קו בוטובסקאיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קו בוטובסקאיה
Бутовская линия
Moskwa Metro Line 12.svg
Butovo kadyrova str.JPG
מדינה רוסיה
עיר מוסקבה
מפעיל Московский Метрополитен
מידע על ההקמה
פתיחת הקו 27 בדצמבר 2003
מידע על הקו
תחילת הקו ביטסבסקי פארק
סיום הקו בוניניסקאיה אליה
אורך הקו 10 קילומטרים (6.2 מיל)
רוחב המסילה 1520 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מתח חשמלי פס שלישי (רכבת) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר התחנות 7
רשימת התחנות
ביטסבקי פארק

לסופארקובאיה אוליצה סטארוקצ'לובסקאיה אוליצה סקובלבסקאיה בולוואר אדמירלה אושקובה אוליצה גורצ'קובה

בוניניסקאיה אלייה
nashemetro.ru/line12.shtml
תרשים הקו
Line 12 (Moscow).svg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קו בוטובסקאיהרוסית: Бутовская линия) הוא קו ברכבת התחתית של מוסקבה.

הקו מסמל ניסוי בבניית תחבורה מהירה באזורים בהם כריית מנהרה זה יקרה מדי ולא פרקטית. בעבר נוסתה בניית קווי מטרו עיליים. כמו כן, עם בניית קו פיליובסקאיה החורפים הרוסים הקשים והעובדה שתחנות כאלה מבזבזות הרבה מקום יקר ושימושי, הוכיחו שקווים כאלה הם לא פרקטיים. למרות זאת, שכונות חדשות בקצוות העיר במיוחד כאלה שנמצאות מחוץ לכביש הטבעת של מוסקבה עדיין היה בהן צורך לתחבורה מהירה. מכיוון שהפרקטיות של בניית מנהרה לא ידועה, ההנהלה תכננה רכבת עילית מאז סוף שנות ה-80, כאשר לשכת העיצוב של הרכבת התחתית תכננה מספר פרויקטים של קווי מטרו שיגיעו אל מחוץ לכביש הטבעתי, כאשר מחוז יוז'נויה בוטובו היה הראשון.

המונח מטרו קל הושמש לפרויקטים החדשים האלה, מכיוון שהם יהיו מבנים עיליים מתמשכים. בשביל הפרויקטים הללו היה צורך בתכנון קרונות רכבת חדשים, שיהיו עמידים לאקלים החורפי ולפניות חדות. כדי לחסוך עלויות, הקרונות הללו יכלו להיות משומשים גם בקווים רגילים אם יהיה צורך.

קו בוטובסקאיה בעצם מרחיב את קו סרפוכבסקו-טימיריזבסקאיה אל מעבר התחנה הסופית של הקו הזה. הקו באורך של 5.6 קילומטרים נפתח ב-27 בדצמבר 2003.

1.6 קילומטרים מהקו היו תת-קרקעיים, מה שאיפשר מעבר נוח לתחנת בולוואר דמיטריה דונסקובו בקו סרפוכובסקו-טימיריזבסקאיה. כל המשך הקו לאורל הוא עילי, והמסילות עליו נסע היו כפולות, כאמצעי בטיחות לנפילה של הקרונות כמו כן, עוד אמצעי בטיחות שהותקן היה מחסומי קול, שגם עזרו להפחתת הרעש מהרכבות. כיום יש 4 תחנות עיליות והן זהות אחת לשנייה. לכל אחת מהן, חוץ מתחנת אוליצה סטארוקצ'לובסקאיה יש מעלית להנגשת התחנה לנכים. ההעברות של הקו הן: בתחנת סטאורצ'קלובסקאיה עם קו סרכפוכבסקו-טימיריזבסקאיה ובתחנת ביטסבקי פארק עם קו קאלוז'סקה-ריז'סקאיה[1].

סוגי רכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקו מתחלק בדפו שלו בדפו ורשאבסקאיה (מס' 8) עם קו סרפוכבסקו-טימיריזבסקאיה. את הקו משרתים קרונות מסוג רוסיץ שעברו שיפוץ מיוחד כדי להתאים אותם עם התנאים של הקו שכללו בין היתר את הימצאות הקו ברובו בחוץ, חשוף לכול מזגי האוויר השונים. 12 מערכי רכבת המורכבים משלושה קרונות כול אחד משרתים את הקו.

