קוקייה אירופית
 קוקייה אירופית
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | קוקאים |
| משפחה: | קוקייתיים |
| סוג: | קוקייה |
| מין: | קוקייה אירופית |
| שם מדעי | |
 Cuculus canorusלינאוס, 1758 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
קוקייה אירופית או קוקייה מצויה (שם מדעי: Cuculus canorus) היא מין של עוף ממשפחת הקוקייתיים.
תחום תפוצתה מתפרש על פני אירואסיה (מספרד במערב עד ליפן במזרח וסקנדינביה בצפון), המזרח התיכון (בין השאר בישראל) וצפון אפריקה. מין זה ידוע בהיותו טפיל קינון - הנקבה מטילה את ביציה בקנים של עופות אחרים. בתי הגידול המועדפים עליה הם יערות וחורשים, שדות בור, ביצות ואזורים אלפיניים.
שמה המדעי של הקוקייה מורכב מהמילים הלטיניות cuculus (קוקייה) ו-canorus (שרה). מקור השם "קוקייה" הוא באנגלית (Cuckoo), שבה הוא אונומטופיה לצליל שהיא משמיעה. השם האנגלי בא מהמילה "cucu" בצרפתית עתיקה, והוא הוזכר לראשונה בצורתו העתיקה בשנת 1240 בערך, בפואמה Sumer Is Icumen In.
אורך הקוקייה כ-31-36 ס"מ (בעוד אורך הזנב כ-17 ס"מ), ומשקלה כ-90 עד 130 גרם. היא ניזונה בעיקר מחרקים, ומעדיפה זחלים שעירים (שעופות אחרים נמנעים מלאכול). הקוקייה עשויה לעיתים לאכול גם ביצים וגוזלים, אך בדרך כלל היא מוציאה רק ביצה אחת של פונדקאיה ונותנת לגוזלה לגרום למותם מרעב של אחיו המאומצים.
הקוקיות חששניות יחסית, ופרטים ממין זה חיים לבד מחוץ לעונת הרבייה.
אוכלוסייתה של הקוקייה נמצאת בירידה, אך המין מוגדר על ידי ארגון IUCN במצב "ללא חשש". גודל האוכלוסייה מוערך ב-25 עד 100 מיליון פרטים בכל העולם, ותוחלת החיים הממוצעת שנמדדה בבריטניה עומדת על 6 שנים ו-11 חודשים.
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקוקייה מהווה טפילת רבייה, ובסך הכל נקבות ממין זה נצפו מטילות את ביציהן בקנים של כ-100 מיני עופות שונים. אוכלוסיות שונות מעדיפות להיטפל אל מינים מסוימים, ומטילות ביצים בגודל ובצבע דומה לזה של המארח.
תוצאות מחקר ב-DNA המיטוכונדריאלי של הקוקייה העלו את ההשערה שמוצאן של כל אחת מהאוכלוסיות הללו נפרד. ייתכן שהגנים המגדירים את הטלת הביצים המתאימות עוברים מנקבה לנקבה בלבד, בכרומוזום הזוויג W (אצל הזכרים יש כרומוזומי ZZ, ואצל הנקבות - WZ). השערה נוספת היא שהגנים מורשים דווקא בכרומוזומים אוטוזומיים.
בדרך כלל, ביצת הקוקייה תבקע לאחר כ-12.5 ימים. ברוב המקרים, גוזל הקוקייה בוקע לפני גוזלי המארח, והוא דוחף את ביצי המארח אל מחוץ לקן. הגוזל מואכל במשך כ-20 עד 23 ימים על די המארח, ולעיתים הוא אף גדול יותר ממנו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קוקייה אירופית, באתר ITIS (באנגלית)
- קוקייה אירופית, באתר NCBI (באנגלית)
- קוקייה אירופית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- קוקייה אירופית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קוקייה אירופית, באתר GBIF (באנגלית)
- קוקייה אירופית, באתר הצפרות הישראלי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קוקייה אירופית באתר הרשימה האדומה של IUCN
