קוגלבליץ (אסטרופיזיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קוגלבליץ' (בגרמנית: '"kugelblitz"') בפיזיקה תאורטית הוא ריכוז של אור או קרינה כה עז, שהאנרגיה שלו יוצרת אופק אירועים ונלכדת בתוך עצמה. על פי תורת היחסות הכללית ועקרון שקילות מסה ואנרגיה, אם מספיק קרינה מכוונת לאזור מסוים, ריכוז האנרגיה מעקם את מרחב הזמן מספיק, כך שאותו ריכוז הופך לחור שחור, למרות שבמקרה זה מסת האנרגיה של החור השחור תהיה בצורת אנרגיית קרינה ולא מסה. במונחים פשוטים, קוגלבליץ הוא חור שחור הנוצר מריכוז של קרינה ולא מריכוז של חומר. על פי תורת היחסות הכללית של איינשטיין, לאחר שנוצר אופק אירועים, סוג האנרגיה שיצרה אותו כבר איננה משנה. טמפרטורת קוגלבליץ תהיה כה גבוהה, עד שתעבור את טמפרטורת פלאנק, הטמפרטורה של היקום זמן פלאנק לאחר המפץ הגדול).

ההתייחסות הידועה ביותר לרעיון הקוגלבליץ באנגלית היא המאמר "Geons" מאת ג'ון ארצ'יבלד וילר משנת 1955. במאמר בחן וילר את הרעיון של יצירת חלקיקים, או דגם צעצוע של חלקיקים, מעקמומיות של מרחב הזמן. בנוסף, מאמר זה הציג את הרעיון שניתן לנצל את קווי המטען החשמלי הלכודים בתוך לוע חור תולעת כדי לחקור את המאפיינים של זוגות חלקיקים טעונים.

תופעת הקוגלבליץ נשקלה בתור דרך ליצור מנועי חלליות מבוססי חור שחור (אנ').

קוגלבליץ במדע בדיוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]