התפתחויות אחרונות ותוכניות לעתיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים של הקו בתוך אחד מהקרונות מסוג רוסיץ'.
התחנה הסופית מכיוון דרום של הקו.
מקטע של גשר עליו עובר הקו.
תחנה עילית טיפוסית.

אף על פי שהרעיון של מטרו קל היה חדשני, הוא קיבל הרבה ביקורת מקבוצות אוכלוסייה, מה שיכול להשפיע על עתידו.

הבעיות העיקריות שהיו, חוץ מכלכלית, הרי העיצוב במקור היה אמור להיות חסכני בכסף, למרות זאת, הקו הפך ליותר יקר מקווי רכבת תחתית רגילים. אי נוחות של נוסעים התעוררה עקב מרווחי הזמן הגדולים בין רכבות, והקיבולת הנמוכה של נוסעים בקו זה. במיוחד מפני שהמעבר בין התחנות אוליצה סטארוקצ'לובסקאיה ובולוואר דמיטריה דונסקובו, איפה שתחנת המטרו הקל מורכבת משני רציפים נפרדים בשני הצדדים של הקו. כתוצאה, נוסעיה שצריכים להחליף קו, חייבים לחכות זמן ממושך על הרציף ולהתמודד עם עומס גדול ברכבות. נזקים נוספים הם למשל הריסת קו הנוף עם הגשרים שעליהם הקו עובר.

יתרה מזאת, שיפורים יקרים ומביכים היו חייבים להתבצע רק כמה חודשים לאחר הפתיחה. ראשית, היה צורך לבצע שיפורים ברכבות החדשות הפגומות, מכיוון שהן דורשות שיפוצים מיידים ולא צפויים; בנוסף, למרות מחסומי הקול, היה צורך לבצע עבודות נוספות להפחתת רעש על המסילות עצמן על ידי תיקון המפרקים שלהן.

למרות הביקורת, הנהלת הרכבת ממשיכה לתכנן הרחבות לקו, ההרחבה הראשונה היא בעצם שיפור, שיפור של המעבר בין תחנות אוליצה סטארוצ'קלובסקאיה ואוליצה דמיטריה דונסקובו, אחרי השיפור הזה, מתוכננת הרחבה לכיוון צפון מערב (הרחבה תת-קרקעית) לכיוון התחנה הסופית של קו קלוז'סקו ריז'סקאיה, תחנת נובויסנייבסקאיה, ההרחבה תכלול שתי תחנות חדשות: לסופארקובאיה וביטסבקי פארק, התחנות נפתחו ב-27 בפברואר 2014. מאז כול עבודות ההרחבה של הקו הושהו וכרגע לא נמצאות בתהליכי תכנון ובנייה.

עוד הרחבה שהוצעה היא להרחיב את הקו לכיוון דרום-מזרח, מכיוון ששכונת בוטובו ממשיכה לגדול. התחנות שהוצעו: אוליצה סטארופוטאפובסקאיה, אוליצה אוסטאפייבסקאיה ונובוקוריאנובו כמו כן גם לבנות דפו חדש. ההרחבה הזאת כנראה תהיה מכריעה, מכיוון שהיא תאפשר לקו להיות יותר עצמאי.

הבעיות עם קו בוטובסקאיה השפיעו על התוכניות לבנות עוד קווי מטרו קל כאלה וקו מטרו קל סולנצבסקאיה בוטל. בנייתו תוכננה להתחיל בשנת 2004, והפתיחה שלו הייתה מתוכננת להיות ב-2006, אבל אחרי הסקת מסקנות, הנהלת הרכבת התחתית החליטה כי מעשה יותר פרקטי יהיה להפוך את אותו פרויקט לפרויקט יותר קונבנציונלי, קו קלינינסקו-סולנצבסקאיה. אחרי ביטול קו סולנצבסקאיה, היו הרבה שדאגו שעתידו של קו בוטובסקאיה יהיה חמור הרבה יותר, מכיוון שנערכו דיונים על סגירת הקו והחלפתו בהרחבה תת-קרקעית של קו סרפוכבסקו-טימיריזבסקאיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קו בוטובסקאיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]