צרוסיט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צרוסיט
Cerusite Les Frages.jpg
תכונות המינרל
הרכב כימי PbCO3
מערך קריסטלוגרפי אורתורומבי
צורת הגביש הגבישים הבודדים מופיעים בצורת מנסרות המסתיימות בפירמידות. כמו כן, מסיבי או בצורת כליה. גבישים תאומים מרושתים נפוצים מאוד.
צבע לבן או חסר צבע. לעיתים צהוב, אפור או ירקרק.
ברק ברק היהלום.
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה.
פצילות טובה בשני כיוונים.
שבירה המינרל פריך מאוד.
קשיות 3 עד 3.75 בסולם מוס
משקל סגולי 6.5
שרטוט לבן
מידע נוסף מקדם שבירה 2.07 (גבוה), פלואורסצנטי, אינו מתוסס במים.
מינרלים נלווים גלנה, קלציט, בריט ואנגלסיט.

צֶרוּסִיט[1] (ידוע גם כפחמת העופרת או עופרת לבנה) הוא מינרל קרבונטי הבנוי מעופרת (Pb) ופחמה (קרבונט CO3) והוא מחצב חשוב של עופרת. מקור שם המינרל משמו בלטינית "קרוסה" (cerussa) שפירושו "עופרת לבנה". ק. גסנר (K Gesner) מזכיר את המונח "קרוסה נטיבה" (Cerussa native) בספרו שיצא לאור ב-1565, וב-1832 כינה המינרלוג הצרפתי פרנסואה סולפיס בודן (François Sulpice Beudant) את השם קרוס (cruse) למינרל. את השם צרוסיט, המקובל כשם המינרל, טבע לבסוף הגאולוג האוסטרי וילהלם קרל ריטר פון היידינגר (Wilhelm Karl Ritter von Haidinger) ב-1845. בתקופה שקדמה לכך נהגו הכורים לכנות את המינרל "פצלת עופרת" או "עופרת לבנה".

צרוסיט נוצר כמינרל משני של בליה או התחמצנות של מרבצי עופרת כדוגמת גלנה (סולפיד העופרת). נמצאו דגימות של צרוסיט שבמרכזם גלעין של גלנה המדגימות תהליך חימצון שלא הסתיים. הצרוסיט מתגבש במערכת האורתורומבית ויוצר שורה איזומורפית עם ארגוניט. כמו הארגוניט נפוצה תופעת גבישים תאומים בצרוסיט, צורת הגבישים המרוכבים היא פסאודו משושה. בדרך כלל שלושה גבישים מחוברים על שתי פאות המנסרה, ויוצרים קבוצות של כוכבים בעלי שש קרניים, כשהגבישים חוצים זה את זה בזוויות של קרוב ל-60°. לגבישים בודדים, שכמעט ואינם מופיעים באופן טבעי, יש פאות חלקות ומבריקות. המינרל מופיע גם כגושים חסרי צורה ולעיתים בצורה סיבית. צבע המינרל בדרך כלל לבן או חסר צבע, לעיתים אפור או ירקרק ושקיפותו משתנה בין שקוף לשקוף למחצה. המינרל פריך מאוד ונשבר בצורת קונכייה. סוג של המינרל המכיל 7% של פחמת האבץ (סמיתסוניט) המחליפה את פחמת העופרת מכונה איגלסיאסיט (iglesiasite) על שם המקום בו אותר, איגלסיאס באי סרדיניה.

את המינרל ניתן לזהות בקלות בשדה בשל תכונותיו: גבישי תאומים, ברק יהלום ומשקל סגולי גבוה (6.5 בסולם מוס). הוא מתמוסס תוך כדי תסיסה בחומצה חנקתית מדוללת. חימום באש יגרום למינרל להינתך בקלות דבר המעיד על נוכחות העופרת.

גבישי צרוסיט. תצוגה בבניין הגאולוגיה שבאוניברסיטת ייל

דגימות גבישים מעולות נמצאו במקומות הבאים: מכרה פרידריכסזגן (Friedrichssegen) סמוך לנהר אמס (Ems) ליד העיר נסאו (Nassau) במדינת ריינלנד-פפאלץ שבגרמניה, יוהנגאורגנשטאט (Johanngeorgenstadt) שבסקסוניה, מיס (Mies) שבקנטון וו שבשווייץ, פניקסוויל בפנסילבניה, ברוקן-היל בניו סאות' ויילס שבאוסטרליה, המכרות של צואמב בנמיביה ומקומות נוספים. גבישים מחטיים עדינים ארוכים למדי נמצאו לפני זמן רב במכרה פנטיר גלייז (Pentire Glaze) בסמוך לכפר סנט. מינוור (St Minver) שבקורנוול, שבבריטניה. במקומות בהם מוצאים את המינרל הוא מצוי בכמויות ניכרות ומכיל עד 77.5% עופרת.

שימושים מסחריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש העיקרי בצרוסיט כיום הוא כמקור להפקת עופרת. "עופרת לבנה" היא מרכיב עיקרי בצבעי עופרת, צבעים שהשימוש בהם הופסק. בליעה של שבבי צבע מבוסס עופרת היא הסיבה הנפוצה ביותר להרעלת עופרת אצל ילדים. ב"עופרת לבנה" ובאצטט העופרת נעשה שימוש במהלך ההיסטוריה כמרכיב בתכשירי קוסמטיקה. בין השאר נכללה "עופרת לבנה" בתכשיר המכונה Venetian Ceruse שנועד להבהיר את עור הפנים שהיה מבוקש מאוד במאה ה-16, למרות שרוב המשתמשים בו היו מודעים לסכנת הרעלת העופרת. בין המשתמשים בתכשיר זה הייתה גם אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה. השימוש בעופרת לבנה בתכשירי קוסמטיקה הופסק במדינות המערב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תעתיק נוסף מקובל הוא סרוסייט (בעקבות האנגלית)