רוטרדם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוטרדם
Rotterdam
Rotterdam wapen.svg
סמל רוטרדם
Flag of Rotterdam.svg
דגל רוטרדם
תצלום לוויין של נמל יורופורט ליד רוטרדם
תצלום לוויין של נמל יורופורט ליד רוטרדם
מדינה הולנדהולנד  הולנד
מחוז דרום הולנדדרום הולנד  דרום הולנד
ראש העיר Ahmed Aboutaleb
תאריך ייסוד 7 ביולי 1340
שטח 319 קמ"ר
גובה 0 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 631,155 (נכון ל־2016)
 ‑ צפיפות 2,943 נפש לקמ"ר (2013)
קואורדינטות 51°55′18″N 4°28′52″E / 51.92167°N 4.48111°E / 51.92167; 4.48111
אזור זמן UTC +1
http://www.rotterdam.nl
ב-14 במאי 1940, בעקבות הפצצה קשה של הלופטוואפה על רוטרדם ואיום להפציץ ערים הולנדיות אחרות, נכנעה הולנד לגרמניה הנאצית. בהפצצה נהרס מרכז העיר בשטח של 2.6 קמ"ר כמעט לחלוטין, 900 מתושביה נהרגו ו-85,000 איש נותרו ללא קורת גג. בכל שנה, ביום ההפצצה, מוארים שמי העיר בזרקורים לזכר האירוע.

רוטרדםהולנדית: Rotterdam, להאזנה (מידעעזרה)) היא עיר נמל בהולנד, השנייה בגודלה במדינה אחרי אמסטרדם הבירה. הנמל בעיר הוא הגדול באירופה, השני בגודלו בעולם (אחרי סינגפור)[1] ואחד הפעילים בעולם כיום. עד 2004 היה גם הפעיל ביותר בעולם. העיר שוכנת על נהר המז החדש (אנ') (קטע נהר שזורמים בו מים מהמז ומהריין) שהמשכו בתעלה החדשה, והוא מוביל לים הצפוני. בעיר מתגוררים מעל ל-600,000 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת העולם השנייה, הופצצו מרכז העיר והנמל (אנ'). צבא גרמניה הנאצית פלש להולנד ב-10 במאי 1940, במטרה לכבוש את המדינה ביום אחד בלבד. התנגדות קשה מצד ההולנדים מנעה זאת, אך צבא הולנד נאלץ להיכנע ב-14 במאי 1940, בעקבות הפצצה גרמנית קשה על רוטרדם, ואיום להפציץ ערים הולנדיות אחרות. בהפצצות נהרס מרכז רוטרדם כמעט לגמרי, 900 מתושבי העיר נהרגו, ו-80,000 תושבים נותרו ללא קורת גג.

לאחר מלחמת העולם השנייה, בעיקר בשנות החמישים והשישים, נבנה מחדש מרכז העיר, מה שנתן לעיר חזות מודרנית, בשונה משאר הערים ההולנדיות, להן חזות מסורתית וארכיטקטורה עתיקה[2]. אזורים אחדים הושארו ריקים לפיתוח עתידי ובמהלך השנים נבנו בהם גורדי שחקים.

