קית' רנסום-קהלר
 | |
| לידה |
14 בפברואר 1876 דייטון (קנטקי), ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 1933 (בגיל 57) אספהאן, איראן |
| שם לידה |
Nannie Keith Bean |
| מדינה |
ארצות הברית |
| השקפה דתית |
הדת הבהאית |
  | |
קית' רנסום-קהלר (באנגלית: Keith Ransom-Kehler; 14 בפברואר 1887 – 9 באוקטובר 1933) הייתה בהאית ממוצא אמריקאי, שמונתה על ידי שוגי אפנדי להיות ידי אמונת האל, והיא נחשבת למרטירית האמריקאית הראשונה בדת הבהאא'ית.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה עם השם נאני קית' בין (Nanie Keith Bean) בדייטון שבקנטקי וחיה עם משפחתה באזור קינקינטי עד שנת 1889. בשנה זו, משפחתה עברה למעגן סיינט ג'וזף-בטון שבאזור דרום-מערב משיגן, שם אביה נחשב לחלוצי הבנייה והפיתוח של האזור לאור הבאת טכנולוגיות חדשות למקום.[1]
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1901 בגיל 25 קית' התחתנה עם צייר בשם ראלף רנסום וחיה זמן מה בפריז בשל לימודיו. בשנת 1907 קית' ילדה את בתה ג'וליה אך כשנה לאחר מכן בעלה נפטר ממחלת השחפת. בשנת 1910 קית' התחתנה בפעם השנייה עם ג'יימס האוורד-קהלר ובהמשך נכנסה גם להיריון, אולם העובר נולד כשהוא מת ולבסוף לקית' וג'יימס לא היו ילדים משותפים. השניים חיו לא מעט זמן בפריז, שם ככל הנראה קיץ' למדה בפעם הראשונה על הדת הבהאא'ית. ב-1923 קית' התאלמנה שוב ומאותו הרגע התפנתה להשקיע זמן רב יותר בדת הבהאא'ית. קית' החליטה לשמור על כל שמות המשפחה שלה ולכן נקראת קית' רנסום-קהלר.[1][2]
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למדה ב-Bartholomew English and Classical School בקינקינטי ובהמשך למדה בבית הספר Miss Grant’s School שבשיקגו. קית' למדה במכללת ואסר שבמדינת ניו-יורק ובשנת 1898 סיימה את לימודי התואר הראשון שלה בפסיכולוגיה של ילדים. ב-1904 קיץ' כבר סיימה את לימודי התואר השני במכללת אלביון שבמישיגן, והחלה ללמד ספרות אנגלית במישיגן.[1][2]
חברות בארגוני נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שקית' התחתנה בפעם השנייה היא זכתה למעמד חברתי גבוה ויצרה קשרים עם אנשים משפיעים. במסגרת קשרים אלו קית' הפכה לחברה בארגון הליגה הבינ"ל לנשים לשלום וחירות, וכן בארגון הנשים בנות המהפכה האמריקאית.[1]
פעילותה במסגרת הדת הבהאא'ית
[עריכת קוד מקור | עריכה]קית' פגשה את בהאא'-אללה בלונדון בשנת 1911 אך הפכה לבהאא'ית רק בשנת 1921. כאמור, לאחר שהפכה לאלמנה ב-1923 קית' השקיע זמן רב יותר מחייה בשביל הדת הבהאא'ית ובהמשך הפכה לאישיות דומיננטית בקהילה הבהאא'ית שבארצות הברית.[1][2]
בהמשך שנות ה-20' וה-30' קית' שימשה כדוברת בהאא'ית בכנסים ובמוסדות בהאא'ים רבים. במהלך שנותיה כפעילה בהאא'ית נלהבת היא טיילה בעולם והרצתה בהמון מקומות. הרצאותיה נחשבו למלומדות ומבוססות, ועל כן שמה הולך לפניה בתור אחת הדוברות הבהאא'יות בהיסטוריה של הדת. במהלך שנות פעילותה במסגרת הדת הבהאא'ית, קית' המשיכה לפעול למען קידום האישה.[1]
במהלך שנות ה-20' קית' נסעה אל האזורים הקדושים שבארץ ישראל, שהייתה אז תחת המנדט הבריטי, ופגשה בשוגי אפנדי. קית' נדהמה מדמותו הכריזמטית של אפנדי והושפעה ממנו רבות.
בשנת 1931 קית' קיימה מסע עולמי נרחב שבו הרצתה בקהיליות הבהאא'יות השונות והפיצה את הדת. כשנה לאחר מכן ב-1932, שוגי אפנדי ביקש ממנה לבוא לחיפה ולהתכונן לקראת משימה – לנסוע לאיראן כדי לשכנע את השאה, רזא ח'אן פהלווי, לבטל את האיסור על הפצת הדת הבהאא'ית וספרי הדת. במהלך שהותה של קית' בחיפה עם שוגי אפנדי, האחרון לימד אותה המון על האסלאם ועל המצב באיראן.[2][1]
קית' נסעה בתור הנציגה של הועידה הרוחנית הלאומית של הבהאא'ים בארצות הברית ושהתה באיראן כשנה. במהלך השנה באיראן היא נסעה לערים שונות ובין היתר שלחה כ-7 מכתבים ארוכים לשאה אך השאה לא השיב לה. קית' אמנם היא לא הצליחה במשימתה באיראן אך זה לא מנע משודי אפנדי לבקש ממנה לנסוע גם לאירופה.[1][2]
בשנת 1933 בזמן שהותה באצפהאן היא מתה כתוצאה ממחלת אבעבועות שחורות ובשנת 1940 שוגי אפנדי מינה את קית' כאחת משלוש גיבורות הדת הבהאא'ית אשר תרמו רבות, יחד עם מאי מקסוול ומרתה רוט.[2][1]
מאמרים וכתבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "Haifa, ‘Akká and Bahjí: Excerpts from the Diary of Keith Ransom-Kehler," The Bahá’í World, vol. 2: 1926–28.
- "Souvenir Feast of ‘Abdu’l-Bahá," The Bahá’í World, vol. 2, 263–64.
- "In the Footsteps of the Pioneers," The Bahá’í World, vol. 5, 519–25.
- "Religion and Social Progress," The Bahá’í World, vol. 5, 533–39.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Janet Ruhe-Schoen, Ransom-Kehler, Keith Bean (1876–1933), http://www.bahai-encyclopedia-project.org, 2009.