעמים בקשר חיובי כמו למשל "מזל טוב", שהוא ביטוי שמשתשמים בו כברכה לאדם בעל אירוע משמח כמו יום הולדת או חתונה. אך ייתכן גם שימוש בהקשר שלילי כמו "חוסר מזל" שמבטא מצב שבו קורה לאדם אירוע שאינו משמח שהוא לא התכונן אליו. המילה "מזל" עשויה לציין הן אירועים חיוביים ("מזל טוב") והן שליליים ("מזל רע"), אך בעברית החדשה יש לה קונוטציה חיובית חזקה, ולמילה "מזל" לבדה יש משמעות חיובית על פי רוב.

האמונה בקיומם של צעדים מסוימים הגורמים למזל טוב וצעדים אחרים הגורמים למזל רע, נחשבת על ידי רבים לאמונה טפלה.

אנשים מייחסים משקל למזל באירועים יומיומיים, ובפרט מיוחס לו משקל רב במשחקי מזל (כגון הימורים), שהזכייה בהם אקראית לחלוטין (בתנאי שהאדם בחר להשתתף במשחק), או תלויה במידה רבה באקראיות.

גישה רציונלית למזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הגישות הרציונליות למזל היא יישום חוקי ההסתברות, והימנעות מאמונות שהמדע אינו תומך בהן. התומכים ברציונליות סבורים כי האמונה במזל נובעת מהסקת מסקנות שגויה או ממשאלות הנובעות מהרהורי הלב.

לפי תפיסת עולם זו, לבנה הנופלת על ראשו של אדם ההולך ברחוב, אינה תולדה הנובעת ממזלו של האדם, כיוון שמבחינה סטטיסטית, כל אדם ההולך ליד בניין עלול להיפגע מנפילת לבנה על ראשו, לפיכך ההסתברות מושפעת רק מקשרים בין גורמים סיבתיים.

גישה רציונלית נוספת למזל היא התייחסות אליו כאל אוסף הדברים שקורים לאדם הנמצאים מעבר לשליטתו. גישה זו כוללת אירועים שקורים במקרה, כגון מקום לידתו של אדם. לפי דפוס זה ניתן להבדיל בין שלושה סוגים של מזל:

  1. מזל מולד, שהוא מזל בעל גורמים שנמצאים מעבר לשליטתו של האדם מפני שאין הוא יכול לשנותם. מקום לידתו והגנטיקה של האדם הם דוגמאות לכך.
  2. מזל נסיבתי, מזל בעל גורמים שאי אפשר לשלוט בהם מפני שהם מתרחשים באופן אקראי, כגון תאונות ומגיפות.
  3. מזל משתנה, מזל בעל גורמים שאי אפשר לשלוט בהם מפני שהם מהווים תוצאה קפריזית שנובעת מפעולות שונות. דוגמה טיפוסית לכך היא זריקה של אבן מעל לצוק. אם האבן תפגע באדם הנמצא למטה, הדבר יקרה כתוצאה מגורמים רבים שאינם בשליטת זורק האבן.

המזל כפלצבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש שאינם מאמינים בקיומו של מזל, אך עם זאת רואים בו גורם המעודד חשיבה חיובית ומשנה את תגובות האדם ותפיסת עולמו לטובה, באופן הדומה לפעולת פלצבו. לפי תפיסה זו, אנשים המחשיבים עצמם לבני-מזל יוכלו ליהנות מנקודת מבט אופטימית על החיים, המקנה מראה שמח וקשרים חברתיים מספקים הידועים כמגנים מבחינה סטטיסטית מפני מחלות הקשורות למתח נפשי. על כן, בראיה סטטיסטית, מתוך הנחה כי מאורעות "טובים" ו"רעים" מתרחשים באופן אקראי לכל אדם, הרי שאדם המאמין במזל טוב - אופטימיסט - יהנה מבריאות טובה יותר מאשר לו היה מסגל לעצמו נקודת מבט פסימית האופיינית למאמינים במזל רע.

אחרים, כמו ז'אן-פול סארטר וזיגמונד פרויד, האמינו כי האמונה במזל קשורה לתפיסת השליטה של אדם באירועים בחייו. לתפיסתם, האמונה במזל מאפשרת לאנשים לברוח מאחריות אישית למעשיהם ומאחריות לתוצאות הנלוות, וזאת על ידי היתלות במושגים כגורל או מזל הנמצאים מחוץ לשליטתו של האדם.

המזל ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות ביהדות דעות שונות בעניין האופן והמידה שבה משפיע המזל על האדם. בפרט, בתלמוד הבבלי מובאת מחלוקת בעניין: רבי חנינא טען כי "מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל", ורבי יוחנן חלק, וטבע את האימרה המפורסמת "אין מזל לישראל".[1]. אמנם גם לפי רבי יוחנן, המזלות משפיעים על בני האדם, אך בכוחו של האדם היהודי להשתחרר מגזירות הכוכבים על ידי קיום המצוות, כי בכך הוא דבק באלוקים שהוא נעלה ממערכת הכוכבים השולטת בדרך כלל על גורלו של האדם.

לפי התיאור בתלמוד,תלמוד בבלי, מסכת נדרים, דף ל"ב, עמוד א', נראה שרב (כפי שהובאו דבריו על ידי רב יהודה) סבר שאברהם אבינו האמין במזל, וצפה בכוכבים שהוא לא יוליד בן מאשתו שרה, והקב"ה עשה מעשה כדי לשלול ממנו אמונה זו ולהוכיח לו שאיננו תלוי במזל. מנגד, את שינויי השמות המצויים בתנ"ך (אברם–אברהם, שרי–שרה וכו') (שינויים שבאו בעקבות ציווי אלוהי), פירשו חז"ל כשינוי המזל המשפיע על האדם.

המזל מתואר לפעמים כדמות אשר מושפעת מהאירועים שמתרחשים בעולם. למשל, בסוף ספר דניאל, מתואר מחזה "האיש לבוש הבדים"[2], ונאמר שם כי האנשים שהיו עם דניאל "לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם וַיִּבְרְחוּ בְּהֵחָבֵא"[3]. בתלמוד, הסביר רבי ירמיה את הסיבה לכך, בטענה כי אף על פי שהם לא ראו את מה שראה דניאל, מזלם ראה[4], – ועל כן נפלה עליהם חרדה.

גם את שינוי מקומו של האדם ראו חז"ל כדבר העשוי לשנות את מזלו של האדם, ומדבריהם נפוץ הביטוי משנה מקום משנה מזל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קנ"ו, עמוד א'
  2. ^ פרקים י'י"ב
  3. ^ ספר דניאל, פרק י', פסוק ז'
  4. ^ במקור: "אף על גב דאינהו לא חזו - מזלייהו חזו" (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ג', עמוד א')