קורטקס (אנטומיה)
באנטומיה ובזואולוגיה , קורטקס (או קליפה) היא השכבה החיצונית (או השטחית) של איבר. המילה קורטקס היא ממקור לטיני. איברים עם קליפות מוגדרות היטב כוללים כליות, בלוטות יותרת הכליה, שחלות, תימוס וחלקים במוח, כולל קליפת המוח.[1]
דוגמאות בולטות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קליפת הכליה, בין הקפסולה הכלייתית למדולה הכלייתית ; מכילה את גופיפי הכליה עם הפקעיות (גלומרולי) החשובות לסינון הדם.
- קליפת האדרנל, הממוקמת לאורך ההיקף של בלוטת יותרת הכליה ; מסייעת בתגובת הדחק באמצעות ייצור הורמונים סטרואידיים שונים, הנקראים קורטיקוסטרואידים (או קורטיקואידים).
- קליפת התימוס מורכבת בעיקר מלימפוציטים; מתפקדת כאתר לרקומבינציה סומטית של קולטני תאי T וברירה חיובית.
- קליפת המוח היא השכבה החיצונית של המוח הגדול, ממלאת תפקיד מפתח בזיכרון, תשומת לב, מודעות תפיסתית, מחשבה, שפה, תכנון ותנועה.
- קליפת העצם היא השכבה החיצונית, הצפופה והקשה של העצם; נבדלת מרקמת העצם הספוגית הפנימית.[2]
- קליפת השחלה היא השכבה החיצונית של השחלה ומכילה את הזקיקים.
- קליפת הלימפה היא השכבה החיצונית של בלוטת הלימפה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Shipp, Stewart (2007). "Structure and function of the cerebral cortex". Current Biology. 17 (12): R443–R449. doi:10.1016/j.cub.2007.03.044. PMC 1870400. PMID 17580069.
- ^ "What Is Bone?" (באנגלית). The National Institutes of Health Osteoporosis and Related Bone Diseases National Resource Center. נבדק ב-31 באוקטובר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)