קומודור 64
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מחשב אישי |
| מפתח | קומודור |
| יצרן |
קומודור אינטרנשיונל  |
| תאריך הפצה | אוגוסט 1982 |
| תאריך הפסקת שיווק | אפריל 1994 |
| הקודם בסדרה |
קומודור VIC-20 |
| הבא בסדרה |
Commodore 128 |
| יחידות שנמכרו |
12,500,000 |
| מידע טכני | |
| מערכת הפעלה |
Commodore BASIC V2 |
| מעבד | MOS 6510 במהירות 1.02 מגהרץ |
| זיכרון |
64 kibibyte |
  | |
הקומודור 64 (באנגלית: Commodore 64, או בקיצור C64) היה מחשב אישי פופולרי מאוד בשנות ה-80 של המאה ה-20. קומודור 64 הושק בספטמבר 1982, יוצר ושווק על ידי חברת קומודור אינטרנשיונל[1]. ההערכה היא שנמכרו כ־17 מיליון יחידות עד לסיום ייצורו בשנת 1994 (כולל), וכך נכנס המחשב לספר השיאים של גינס, כדגם מחשב האישי הנמכר ביותר בכל הזמנים[2].
מפרט טכני
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקומודור 64 היו יכולות עיבוד קול ותמונה באיכויות שלא נראו עד אז במחשבים אישיים וצויד בהתחלה בטייפ קלטות אודיו, אשר באמצעותו ניתן היה לשמור מידע ותוכנות. בשלב מאוחר יותר יצא לשוק גם כונן תקליטונים. כמות המידע שהיה ניתן לשמור על מדיות מגנטיות הייתה מוגבלת במיוחד ונמשכה זמן רב. לצורך ייעול תהליך השמירה וההעלאה של קבצים למחשב, וקיצור משך הזמן לכך, ניתן היה להשתמש בתכנת כיווץ קבצים מיוחדת, שנקראה "Turbo Tape".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקומודור 64 החליף את הקומודור ויק 20 אשר הושק שנתיים לפני כן. הקומודור 64 הכיל 64kB והוצע במחיר התחלתי של $595, לעומת הוויק 20 שהכיל 5kB ועלה $300. השיווק האגרסיבי של הקומודור 64, גרם מהר מאוד לירידות מחירים ומלחמה על כיסו של הצרכן הביתי ומחירו ירד בהמשך ל-199 דולר בלבד[2]. בשנים 1983–1986 היה המחשב האישי הביתי הנמכר ביותר בארצות הברית עם נתח שוק של כ-30%[3]. גם בישראל זכה המחשב להצלחה רבה ובשנת 1984 רכש תאגיד תדיראן את זיכיון היבוא שלו[4].
עלות הייצור של הקומודור 64 הוערכה בזמנו בכ-135 דולר, וזאת בזכות הוזלת עלויות ייצור הודות לשליטה של חברת קומודור ביצרנית המעבדים MOS, אשר סיפקה את המעבד שלה 6502, לקומודור. המחשב שווק דרך מפיצים מורשים, חנויות צעצועים, חנויות כל-בו וכולי. עובדה זו איפשרה לקומודור 64 להתחרות בקונסולות המשחקים של אותה עת, אטארי 2600 ואחרות.
בשנת 1984 ניסתה חברת קומודור ליצור יורש לקומודור 64, בדמותו של מחשב שנקרא Commodore Plus/4. מחשב זה היה דומה לקומודור 64, והיו לו מספר יתרונות: תוכנות מובנות בזיכרון, גרסת Basic 3.5 כמערכת הפעלה משופרת, ויכולת פוטנציאלית של רזולוציה גבוהה יותר. הטעות השיווקית של קומודור הייתה ששום תוכנה של הקומודור 64 לא תאמה למחשב החדש, יכולת עיבוד הקול שלו הייתה נחותה יותר מהמקור, ובנוסף לכל חסרו לו הספרייטים המובנים אשר מהווים את אבן הבניין בגרפיקה של הקומודור 64.
