סיריזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיריזה ΣΥΡΙΖΑ
SYRIZA logo 2014.svg
מדינה יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיג אלכסיס ציפראס
שנת ייסוד 2004 (כברית)
22 במאי 2012 (כמפלגה מאוחדת)
מספר חברים בפרלמנט 145 מתוך 300 בפרלמנט היווני
6 מתוך 21 בפרלמנט האירופי
מטה אתונה, יוון
אידאולוגיות סוציאליזם דמוקרטי
קומוניזם
שמאל רדיקלי
אנטי-קפיטליזם
אלטר-גלובליזציה
סוציאליזם ירוק
מיקום במפה הפוליטית שמאל
ארגונים בינלאומיים השמאל האירופאי האנטי-קפיטליסטי
מפלגת השמאל האירופאי
השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק
צבעים רשמיים וורוד ו-כתום
www.syriza.gr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קואליציית השמאל הרדיקלייוונית: Συνασπισμός Ριζοσπαστικής Αριστεράς), שידועה בעיקר בשמה המקוצר סיריזה (Syriza), היא מפלגת שמאל יוונית בראשות אלכסיס ציפראס, שהוקמה בראשיתה כברית של תנועות ומפלגות שמאל שונות, שהגדולה בהן הייתה סינאספיסמוס. מאז ינואר 2015 משמשת המפלגה כמפלגת שלטון עקב ניצחונה בבחירות לפרלמנט היווני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיריזה הוקמה בשנת 2004 כברית של תנועות שמאל יווניות בעלות אידאולוגיות שונות: ניאו קומוניסטיות, סוציאליסטיות, ירוקות, טרוצקיסטיות, מאואיסטיות, סוציאל-דמוקרטיות. בראשות הקואליציה עמדה התנועה סינאספיסמוס, שעזבה את המפלגה הקומוניסטית היוונית (KKE) בשל תמיכתה החוזרת ונשנית של האחרונה בברית המועצות.

בבחירות לפרלמנט היווני בשנת 2012 זכתה סיריזה ליותר מ-1.6 מיליון קולות ול-71 מנדטים, והפכה למפלגה הגדולה באופוזיציה, והשנייה בגודלה בפלרמנט. לאחר הצלחתה המסחררת של סיריזה בבחירות 2012, הוחלט לאחד את הפלגים השונים למפלגה אחת. בבחירות לפרלמנט האירופאי בשנת 2014 זכתה למספר הקולות הרב ביותר ביוון, 1.5 מיליון, שהניבו 6 מנדטים. מנהיגה ציפראס אף היה המועמד של השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק (מפלגה באיחוד האירופי) לתפקיד נשיא הפרלמנט.

ב-29 בדצמבר 2014, לאחר שהפרלמנט היווני כשל בבחירת נשיא חדש למדינה, הפרלמנט פוזר, ועל פי החוקה היוונית הוחלט שיתקיימו בחירות בזק ב-25 בינואר 2015[1]. המפלגה הובילה במרבית הסקרים, בעיקר בגלל מצעה שהתנגד למדיניות הצנע שהוטלה על יוון על ידי האיחוד האירופי. הפופולריות הגואה והעלייה בסקרים הדאיגו את מדינות האיחוד האירופי כמו גם משקיעים זרים ביוון. המפלגה זכתה לגיבוי ממנהיג קונגרס איחוד הסחר הבריטי, פרנסיס או-גריידי שהגדיר את מדיניות הצנע היוונית כ"כוחות רבי עוצמה הנעים כנגד האינטרסים של העם היווני"[דרוש מקור]. עם אחוזי הצבעה גבוהים במיוחד (98%), המפלגה זכתה בבחירות 2015 ב-36% שתורגמו ל-149 מתוך 300 המושבים בפרלמנט היווני, מה שהפך אותה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. כבר למחרת הבחירות נחתם הסכם קואליציוני עם מפלגת "היוונים העצמאיים" (שזכו ב-13 מושבים), מפלגה שמרנית לאומית המתנגדת אף היא למדיניות הצנע שהוטלה על יוון[2].

באוגוסט 2015 הודיע מנהיג המפלגה, אלכסיס ציפראס, על התפטרותו מראשות הממשלה, עקב מחלוקות פנימיות במפלגה על רקע הסכם החילוץ שהוצע ליוון. ב-20 בספטמבר 2015 נערכו בחירות לפרלמנט היווני, בהן זכתה המפלגה ב-145 מושבים. ב-21 בספטמבר 2015 הושבע ציפראס בשנית לראש ממשלת יוון, לאחר שעלה בידו להקים קואליציה עם מפלגת "היוונים העצמאיים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]