קליבר (מכשיר מדידה)
1) הלסתות הראשיות. משמשות למדידת אורך וקוטר חיצוני של גליל, צינור או כדור
2)לסתות משניות. משמשות למדידת קוטר פנימי
3)מוט זחיח, משמש למדידת עומק של חורים וקדחים
4)שנתות ראשיות - מילימטר
5)שנתות ראשיות - אינץ'
6)נוניוס מילימטרי
7)נוניוס אינצ'י
8)תפס המחלק: רק כאשר התפס לחוץ ניתן להזיח את המחלק, ובאופן כזה אפשר לבצע מדידה במקום בו לא ניתן לקרוא את השנתות, לשחרר את התפס ובכך לנעול את הקליבר, ולהוציאו לקריאת המדידה
קליבר, או בשמו העברי מד-זחיח, הוא מכשיר מדידה למדידות אורך חיצוניות ופנימיות מדויקות.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המילה העברית הנפוצה בשימוש "קליבר" בהקשר של כלי מדידה לא קשורה כלל ל"קליבר", שהוא הקוטר הפנימי של צינור או קנה של כלי ירייה (למשל "אקדח בקליבר של 9 מ"מ"), אלא מהווה שיבוש של המילה האנגלית "Caliper". למרות הדמיון הצלילי, באנגלית אלו שתי מילים שונות (Caliber/Caliper), שהתמזגו בעברית למילה אחת בעלת שתי משמעויות שונות. המונח העברי "מד זחיח", נשען על הפסוק בספר שמות "ולא יזח החושן מעל האפוד", ומורה על מבנה המכשיר שמבוסס על רכיב שניתן להזחה. השם האנגלי "קליפר" משמש לציון מספר מכשירי מדידה, שהראשונים בהם ידועים החל במאה השישית לפני הספירה, ובהם גם מיקרומטר, אך בעברית השם "קליבר" משמש רק לאחד מהם (עם וריאציות) - "קליפר ורנייה", שהומצא במאה ה-19.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעזרת חלקיו השונים של הקליבר ניתן למדוד אורך, קוטר פנימי, קוטר חיצוני, ועומק. קליבר באיכות טובה מודד בדיוק של עד 0.01 מילימטר (10 מיקרומטר).
מכשיר בעל דיוק גבוה יותר הוא המיקרומטר.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכשיר המבוסס על עיקרון מדידה דומה היה ידוע עוד בתקופה של יוון העתיקה. המכשיר בצורה הנוכחית נבנה לראשונה בארצות הברית ב-1861.
המונח האנגלי "קליפר ורנייה" קרוי על שמו של פייר ורנייה (אנ'), מתמטיקאי צרפתי שהמציא את סקאלת ורנייה (אנ').
סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קיימים סוגים שונים של קליברים הנבדלים באופן קריאת המדידה במכשיר: דיגיטלי, מחוג או נוניוס (אנ') כפי שמודגם באיור.
המפתח המרבי של קליברים נפוצים הוא 150 מ"מ, 200 מ"מ ו-300 מ"מ .
קליברים עם מפתח גדול יותר מגיעים עד 2,000 מ"מ (שני מטר)[דרוש מקור].
