קומיוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קומיוסלטינית: Commius) היה שליט שבט האטרבאטים (Atrebates) הבלגי בעת מלחמת גאליה (58 - 50 לפנה"ס). בהתחלה צידד ביוליוס קיסר ובסוף בגד בו והצטרף למרד של ורקינגטוריקס והיה אחד מסגניו הנאמנים. לאחר תבוסת המרד, בתום המלחמה ברח לאי הבריטי כדי לשלוט שם על חלק משבט האטרבאטים אשר היגרו לאי הבריטי בתקופה קדומה יותר.

בעל ברית של יוליוס קיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסר הגיע לאזור גאליה בלגיקה בשנת 57 לאחר שהביס את ההלווטים ואת הסואבים בשנה הקודמת. כעת ביקש להכריע את השבטים הבלגים. לאחר מאבק קצר, הצליח במשימתו וקומיוס החל לשתף עמו פעולה. כאות הוקרה על נאמנותו, מינה אותו קיסר למלך האטרבאטים.

שיתוף הפעולה ביניהם היה פורה וקומיוס אף נשלח למשימת ריגול באי הבריטי כהכנה לפלישתו של קיסר לאי הבריטי. קיסר קיווה שקומיוס יצליח ליצור קשרים עם חלק מהבריטונים וכך יסייע לו במלאכת כיבוש האי. לרוע מזלו של קומיוס, הבריטונים לא רצו לנהל עמו משא ומתן וכלאו אותו. הוא השתחרר ממאסר רק כחלק מהסכם הפסקת האש בין הבריטונים לקיסר לאחר פלישתו הראשונה לאי. קומיוס המשיך לשרת נאמנה את קיסר והשתתף בפלישתו השנייה של קיסר לאי הבריטי. קומיוס היה מעורב במגעים שהביאו לכניעתו של קסיוולאונוס (Cassivellaunus), מנהיג קואליציית השבטים הבריטונים אשר התנגדו לקיסר. כאות הוקרה על מעשיו, פטר קיסר את שבטו מתשלומי מס.

אויבו של קיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 52 אטרבאטים הצטרפו למרד שהוביל ורקינגטוריקס וקומיוס היה אחד המצביאים שאספו את צבא החילוץ אשר נשלח לסייע לוורקינגטוריקס שהיה נצור באלסיה. לאחר תבוסה בקרב זה, הצטרף למרד של הבלובאקים ואף שכנע כמה מאות גרמאנים להצטרף אליהם. לאחר תבוסת הבלובאקים, חיפש מקלט אצל הגראמנים.

קומיוס המשיך במאבק גם בשנת 51. הפעם המזל לא האיר לו פנים והוא נפצע בהתקלות עם כוח פרשים רומי. קומיוס שמאס במטרה שראה כאבודה ביקש מעבר בטוח לאי הבריטי, שהוענק לו על ידי מרקוס אנטוניוס ובתנאי שלא יחזור לגאליה להתנגד לרומא. מקורות נוספים מציינים שייתכן שהמעבר של קומיוס לאי הבריטי היה סוער יותר וקומיוס לא קיבל זכות למעבר בטוח, אלא ברח מפניו רודפיו. כך או כך, הגיע לאי הבריטי.

חלק מהאטריבאטים, שהם שבט בלגי, היגרו עוד לפני מלחמת גאליה לאי הבריטי. קומיוס הצליח לבסס את מעמדו באי הבריטי והיה למלכם בשנת 30 לפנה"ס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]