מחשבים נוספים שיצאו מבית קומודור היו קומודור 128 וקומודור אמיגה, שביקשו להתחרות במחשבים מתקדמים יותר[5].
קומודור החליטה לחזור לשוק והציגה בתערוכת המחשבים CeBIT 2007, שהתקיימה בגרמניה, דגמים חדשים שלה המיועדים לגיימרים[6].
קומודור 64X
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2010 הוקמה חברת "Commodore USA". החברה רכשה את הזכויות על השמות "קומודור" "אמיגה" ו"וויק"[2]. שנה אחר כך השיקה החברה את קומודור 64X. מחשב שהיה מצויד במקלדת הדומה למקלדת הקלאסית של קומודור 64 וקומודור ויק 20. יתר המרכיבים הותאמו למאה ה-21. מעבד דו ליבתי, אינטל אטום. ערכת שבבים של המאיץ הגרפי Nvidia Ion2. מערכת הפעלה קומודור OS מבוססת לינוקס. המחשב תומך גם במערכת הפעלה Windows. כונן DVD/RW, יציאת HDMI לחיבור ל-HDTV, יציאת USB ו־Ethernet[7][8]. מותו של מייסד "Commodore USA" ב-2013, בארי אלטמן הביא להפסקת פעילות החברה וייצור הדגם.
השקה מחודשת ב-2026
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2025 יוצר התוכן והיוטיובר הבריטי המוכר בתחום הרטרו, כריסטיאן סימפסון (הידוע בכינויו "Peri Fractic"), רכש את החברה המקורית, Commodore International Corporation, את חברת הבת האירופית שלה ואת כל 47 הסימנים המסחריים המקוריים שלה. הוא החל גם לכהן כנשיא ומנכ"ל החברה. בתחילת 2026 נערכה השקה מחודשת של מחשב ה"קומודור 64", הכולל שתי גרסאות ה-Commodore 64 Ultimate ומהדורת ה-C64C Ultimate. המחשבים החדשים משלבים חומרת FPGA מתקדמת (חומרה מתוכנתת המדמה את הרכיבים המקוריים בדיוק מושלם), מארזים המיוצרים מתבניות ההזרקה המקוריות משנת 1986, ותמיכה בקישוריות מודרנית כמו Wi-Fi[9].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קומודור 64 באתר מוזאון המחשבים הישנים, באנגלית
- קומודור וקומודור 64, באנגלית
- קומודור 64, אופן אנציקלופדיה, באנגלית
- ניר יניב, נמצא בבוידעם: קומודור 64, באתר ynet, 23 באוקטובר 2011
- יריב ענבר, אין דבר בלתי אפשרי: הקומודור בן 60, באתר ynet, 14 ביוני 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ חברת "קומודור" בארה"ב (המיוצגת בארץ על־ידי "בינאר") הכריזה על מיקרו־מחשב חזק, "קומודור 64" המיועד גם לעסקים, מעריב, 5 בדצמבר 1982
- 1 2 3 גוני נוי, קומודור 64 המיתולוגי חוזר לחיים, באתר הארץ, 21 במרץ 2010
- ↑ עודף ביקוש של 150,000 מחשבים, מעריב, 9 בפברואר 1986
- ↑ "תדיראן" רכשה את הסוכנות הישראלית למחשבי "קומודור", מעריב, 27 בינואר 1984
- ↑ אוהד שור, המועמד הבא, כותרת ראשית, 18 בדצמבר 1985
- ↑ Rob Beschizza, CeBIT 2007: More Commodore., WIRED, March 16, 2007 (באנגלית)
- ↑ Keith Stuart, Commodore 64 lives again!, The Guardian, April 7, 2011 (באנגלית)
- ↑ צבי קצבורג, מיחשוב רטרו: הקומודור 64 חוזר למדפים, באתר "אנשים ומחשבים", 12 ביולי 2011
- ↑ Keith Stuart, Commodore 64 Ultimate review – it's like 1982 all over again!, The Guardian, January 15, 2026 (באנגלית)