קורנליה שפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קורנליה שפר
Cornelia Lamme
לידה 23 באפריל 1769
דורדרכט, הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביולי 1839 (בגיל 70)
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1784–1839 (כ־55 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Johann Baptist Scheffer עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ארי שפר, Hendrik Scheffer, Arnold Scheffer עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורנליה שפרהולנדית: Cornelia Scheffer-Lamme‏; 23 באפריל 17694 ביולי 1839) הייתה ציירת מיניאטורות פורטרטים הולנדית. היא נחשבת לעיתים קרובות לאמא של אמנים המונצחת ביותר מבחינה ויזואלית בכל הזמנים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בשם קורנליה לאמה, בדורדרכט, היא הייתה בתם של יוהנה ואן אס ושל צייר הנוף אריה לאמה (1748–1801), שעל ידם כנראה הוכשרה. היא גדלה עם אח צעיר, ארנולדוס (1771–1856). בילדותה למדה צרפתית, גרמנית ואנגלית, ניגנה וקראה הרבה. ב-1787, כשהצבא הפרוסי השתלט על אזורם, נאלצה המשפחה לברוח לדרום הולנד בשל השקפותיו הפטריוטיות של אביה. הם חיו שם במשך שנתיים לפני שחזרו לדורדרכט ב-1789. [1][2]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נישאה ב-1794 לצייר הגרמני יוהאן בפטיסט שפר (אנ'), מהומברג (אנ') בהסן-קאסל, איתו נולדו לה 6 ילדים, שרק 3 מהם הגיעו לבגרות. ארי הבכור נקרא על שם אביה, (1795–1858) הפך לצייר רומנטי מפורסם. הבן האמצעי, קארל ארנולדוס שפר (1796–1853), הקרוי על שם אחיה, הפך לעיתונאי וסופר, ואילו הצעיר, הנדרינק שפר (1798–1862), הפך גם הוא לצייר.[3] המשפחה עברה להאג ב-1798, לאחר מכן לרוטרדם ב-1801, ולבסוף לאמסטרדם ב-1803. בעלה, יוהאן, מת בגיל 45 ב-1809, לאחר שהוחלף כצייר הראשי של המלך לואי הראשון, אחיו של הקיסר נפוליאון בונפרטה.

לאחר מות בעלה היא התמודדה עם קשיים כלכליים וקיבלה תמיכה מאחיה שהגיע לגור עם המשפחה. היא שלחה את ארי לליל בצפון צרפת כדי להמשיך את השכלתו האמנותית ואולי למצוא עבודה. בתקופה זו היא כתבה לו רבות.[3] כשלא הצליחה למצוא עבודה בעזרת המלך לואי הראשון, היא החליטה לעבור לפריז עם ארי בשנת 1811. שנה אחת לאחר מכן היא ביקשה משני בניה האחרים להצטרף אליה לשם. לא ידוע אם היא יצרה יצירות מקוריות כלשהן לאחר 1811. לא ידוע אם היא השתתפה בתערוכות שבהן הוצגו עבודותיה.

פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנדרינק שפר, דיוקן אימו קורנליה שפר, 1836

ממכתבים בינה לבין אחיה, ארנולדוס, אפשר לראות כי בשנותיה הראשונות בסן ז'רמן היא חיה בדלות רבה. היא החליטה להישאר בפריז מכיוון שהייתה לה אמונה שלאמן יש סיכויים טובים יותר למצוא שם עבודה מאשר בהולנד. [4]

עבודתו של ארי הפכה לפופולרית מאוד, בין היתר בזכות ההכרה שקיבל ממשפחת המלוכה הצרפתית, והפך לאמן דיוקנאות ידוע. בשנת 1821, קורנליה החלה לעבוד עבורו ועבור אחיו כמעתיקה של ציוריהם, ככל הנראה לשמור אוסף אישי. בתקופה זו החלה גם לדגמן לבניה. ב-1830, בעקבות עלייה בביקוש לעבודותיו של ארי, הוא החליט לעבור לווילה ברובע אמנים ליד מונמארטר. קורנליה החליטה לעבור לגור איתו זמן קצר לאחר מכן.

לאחר שחייתה עם בנה ארי במשך רוב חייה, ובהתחשב במעמדו הגבוה, מניחים שהיא נפגשה עם רבים מהמבקרים המפורסמים שלו, כולל האמנים א'זן דלקרואה, תיאודור ז'ריקו ואחרים. ידוע שגם שמוזיקאים ובהם פרדריק שופן ופרנץ ליסט הגיעו לביתם כדי לנגן בזמן שארי צייר.

היא מתה בפריז ב-1839, בת 70.

יצירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב העבודות של קורנליה מורכבות מדיוקנאות של משפחה ושל האליטה שבה היא השתלבה. היא אימצה מדיות אמנותיות מרובות כולל צבעי מים, גיר וצבעי שמן. על פי ביוגרפיות שונות, נאמר שהיא עשתה גם תחריטים רבים, אולם אף אחד מהם לא שרד. בנוסף למיניאטורות שבהן היא הייתה ידועה, היא גם יצרה דיוקנאות גדולים והעתקים של עבודות ציירים שונים בגובה של עד מטר אחד.

בשנת 1810 התקיימה באמסטרדם תערוכה בשם Exposition of Living Masters שבה הוצגו אחדות מיצירותיה, כולל שניים מדיוקנאות המיניאטוריים שלה.

כ-70 מעבודותיה מוצגות באוספים ציבוריים במוזיאון דורדרכט, מוזיאון אמסטרדם, ברוטרדם וברייקסמוזיאום באמסטרדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קורנליה שפר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Dictionary of artists / Benezit, vol. 12, Paris, 2006, p. 565
  2. ^ Yvette Marcus-de Groot. ‘Cornelia Scheffer-Lamme (1769-1839). Kunstenares en moeder’. Bulletin Dordrechts Museum 31 (2006) 3. 11.
  3. ^ 1 2 "Scheffer, Arij (1795-1858)". Huygens ING. Retrieved 20 April 2020.
  4. ^ Musee de la Vie Romantique, Paris: Letters from Arnold Scheffer, 1839