סולימאן הראשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סולימאן הראשון
Sultan Süleyman
EmperorSuleiman.jpg
סולימאן בדיוקן מאת טיציאן, (1530)
לידה 6 בנובמבר 1494
טרבזון, האימפריה העות'מאנית
פטירה 7 בספטמבר 1566 (בגיל 71)
סיגטבר, הונגריה
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה מסגד סולימאנייה, איסטנבול
עיסוק משורר, שליט, מחוקק עריכת הנתון בוויקינתונים
דת אסלאם, אסלאם סוני עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג הורם סולטאן (אשתו החוקית)
מאהידווראן סולטאן
גולפם האטון
שושלת בית עות'מאן
תואר סולטאן האימפריה העות'מאנית
כינוי סולימאן המפואר, סולטאן סולימאן ח'אן האזרטלרי
אב סלים הראשון
אם עיישה חפסה סולטאן
צאצאים שהזאדה מוסטפא
שהזאדה אהמט
שהזאדה מוראט
שהזאדה מהמט
מיהרימה סולטאן
סלים השני
ראזייה סולטאן
שהזאדה באיזיט
שהזאדה ז'האנגיר
סולטאן האימפריה העות'מאנית
תקופת כהונה 30 בספטמבר 1520 – 7 בספטמבר 1566 (46 שנים)
הבא סלים השני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סולטן סולימאן בכתר בעל ארבע קומות כסמל לעוצמה. ציור של אגוסטינו ונציאנו (אנ')

סולימאן הראשוןטורקית: Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: سليمان اول ‏) (6 בנובמבר 1494 (משוער) − ספטמבר 1566), הקרוי סולימאן המפואר בפי אנשי אירופה או "הסולטאן סולימאן המחוקק" (בטורקית: Kanunî Sultan Süleyman; בטורקית עות'מאנית: قانونى سلطان سليمان) בפי נתיניו, היה סולטאן האימפריה העות'מאנית בשנים 1520 עד 1566. בונה חומת העיר העתיקה בירושלים ומי שהקצה ליהודים את רחבת התפילה בכותל המערבי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולימאן נולד בטרבזון, אשר לחוף הים השחור, ככל הנראה ב-6 בנובמבר 1494. אביו, סלים הראשון, היה שליט האימפריה ואמו, חפסה סולטאן, מיוחסת לשושלת ג'ינגיס ח'אן. סולימאן קיבל חינוך כמו כל ילדי הנסיכים עד גיל 17 תחת שליטת האם, ולאחר מכן עבר לידי אביו, שככל הנראה הטיל עליו את מרותו. מוריו לימדו אותו את הקוראן, ערבית, פרסית, קרוא וכתוב, מתמטיקה, מוזיקה, קשתות וכן תכשיטנות.

בגיל 17 מונה לתפקיד מושל איסטנבול, ולאחר מכן מושל סרוחאן. אביו מת בפתאומיות בעת שהיה בדרכו מאיסטנבול לאדירנה, והעדים למותו הסכימו לשמור את הדבר בסוד עד אשר הגיע סולימאן. ב-30 בספטמבר 1520 הפך סולימאן לסולטאן האימפריה העות'מאנית.

עד מותה בשנת 1534, הייתה אמו של סולימאן, הוולידה סולטאן חפזה, חברה טובה ומייעצת. היא ליוותה אותו במשימותיו המנהליות הראשונות בקפה בשנת 1510 כאשר התמנה לשלוט בשיח' זאדה ובמניסה. כאשר נפטרה הקדיש לזכרה מסגד וחאן.

סולימאן מכונה "המחוקק" בעקבות קובץ החוקים שחיבר המכונה סולימנמה. הספר נכתב תוך התייעצות באנשי הדת ובראשי הבירוקרטיה. הוא כלל את כל הזכויות והחובות של נתיני האימפריה שאינן מופיעות בהלכות האסלאם (שריעה). בעתיד הסולטאנים יבקשו, בעיתות מצוקה, לחזור ולהפעיל את האימפריה על פי הספר של סולימאן ולבצע רפורמות לשם כך.

