קלאודזי דוז'-דושבסקי
 | |
| לידה |
27 במרץ 1891 גלובוקי, בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
25 בפברואר 1959 (בגיל 67) קובנה, ליטא |
| מדינה | בלארוס |
| מקום קבורה |
בית הקברות פטרשיונאי  |
| פעילות בולטת | פעיל פוליטי חברתי של בלארוס |
| ידוע בשל | יזם את הרעיון של דגל לבן-אדום-לבן כדגלה של הרפובליקה העממית הבלארוסית בשנת 1917 |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות | 1912–1959 (כ־47 שנים) |
| מקצוע | אדריכל, עיתונאי |
| מעסיק |
אוניברסיטת ויטאוטאס מגנוס, Lithuanian Ministry for Belarusian Affairs, Kryvič, Belarusian Society for Aid to War Victims, Belarusian Gymnasium of Vilnia, Central Belarusian Concil of Wilno and Grodno, בפסקה זו 3 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| מפלגה |
Belarussian Socialist-Revolutionary Party |
| פרסים והוקרה |
צלב הצלת החיים (13 באפריל 2004) |
  | |
קלאודיוס סטפנוביץ' דוז'-דושבסקי (בבלרוסית: Kłaŭdzi Ściapanavič Duž-Dušeŭski / Клаўдзі Сьцяпанавіч Дуж-Душэўскі; 27 במרץ 1891 – 25 בפברואר 1959) היה פעיל פוליטי ותרבותי בלארוס ופולני, אדריכל ועיתונאי.
מעצב דגל הלבן-אדום-לבן ששימש כדגל הרפובליקה העממית הבלארוסית (1918–1919) ובלארוס (1991–1995).[1][2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-27 במרץ 1891[3] בעיר גלובוקי, פלך וילנה של האימפריה הרוסית (כיום מחוז ויטבסק שבבלארוס). לאחר שקיבל את השכלתו הראשונית בבית, המשיך את לימודיו בוילנה, נכנס לבית ספר אמיתי, שם למד היסטוריה של הטבע ומקצועות פיזיים ומתמטיים. בשנת 1912 הוא נכנס למכון הכרייה בסנט פטרבורג. כאן החל דוז'-דושבסקי את פעילותו החברתית והתרבותית - הוא היה חבר בחוג המדעי והספרותי הבלארוסי, שם למד והגן על מונומנטים היסטוריים, ויחד עם חברי החוג פרסם כתב העת "בוקר" Раніца.
לאחר מהפכת פברואר ב-1917, הוא החל להתערב בפוליטיקה - הוא הצטרף לקהילה הסוציאליסטית הבלארוסית, וביוני 1917 הפך לחבר בוועד המרכזי של הקהילה ובנשיאתה.
לאחר מהפכת אוקטובר הוא עבד כראש מחלקת הפליטים של הקומיסריון הלאומי הבלארוסי.
ב-1918 עבד במחלקת סיוע לפליטים של הוועד הלאומי הבלארוסי בסנט פטרבורג. באותה תקופה, על פי זיכרונותיו, יצר את הסקיצה לדגל הלבן-אדום-לבן שאומצה בידי התנועה הלאומית הבלארוסית ברחבי החלק האירופי של האימפריה הרוסית לשעבר ומאוחר יותר אומצה כדגלה הרשמי של הרפובליקה העממית הבלארוסית.
באפריל 1919 עבר לווילנה והיה חבר בוועד הלאומי הבלארוסי. במאי אותה שנה נבחר ליושב ראש המועצה המרכזית בלארוסית של אזורי וילנה וגרודנו. בסתיו 1919 הפך קלאודיוס סטפנוביץ' לנציג הדיפלומטי של הרפובליקה העממית הבלארוסית במדינות הבלטיות. בדצמבר 1919 הוא מונה למזכיר המדינה שלה בממשלת ואצלב לסטובסקי.
