קארל איבן דניאלסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קארל איבן דניאלסוןשוודית: Carl Ivan Danielsson; ‏13 באוגוסט 1880 - 21 ביולי 1963) היה דיפלומט שוודי, שהוכר על ידי יד ושם כחסיד אומות העולם על מעורבותו בהצלת יהודי בודפשט בשנה האחרונה של המלחמה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאלסון נולד ב-13 באוגוסט 1880 בעיר מאלמו שבשוודיה. הוא מונה לראשונה לתפקיד במשרד החוץ השוודי ב-1903 והיה הממונה על היחסים עם פולין ובירתה ורשה.

בשנת 1919 מונה כקונסול שוודיה במדריד וליסבון למשך שנה ולאחר מכן שימש כקונסול השוודי בווינה ובבודפשט למשך שלוש שנים. מאוחר יותר כיהן למשך 12 שנה, עד שנת 1937, כקונסול בקהיר ולאחר מכן שב לשלוש שנים נוספות במדריד. אז שב לבודפשט ושם שהה עד שנת 1945.[1]

פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה, היה הדיפלומט השוודי קארל איבן דניאלסון השגריר בשגרירות השוודית שבבודפשט, הכבושה בידי הגרמנים. הוא ידע על כל הפעולות שנעשו על ידי הנאצים ואף תמך בהן. ביוני 1944 ביקש דניאלסון אישור מהממשלה ההונגרית, כי יותר לצלב האדום השוודי לסייע לצלב האדום ההונגרי להאכיל ילדים יתומים ונטושים. ההונגרים הסכימו. בדצמבר, עם התקדמות הצבא האדום לכיוון בודפשט, נסוגו הנאצים למערב הונגריה והורו לשגרירות השוודית לנוע עמם על מנת לזכות בהגנה מצידם. דניאלסון החליט להישאר בבודפשט הנצורה, כדי לא לזנוח את היהודים וכך הצליח להציל רבים מהם כשסיפק להם מחסה, הגנה ואוכל.[1][2]

לאחר המלחמה והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאלסון חזר לשוודיה, לעיר הולדתו מאלמו, שם נפטר בשנת 1963. לאחר המלחמה שלחה לו הקהילה היהודית בסטוקהולם מכתב הוקרה על פעולותיו.

דניאלסון הוכר כחסיד אומות העולם בשנת 1982, כ-19 שנה לאחר מותו, בטקס שנערך ביד ושם.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]