היסטוריה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודים הראשונים שהגיעו לרוטרדם בערך ב-1610, היו קהילה קטנה של יהודים ספרדים ופורטוגזים. הם באו מאנטוורפן לאחר שקבלו רשות מהרוב המקומי של רוטרדם להתיישב שם[3], רשות זו הייתה נחוצה מפני שהיה צורך לדאוג לעניי המקום שעל פי החוק היו בטיפול הכנסיות והיהודים לא היו חברים בקהילות של הכנסיות. ועוד לא היה מוסד שיטפל ביהודים עניים כי הם היו היהודים הראשונים שהתיישבו בעיר. מועצת העיר בחנה האם אפשר לצפות שהתושבים החדשים יהיו עצמאיים מבחינה כספית. במקרה או שלא במקרה היהודים הרוטרדמיים הראשונים היו יהודים ספרדיים עשירים. במשא ומתן לקראת בואם לעיר הם גם קבלו אוטונומיה דתית ורשות לבנות בית כנסת אחרי שתהיינה 30 משפחות בעיר. בראש הקהילה מונו שני נציגים שלהם הייתה הסמכות להרשות או לאסור כניסת יהודים נוספים[4]. היהודים הפורטוגזים עזבו את אנטוורפן שבה היה משבר כלכלי מאז הסגר השיט על נהר סכלדה [Schelde] ב-1585 על ידי ההולנדים במלחמתם המסחרית נגד ספרד. ב-1612 נלקח רישיון המגורים בעיר רוטרדם מכמה עשרות יהודים שעברו לאמסטרדם, אך כמה משפחות נותרו בעיר[3]. ב-1621 יש רישום על נישואים בין 2 יהודים רוטרדמיים, קספר פרננדז וואגה [Caspar Fernandes Vega] ופיליפה לופס [Philipa Lopes ].

ב-1647 מבקשת קבוצה חדשה של יהודים רשות להתיישב ברוטרדם, ביניהם האנוסים גיל לופז דה פינטו [Gil Lopes de Pinto] וורודריקה אלוורז דה פינטו [Rodrique Alvares de Pinto] שמיד עם בואם שבים ליהדות ומביאים לשם כך את הרב פרדו [Pardo] מאמסטרדם. יחד עם בניהם הם נימולים ונקראים מאז אברהם דה פינטו (גיל) ודוד דה פינטו. דוד חלה ונפטר ב־1649. אברהם שהיה התושב עשיר ביותר של רוטרדם שאף להקים ברוטרדם קהילה יהודית ראויה לשמה והקים בבית מגוריו, באזור מכובד של העיר ליד נמל היין [Wijnhaven] ישיבה בשם ישיבת דה לוס פינטוס [Jesiba De Los Pintos]. שבה למדו תריסר בחורים עניים ומחוננים תלמוד. בראש הישיבה עמד הרב ישעיהו פרדו [Josiau Pardo]. לאחר מות המייסד ב-1669, הועברה הישיבה על פי צוואתו לאמסטרדם[4]. ב-1650 הגיעו גם אשכנזים מפולין ויוצאי גרמניה[5]. ב-1657 נדחית בקשתם של איזק ומישיל לימנס [Isaac & Michiel Lemans ] להתקבל כחברים בגילדת מוכרי הספרים. בתחילת שנות הששים של המאה -17 היו כבר מספיק יהודים יוצאי גרמניה שיעלו להתארגן כקהילה, בשנות השבעים של המאה ה-17 יש להם רב, בית כנסת ובית קברות. הרב האשכנזי הראשון היה יהודה לייב בן שלמה [Jehuda Leib ben Sjelomo] שמונה לרב ב-1674 וכהן בה בערך עד 1700[4].

עד להפצצת והרס מרכז העיר על ידי הגרמנים גרו שם ברחוב האלמארס [Helmersstraat] וברחוב עמאן [Ammanstraat ] רוב היהודים הפרולטאריים .90% מיהודי רוטרדם השתייכו לשכבה זו.[6]לפני המלחמה נהגו לעשות לערוך ברוטרדם את 'תחרות הרחוב המקושט ביותר' ליום המלכה וילהלמינה [ Koningin Wilhelmina] [31 באוגוסט], רחוב האלמארס זכה בפרס באופן קבוע והיה ידוע בקישוטים המיוחדים תערובת של סמלים יהודיים, מגן דוד וסמלי נאמנות לבית המלוכה ההולנדי.

יהודי רוטרדם בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמת העולם השנייה גרו ברוטרדם 12.000 יהודים[7]. מתוך 8000 יהודים שגורשו למחנות רק מעטים שבו. כ-1400 ניצלו בעיקר על ידי הסתתרות. בהפצצה הגרמנית הגדולה במאי 1940, נפגעו הרבה בתים של יהודים שגרו באזור העתיק.

