קברי המהנדסים בשער יפו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת פרנץ הוגנברג משנת 1657. הקבר בפתח שער יפו מודגש בצהוב
אחד משני הקברים ליד שער יפו, ערב השימור. ניתן לראות את עץ התאנה, פסולת רבה וצנרת מודרנית
אותו קבר לאחר השיקום, מרץ 2010

קברי המהנדסים בשער יפו הם שני קברים טורקיים, הצמודים לשער יפו מצדה הפנימי של החומה. קברים אלה מיוחסים למהנדסיו של הסולטאן סולימאן הראשון, שעל פי האגדה הירושלמית בנו את חומת העיר.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקברים נמצאים בשטח מוגבה בגודל של כ-3 על 3 מטרים בין החנויות במרחק של מטרים אחדים משער יפו. בשטח קטן זה צמחו (עד 2008) עצי תאנה וברוש שהתנשאו לגובה רב, ולמרגלותיהם שני קברים. העצים נעקרו כיוון שהיוו סכנה לציבור ולקברים. מצב השימור של הקבר השמאלי טוב פחות מהימני, שהשתמר במלואו. גודל הקברים הוא כמטר אורך וכחצי מטר רוחב כל אחד. הם עשויים אבן, ולראשם עיטור מסוגנן של טורבן - כובע בד טורקי. הטורבן על הקבר השמאלי לא השתמר, אך עדויות של עולי רגל במאות השנים האחרונות מלמדות על קיומו.

בינואר 2019 הפילה סופה את אחד מעצי הברוש שבמתחם הקברים על הקבר השלם, וראשו "נערף".

תארוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סגנונם מתוארכים הקברים לתקופה העות'מאנית והם שייכים לגברים. עד ימינו מקובל בחלקיה המסורתיים של טורקיה לעצב בראש מצבות גברים כובעים וטורבנים (בעוד אצל נשים ייראה זר פרחים או עציץ).

זיהוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא נמצאה בשטח כל כתובת המספרת מיהם זוג האלמונים הקבורים במקום, אך על פי הארכאולוג של הווקף הירושלמי, ד"ר יוסף נתשה, ישנו מסמך אחד המתייחס לקברים אלה, ואשר מזהה אותם עם בני משפחה מוסלמית שהגיעה מהעיר צפת במאה ה-16, ומכאן שם משפחתם: א-ספדי שהשטח הזה הוא וקף שלהם.[1]

עם זאת, במחצית המאה ה-16, רק כמה עשרות שנים אחרי בניית החומה בירושלים, הזכיר עולה רגל נוצרי בשם זוּאָלַרְד את הקברים ביומן המסע שלו, ומספר כי הם שייכים למהנדסים שבנו את החומה עבור הסולטאן סולימאן הראשון. הכרטוגרף פרנץ הוגנברג, שביקר בירושלים ב-1657, הציג במפתו שטח ריק למדי המפריד בין שער יפו לבתי העיר, ובו קבר שייח', הוא כנראה קברי המהנדסים. אם הזיהוי נכון, הרי שיש להסיק כי הקברים היו נתונים בעבר במבנה מאוזוליאום שחרב ברבות השנים.

על פי מסורת עולה הרגל, ערף הסולטאן את ראשיהם של זוג המהנדסים מסיבות שונות: יש הטוענים שהיה זה בשל חששו שמא יגלו את סודותיה של החומה לאויב; אחרים טוענים כי החשש היה שמא יבנו חומה דומה לאויבים; דעה נוספת גורסת כי היה זה בשל זעמו על כי הותירו את הר ציון הסמוך והחולש מגבוה על העיר כולה מחוץ לחומה - דבר אשר נותן לאויב יתרון משמעותי בשעת מצור. מובן שלכל אלה אין כל ביסוס היסטורי, וספק שאכן קברים אלה קשורים בצורה כלשהי למהנדסי החומה, אך הכינוי "קברי המהנדסים" דבק בהם והם נקראים כך במדריכי טיולים רבים בכל השפות, מה שמעיד עד כמה חזקה מסורת זו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]