ב-1522, ריכז בנמל העיר מרמריס 300 אוניות ו-200,000 אנשי צבא וכבש את האי רודוס מידי מסדר ההוספיטלרים, שהיווה נקודה חשובה בנתיבי השייט של האימפריה לחלקיה בחופים המזרחיים והדרומיים של הים התיכון. סולימאן המפואר ביסס את שלטון האימפריה שעמד בראשה באזור הבלקן והטיל אימה על תושבי וינה, עליה הטיל מצור בעקבות ניצחונו המזהיר על הכוחות הנוצרים בהונגריה בקרב מוהאץ' בשנת 1526. סולימאן בנה את חומות ירושלים העתיקה ואת שערי ירושלים הקיימים עד ימינו.

ב-1536, הוא הוציא להורג את הוזיר הגדול וחברו הטוב מימי נעוריו, פרגלי איברהים פאשה, לאחר שורת אירועים שלאחריהם השתכנע שאיברהים מהווה איום על שלטונו ואינו נאמן לו יותר. ב-1555, לאחר 40 שנה של מלחמות בלתי פוסקות מול הספווים (הפרסים), הצליח להגיע איתם להסכם, הסכם אמסיה. ההסכם קבע את קו הגבול לא רק בין פרס לאימפריה העות'מאנית אלא גם את קו הגבול בין הסונים לשיעים עד לימינו.

בינואר 1546 פגעה רעידת אדמה קשה בארץ ישראל. בירושלים נהרסו אז בין השאר גם שורת בתי מוסלמים, שנשענו פיזית על הכותל המערבי. סולימאן הוציא לאחר מכן פירמן, שהקצה את השטח ליהודים לתפילה.

בשלהי 1553 או 1554, הוציא סולימאן פירמן (צו עות'מאני), המגנה רשמית את עלילות הדם נגד היהודים. הוא עשה זאת על פי הצעתו של הרופא היהודי הבכיר משה חמון. צו זה מילא תפקיד חשוב בהגנה על המיעוט היהודי באימפריה מפני עלילות הדם אשר היו נפוצות באותה עת באירופה.

סולימאן הראשון נפטר בספטמבר 1566. בזכות מפעלו הגדול בירושלים, בניית חומות העיר העתיקה, קרוי כיום אחד הרחובות הראשיים בעיר, רחוב סולטאן סולימאן. נקבר במסגד סולימאנייה שבאיסטנבול.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסולימאן היו שש אחיות שהתחתנו עם בכירי ממשל, ובת בשם מיהרימה, שהשפיעה עליו רבות בשנים האחרונות לשלטונו. לסולימאן היו גם 6 בנים: מוסטפא, מהמט, עבדואללה, באיזיט, סלים (שירש את השלטון והפך לסולטאן סלים השני) וז'האנגיר; כולם בניה של אשתו החוקית הורם סולטאן מלבד מוסטפא שהיה בנה של מאהידווראן סולטאן.

אשתו הורם הייתה ממוצא אוקראיני, ולכן נקראה במערב רוקסלנה (וכן כונתה רוסולינה וחָאסקי סולטאנה). שמה המקורי היה אנסטסיה או אלכסנדרה גברילובה ליסובסקי. הורם הייתה במשך תקופה ארוכה פילגשו המועדפת של סולימאן ומאבק קשה על חיבתו של סולימאן ניטש בינה לבין פילגשו השנייה, מאהידווראן. מאבק זה בא לסיומו לאחר מות אימו, בחתונתם בשנת 1534.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולימאן הראשון בוויקישיתוף


הקודם:
סלים הראשון
שליטי האימפריה העות'מאנית
15201566
הבא:
סלים השני