הנאצים התחילו לגרש את היהודים ב-30 ביולי 1942. 2000 יהודים קבלו כמה ימים קודם לכן הודעה שעליהם 'להתיצב לעבודה' במחנות משטרתים בגרמניה[ Politietoezichtstaande Werkveruiming ] 1120 התייצבו עם אריזות בגדים במחסן 24 [Loods] סימן שרבים הסתתרו או ברחו. לצו הגיוס השני התייצבו 800 ולשלישי רק 520. בספטמבר 1942, גרשו הגרמנים טרנספורט נוסף שכללו בו יהודים מרוטרדם, שהגיעו מגרמניה וממזרח אירופה. ב-8 באוקטובר גרשו יהודים בני 60 עד למחנה המעבר וסטרבורק ומשם נשלחו למחנות ההשמדה. שבוע אחרי זה נשלחו כל הנשים והילדים של אנשי המשלוח הקודם. בסוף אוקטובר 1942 התחילו הנאצים לאסוף אנשים מהבתים ב-26 בפברואר 1943 רוקנו את בית היתומים, בית האבות ובית החולים היהודי. סך הכל 269 אנשים זקנים, חולים ותינוקות. ב22 אפריל 1943, צריכים היו עשרות היהודים האחרונים לצאת מדרום הולנד ביניהם ה'מועצה המיעצת היהודית' [Joodse Raad] של רוטרדם שנשלחה לפוכט.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוטרדם מספר מוקדי משיכה תיירותיים, ביניהם הארכיטקטורה הייחודית בכל אזורי העיר; שיט בנמל רוטרדם; גשר ארסמוס על נהר המז החדש - מלבד המבנה המרשים, תלוי בינו לבין הגדה פסל סביבתי הנקרא בפי תושבי רוטרדם "חבל הכביסה"; מגדל אירו; כנסיית לאורנס; האנדרטה למלחמה, ליד הנהר; בניין הקונצרטים "דולן" (Doelen); אצטדיון פיינורד, "דה קויפ" (De Kuip); גן חיות "בליידורפ" (Blijdorp); וכן מרכז העיר ורחובות הקניות "ליינבאן" ו"קוֹוְלסינגל".

מוקד משיכה נוסף הוא הפסל "רוטרדם ההרוסה" של הפסל אוסיפ זאדקין. הפסל מנציח את ההפצצה הקטלנית של חיל האוויר הגרמני במאי 1940.

רוטרדם נבחרה לארח את אירוויזיון 2020.

מוסדות חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ממוקמת אוניברסיטת ארסמוס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוטרדם באתר "למטייל".
  2. ^ שרית סרדס-טרוטינו, הו, רוטרדם, אתר ynet,‏ 10.09.03
  3. ^ 3.0 3.1 HET ROTTERDAMSE JODENDOM, JOODSERFGOEDROTTERDAM, ‏2009 (בהולנדית)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 PINKAS Geschiedenis Van De Joodse Gemeenschap In Nederland, תרגום: Ruben Verhasselt, עריכה: Jozeph Michman , Hartog Beem, Dan Michman, Amsterdam: CONTACT, 1985, 1985, פרק Ch.2 De Portugees-Joodse Gemeente, tot 1795, עמ' 21-22,43,515, ISBN 9025495133. (בהולנדית)
  5. ^ Genealogische Tijdschrift Voor Joods Rotteram en Omgeving, ראטרדם היהודית Joods Rotterdam (בהולנדית)
  6. ^ Joodse Buurt Helmersstraat Rotterdam 1921 - Joodse Bewoners Helmersstraat 1940, Joods Monument, ‏16/9/2016 (בהולנדית)
  7. ^ De jodenvervolging in Rotterdam, De Orlog dicht bij huis (בהולנדית)