בראשית 1921 נעצר על ידי השלטונות הרפובליקה הפולנית השנייה ולאחר מספר חודשי מאסר שוחרר; באותה שנה הוא ומשפחתו עברו לקובנה. כאן המשיך בפעילותו הספרותית ובשנת 1923 החל, יחד עם ואצלב לסטובסקי, להוציא לאור את כתב עת "קריביץ'", שבעמודיו הופיעו מאמריו. אבל המגזין לא החזיק מעמד זמן רב, והוציא שנים עשר גיליונות. אחר כך נכנס דוז'-דושבסקי לפקולטה לטכנולוגיה של אוניברסיטת ליטא, ממנה סיים את לימודיו בשנת 1927, וקיבל את המומחיות של מהנדס אזרחי. הוא עבד כאדריכל בליטא בשנות ה-30 והוכשר בלשכת האדריכלות של ולדימיר דובנצקי. מעניין שבזמן לימודיו בלשכת האדריכלות של דובינצקי, דוז'-דושבסקי עיצב את בניין קולנוע מטרופוליטן, אבל הפרויקט נשא את חתימתו של דובנצקי. ורק כעת מוכרים כי המבנה שבו שוכן היום תיאטרון הדרמה של קובנה נוצר על ידי דוז'-דושבסקי[4]. לאחר מכן עבד קלאודיוס סטפנוביץ' במשרד התקשורת של ליטא, שם פיתח עיצובים עבור מבנים רבים הקשורים לפעילותו של משרד זה. במקביל תכנן חפצים נוספים, בהם מבני מגורים.
ביוני 1940 הוא נעצר על ידי השלטונות הסובייטיים וישב שנה בכלא.
לאחר כיבוש הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית על ידי הצבא הגרמני, הוא סירב לשתף פעולה עם הגרמנים, ובעקבות כך נכלא במחנה הריכוז ב-Praveniškės בשנת 1943.[4]
לאחר שחרור ליטא עבד תקופה קצרה כעוזר פרופסור באוניברסיטת ויטאוטאס הגדול בקובנה, אך ב-1946 נעצר שוב על ידי השלטונות הסובייטיים. הוא נידון ל-25 שנות מאסר עם החרמת רכוש בשל היותו "לאומן בלארוסי פעיל". תקופת השהייה צומצמה ל-10 שנים בשל סיבות בריאותיות. דוז'-דושבסקי שוחרר מהכלא בתחילת 1955. עבד במכון ליטסטרויפרוקט.
נפטר ב-25 בפברואר 1959 בווילנה, ועל פי מקורות אחרים - בקובנה, שם נקבר בבית הקברות פיאטרסיונסקי.
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-13 באפריל 2004 הוענק לדוז'-דושסקי צלב בגין הצלת הנספים בידי נשיא ליטא. זה קרה לבקשת הקהילה היהודית בליטא עקב סיועו לאוכלוסייה היהודית בליטא בזמן השואה.[דרושה הבהרה][5]
משנת 2021 מתנהלת חקירה במכון הבין-לאומי לחקר השואה "יד ושם" על הכרתו כחסיד אומות העולם[דרוש מקור].
תושבי קובנה ממוצא בלארוסי החליטו לחדש את מצבת הקבר בנובמבר 2022. ב-25 במרץ 2023 התקיים טקס גילוי מצבת הקבר המחודשת אשר הוקדש ליום השנה ה-105 לרפובליקה העממית הבלארוסית Belarusian Democratic Republic. הטקס נערך בהשתתפות הקהילה היהודית בקובנה, צאצאים של אלו שחולצו על ידי משפחת דוז'-דושבסקי, נציגים הדיפלומטיים, נציגי הגוף המושל הבלארוסי (BPR Rada) ומספר ארגונים ציבוריים ומדעיים. החידוש מומן על ידי התאגיד האזרחי הבלארוסי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Рудовіч С. С. Душэ́ўскі Клаўдзій Сцяпанавіч // Беларуская энцыклапедыя: У 18 т. Т. 6: Дадаізм — Застава (белор.) / Рэдкал.: Г. П. Пашкоў і інш. — Мн.: БелЭн, 1998. — С. 269—270. — 10 000 экз. — ISBN 985-11-0106-0.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Рудовіч С. Час выбару: Праблема самавызначэння Беларусі ў 1917 годзе. — Мінск, 2001. — С. 80.
- ^ Харэўскi C. Клаўдзi Дуж-Душэўскi. Сьцяг (אורכב 26.02.2012 בארכיון Wayback Machine) / Сто твораў мастацтва ХХ стагодзьдзя // Наша Ніва, № 6. — 1998.(בבלארוסית)
- ^ "Клаўдыюш Дуж-Душэўскі — аўтар бел-чырвона-белага сцяга". אורכב מ-המקור ב-2016-05-04. נבדק ב-2016-06-15.
- ^ 1 2 "Клавдий–строитель". Советская Белоруссия (ברוסית). אורכב מ-המקור ב-2020-12-25. נבדק ב-2018-01-19.
- ^ "Apdovanotų asmenų duomenų bazė". אורכב מ-המקור ב-2021-07-20. נבדק ב-2021-07-20.