קארלו הייסקנן

קארלו אלכסנטרי הייסקנן

קארלו הייסקנן
לידה	28 באוקטובר 1894 יורוינן, הדוכסות הגדולה של פינלנד, האימפריה הרוסית
פטירה	6 בנובמבר 1962 (בגיל 68) המנלינה, פינלנד
מדינה	פינלנד
השתייכות	צבא הקיסרות הגרמנית צבא פינלנד
תקופת הפעילות	1914–1953 (כ־39 שנים)
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
ראש ההגנה
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים הפינית מלחמת העולם השנייה (מלחמת החורף, מלחמת ההמשך)
עיטורים
הצלב הגדול של מסדר צלב החירות (4 ביוני 1959) הצלב הגדול של מסדר דנבורג (1958) Cross of Merit of the War Invalides Memorial medal of the Winter War Memorial medal of the Continuation War מסדר החרב - מפקד הצלב הגדול צלב הברזל, דרגה ראשונה צלב הברזל, דרגה שנייה Memorial medal of the War of Liberation אביר דרגה ראשונה במסדר הוורד הלבן של פינלנד Cross of Liberty, 4th Class Cross of Liberty, 2nd Class מפקד הצלב הגדול של מסדר האריה של פינלנד מסדר העיט הגרמני Cross of Liberty, 1st Class with star Cross of Liberty, 1st Class Mannerheim Cross 2nd Class צלב הכבוד

קארלו אלכסנטרי הייסקנן (בפינית: Kaarlo Aleksanteri Heiskanen;‏ 28 באוקטובר 1894 – 12 ביוני 1963) היה גנרל פיני, מעוטר צלב מנרהיים, אשר שימש כראש ההגנה (מקביל לרמטכ"ל) של כוחות ההגנה של פינלנד בין 1953–1959.

ביוגרפיה

הייסקנן נולד ב-22 בנובמבר 1889, ביורוינן שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית. הוא סיים את לימודיו ב-1914 ורצה להיות יערן, אולם החליט, כמו צעירים פינים רבים, לעבור את הגבול לגרמניה ולהתגייס לצבא הקיסרי במטרה לשחרר את ארצו מהכיבוש הרוסי. הוא לחם בקרבות החזית המזרחית במלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה הכריזה פינלנד על עצמאות, וכמעט מיד פרצה בה מלחמת אזרחים בין המשמר הלבן שנתמך בידי הגרמנים, למשמר האדום שנתמך בידי ברית המועצות. הייסקנן התגייס למשמר הלבן ולחם במלחמה בהצטיינות. לאחר המלחמה התקדם בסולם הדרגות, ובמאי 1925 הועלה לדרגת מאיור. הוא שרת כקצין במטה הכללי ולאחר מכן כמפקד גדוד רוכבי אופניים. ב-1938 הוא הועלה לדרגת אוברסט ומונה למפקד רגימנט טמפרה.

עם פרוץ מלחמת החורף, היה הרגימנט של הייסקנן חלק מהדיוויזיה ה-3, ויחד עמה הוא לחם בקרבות סביב הכפר סומה, ובהמשך בהגנה על העיר ויפורי. בתחילת מלחמת ההמשך הוא מונה למפקד המחוז הצבאי מרכז פינלנד. בהמשך המלחמה הפכו יחידות הצבא של המחוז לדיוויזיה ה-11, והייסקנן מונה כמפקדה. הייסקנן ואנשיו פלשו לחלק הרוסי של חבל קרליה, והשתתפו בכיבוש פטרוזבודסק. על חלקו במערכה זו, הוא עוטר בצלב מנרהיים. עם זאת, לקראת סוף המלחמה הוכפש שמו כאשר התגלה שיד ימינו, אוברסט אלפו מרטינן, מעל ברכוש הצבא ונמלט לשוודיה. הייסקנן נחשד בשיתוף פעולה עם מרטינן והוחזק במעצר במשך 13 חודשים. הוא שוחרר מחוסר ראיות.

בינואר 1949 הוא מונה למפקד הדיוויזיה ה-2. ב-4 ביוני 1959 הוא הועלה לדרגת גנרל-לויטננט. ב-31 במאי 1953 הוא מונה לראש ההגנה (מקביל לרמטכ"ל), וכיהן בתפקיד עד 29 באוקטובר 1959.

לאחר פרישתו, התגורר הייסקנן בהמנלינה. ב-12 ביוני 1963 הוא התאבד באמצעות ירייה באקדחו לאחר שנודע לו כי הוא חולה בסרטן לבלב חשוך מרפא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קארלו הייסקנן בוויקישיתוף

• קארלו הייסקנן באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה