הרכבת התחתית של מוסקבה
  | |
 | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| עיר | מוסקבה |
| שם המערכת | מוסקובסקי מטרופוליטן |
| מפעיל | מוסקובסקי מטרופוליטן |
| מידע על ההקמה | |
| חברה בונה | מוסמטרוסטרוי |
| פתיחת המערכת | 1935 |
| מידע על המערכת | |
| אורך המערכת | 408 ק"מ (+ 4.7 ק"מ מונורייל; + 54 ק"מ הטבעת המרכזית) |
| רוחב המסילה | 1,520 מ"מ |
| מספר נוסעים ביום | 8.6 מיליון |
| מספר נוסעים בשנה | 3.14 מיליארד |
| מספר הקווים | 14(+ מונורייל; + הטבעת המרכזית) |
| מספר התחנות | 235 (+ 6 מונורייל; + 31 הטבעת המרכזית) |
| http://mosmetro.ru | |
| תרשים המערכת | |
 | |
הרכבת התחתית של מוסקבה (ברוסית: Московский метрополитен, מוסקובסקי מטרופוליטן) היא מערכת הסעת המונים ותיקה הפועלת במוסקבה, עיר בירתה של רוסיה וחלקית במחוז מוסקבה, ברציפות מאז שנת 1935. רכבת תחתית זו היא אחת הענפות בעולם וכוללת 234 תחנות ב-14 קווים שונים שאורכם הכולל מגיע ל-408 ק"מ.[1] בין קווים אלה נמצא גם קו הרכבת התחתית הארוך בעולם, הקו ארבאטסקו-פוקרובסקאיה (רוסית: Арбатско-Покровская), שאורכו הוא 45.1 ק"מ. מערכת הרכבת התחתית של מוסקבה נודעת בעולם גם בזכות תחנותיה, הנחשבות למפוארות בעולם.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכבת התחתית תוכננה בידי לזר קגנוביץ' ונקראה על שמו. משנת 1955 נקראת על שם לנין. המערכת נבנתה כחלק מתוכנית הפיתוח של מוסקבה בשנות ה-30 של המאה ה-20. הקו הראשון נפתח ב-15 במאי 1935 וחיבר בין התחנות "סוקולניקי" (Сокольники) ו"פארק קולטורי" (Парк культуры) עם הסתעפות לכיוון תחנת "סמולנסקיה" (Смоленская). בשנת 1938 נפתח קו שני בין תחנות "סוקול" (Сокол) לתחנת "פלושצ'אד סברדלובה" (Площадь Свердлова. שם התחנה החל מ-1990 - "תאטרלנאיה", Театральная), מעט לאחר מכן החלו העבודות לבניית קו שלישי.
היכולת של ברית המועצות להקים את המערך הזה נשענה רובה ככולה על כפייה וניצול אכזריים של אזרחים רוסים, בעיקר "דיסידנטים", ובייחוד של מיעוטים ולאומים אתניים לא רוסיים, שרבים מהם מתו בזמן הבנייה. ניתן לומר שמערך הרכבת התחתית של מוסקבה הוא מוזאון הנצחה ענק לעבודות הכפייה של המשטר הטוטליטרי.
מלחמת העולם השנייה קטעה את פיתוחה של המערכת. בסתיו שנת 1941 שימשו מנהרות הרכבת בתור מקלטים לתושבי מוסקבה בעת הפגזות, בדומה למנהרות הרכבת התחתית של לונדון. בזמן המלחמה פונו חלק מהרכבות מהמנהרות ופורסם צו של משרד ההגנה הסובייטי שהורה על הריסת תשתיות הרכבת התחתית במקרה שצבא ורמאכט יגיעו לשערי מוסקבה.
לאחר המלחמה שוקמה מערכת הרכבת התחתית וקווים נוספים נבנו. חלק מהקווים נבנו עם ראשית המלחמה הקרה והם נועדו לשמש מקלטים לשעת הצורך, ולכן נחפרו בעומק רב. באותן השנים הוחלט גם על בניית קו קולצביה, שהוא קו מעגלי באורך של כ-20 ק"מ וכיום הוא אחד הקווים העמוסים ביותר במערכת.
בסוף שנות החמישים ובשנות ה-60 נבנו קווים רבים שחוברו רק עם הקו המעגלי ב"רדיוסים" ובשנות ה-70 הוארכו קווי רדיוס אלה וחוברו עם קווים נוספים. מסוף שנות ה-70 ועד לשנות ה-90 נבנו הקווים "קלינינסקאיה" (Калининская) ו"סרפוכובסקו-טימיריאזבסקאיה" (Серпуховско-Тимирязевская) שהחל כקו רדיוס והוארך, וכיום הוא חוצה את העיר כולה.
המערכת במאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכל אחד מ-15 הקווים נקבעו שלושה אמצעי זיהוי: שם, מספר וצבע.
אמצעי התמצאות שימושי לנוסעים משמש המגדר של הדובר במערכת הכריזה ברכבת: כאשר הרכבת מתקרבת למרכז העיר קול של גבר מכריז על התחנות וכשמתרחקים ממרכז העיר לשכונות מרוחקות מוחלף הקול המכריז לקולה של אישה. בקו העגול (הקו החום) ננקטה הבחנה דומה: ברכבת הנוסעת בכיוון השעון קול של גבר מכריז על התחנות, וברכבת הנוסעת נגד כיוון השעון הכריזה משתמשת בקול של אשה. הרכבת התחתית פועלת בין השעות 5:00 בבוקר עד 1:00 בלילה. בשעות שיא תדירות הרכבת היא 90 שניות ברוב הקווים.
קווי הרכבת התחתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הקו בעברית | מספר וצבע הקו |
שם הקו ברוסית | השלמת הקו |
שנת השלמת התחנה האחרונה |
אורך | מספר תחנות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| סוקולניצ'סקאיה | 
|
Сокольническая | 1935 | 2016 | 44.1 ק"מ | 26 |
| זמוסקבורצקאיה | 
|
Замоскворецкая | 1938 | 2018 | 42.8 ק"מ | 24 |
| ארבטסקו-פוקרובסקאיה | 
|
Арбатско-Покровская | 1938 | 2012 | 45.1 ק"מ | 21 |
| פיליובסקאיה | 
|
Филёвская | 1958 | 2006 | 14.9 ק"מ | 13 |
| קולצבאיה | 
|
Кольцевая | 1950 | 1954 | 19.3 ק"מ | 12 |
| קלוז'סקו-ריז'סקאיה | 
|
Калужско-Рижская | 1958 | 1990 | 37.6 ק"מ | 24 |
| טגנסקו-קרסנופרסננסקאיה | 
|
Таганско-Краснопресненская | 1966 | 2015 | 42.2 ק"מ | 23 |
| קלינינסקו-סולנצבסקאיה: קלינינסקי רדיוס | 
|
Калининско-Солнцевская | 1979 | 2012 | 16.5 ק"מ | 8 |
| קלינינסקו-סולנצבסקאיה: סולנצבסקי רדיוס | 
|
Калининско-Солнцевская | 2014 | 2018 | 24.6 ק"מ | 11 |
| סרפוחובסקו-טימיריאזבסקאיה | 
|
Серпуховско-Тимирязевская | 1983 | 2016 | 41.2 ק"מ | 25 |
| ליובלינסקו-דמיטרובסקאיה | 
|
Люблинско-Дмитровская | 1995 | 2016 | 38.3 ק"מ | 23 |
| הקו הטבעתי הגדול | 
|
Большая кольцевая линия | 2018 | 2018 | 12.4 ק"מ | 6 |
| בוטובסקאיה | 
|
Бутовская | 2003 | 2014 | 10.0 ק"מ | 7 |
| נקראסובסקאיה | 
|
Некрасовская | 2019 | 2020 | 22.3 ק"מ | 10 |
| בסך הכל: | 408.1 ק"מ | 233 | ||||
| המונורייל של מוסקבה | 
|
Московский монорельс | 2004 | 2004 | 4.7 ק"מ | 6 |
| מוסקובסקויה צנטרלנויה קולצו (הטבעת המרכזית של מוסקבה) | 
|
Московское центральное кольцо | 2016 | 2016 | 54 ק"מ | 31 |
| בלורוסקו-סביולובסקי דיאמטר | 
|
Белорусско-Савёловский диаметр | 2019 | - | 52 ק"מ | 24 |
| קורסקו-ריז'סקי דיאמטר | 
|
Курско-Рижский диаметр | 2019 | 2020 | 80 ק"מ | 34 |
| בסך הכל: | 584.4 ק"מ | 322 | ||||
הקווים 14, D1 ו-D2 הם מערכות רכבות פרווריות עיליות (בדומה ל-S-Bahn בגרמניה ולרכבת העילית של לונדון) המופעלות על ידי חברות בת של חברת מסילות הברזל הרוסיות המשתפות עם הרכבת התחתית של מוסקבה את המערכת כירטוס ותחנות קישור.
הקטנה (56 תמונות)
|
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_(7180833804).jpg)
_(7209075206).jpg)
_(7243428646).jpg)
,_september_2013.jpg)
,_september_2013.jpg)
.jpg)
.jpg)
,_05.JPG)
.JPG)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
_-_platform_1.jpg)
_-_platform_(1).jpg)
_-_platform_(2).jpg)
_-_hall_1.jpg)
_-_platform_and_track.jpg)
_-_platform_and_wall_(1).jpg)
כרטיסי נסיעה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניתן לרכוש סוגים שונים של כרטיסים נקראים "ידיני" (ברוסית - Единый), יש כמה סוגים של הכרטיס, מכרטיס לכניסה בודדת ועד כרטיס המאפשר 70 כניסות בחודש הנקר. בנוסף יש כרטיס הנקרא "טרויקה" (Тройка) המאפשר להטעין עד 3000 רובל וניתן לעבור באמצעותו באמצעי התחבורה הציבורית השונים בעיר עד 90 דקות ובנוסף, ניתן להשתמש בו במטרו. לאחר שאדם נכנס לתחומי התחנה הוא חופשי לנסוע בכל קו ולהחליף לכל קו ללא תשלום נוסף עד שהוא יוצא מתחומי הרכבת. נכון לינואר 2018 כניסה בודדת עולה 55 רובל ושתי כניסות עולות 110 רובל.
סטטיסטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרכבת מפרסמת נתונים מספריים וסטטיסטיים על מערכת הרכבות. בשנת 2006 דווחו, בין השאר, הנתונים הבאים:
- כמות נוסעים כוללת בשנת 2006 — 2.48 מיליארד נוסעים.
- הכמות המקסימלית של נוסעים ביממה — 9.46 מיליון נוסעים.
- האורך הכולל של המערכת בשני כיווני הנסיעה — 278.8 ק"מ.
- מספר תחנות — 172
- מספר שערי כניסה — 2,362
- מספר דרגנועים — 598
- כמות קרונות בשימוש ממוצע ביממה — 4,428
- מהירות רכבות ממוצעת — 41.71 קמ"ש
- אחוז רכבות שהגיעו בזמן — 99,96%
מטרו 2 - הקו הסודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מטרו 2
ערך מורחב – מטרו 2 הוא קו סודי של הרכבת שקיים על פי טענות לא רשמיות ומיועד לשימוש חירום במקרה שמוסקבה תותקף. במצב זה המסילה תשמש כמקלט לראשי השלטון, אנשי צבא בכירים ומשפחותיהם. לפי המסופר הקו עובר מתחת למפלס הקווים הציבורי, ועובר מתחת לקרמלין, לאוניברסיטת מוסקבה, לספרייה של רוסיה ובעוד מגוון מבני ציבור וממשלה. הקו מתחבר לשתי תחנות ציבוריות.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת ארבטסקאיה
תחנת קייבסקאיה (קו 5)
תחנת קייבסקאיה (קו 3)
תחנת נובוסלובודסקאיה
תחנת פרוספקט מירה
.jpg)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כלבי הרחוב של מוסקבה – קבוצת כלבי-רחוב שלמדה להשתמש ברשת הרכבת התחתית
- כיכר קומסומולסקאיה – סלילת הקו הראשון של הרכבת התחתית
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הרכבת התחתית של מוסקבה (ברוסית)
הרכבת התחתית של מוסקבה, ברשת החברתית פייסבוק
הרכבת התחתית של מוסקבה, ברשת החברתית טוויטר
הרכבת התחתית של מוסקבה, ברשת החברתית VK
הרכבת התחתית של מוסקבה, ביישום טלגרם- האתר הרשמי (ברוסית) (באנגלית)
- ה'מטרו' – הנכס התת-קרקעי של מוסקבה(הקישור אינו פעיל), מידע באתר הקהילה הישראלית במוסקבה (בעברית)
- Metroblog — news about metro and about transport in Russia
- Трёхгранка — many photos and texts from soviet newspapers
- UrbanRail.Net
- תמונות הרכבת התחתית
רן לוי, על חייה ומותה של הרכבת התחתית, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)- איתן אלחדז, המטרו של רוסיה: ביקור ברכבת התחתית היפה בעולם, באתר וואלה! NEWS, 20 באוקטובר 2014
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דף "אודות" באתר המטרו הרוסי (ברוסית)