קליבר (מכשיר מדידה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קליבר דיגיטלי מודד מטבע של 2 אירו
קליבר עם נוניוס. קליבר זה מאפשר מדידה בדיוק של עד 1/20 מ"מ, או "1/128. הקליבר שבתמונה מודד כעת 24.75 מ"מ
1) הלסתות הראשיות. משמשות למדידת אורך וקוטר חיצוני של גליל, צינור או כדור
2)לסתות משניות. משמשות למדידת קוטר פנימי
3)מוט זחיח, משמש למדידת עומק של חורים וקדחים
4)שנתות ראשיות - מילימטר
5)שנתות ראשיות - אינץ'
6)נוניוס מילימטרי
7)נוניוס אינצ'י
8)תפס המחלק: רק כאשר התפס לחוץ ניתן להזיח את המחלק, ובאופן כזה אפשר לבצע מדידה במקום קשה להגעה, ולהביא את הקליבר לקריאה במקום אחר.
אנימציה המדגימה שימוש בנוניוס לביצוע מדידה בדיוק של 1/10 מ"מ

קליבר, או בשמו העברי מד-זחיח, הוא מכשיר מדידה נפוץ בתחום התעשייה המדויקת, ומשמש למדידת גדלים ומרחקים.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה העברית הנפוצה בשימוש "קליבר" בהקשר של כלי מדידה לא קשורה כלל ל"קליבר", שהוא הקוטר הפנימי של צינור או קנה של כלי ירייה (למשל "אקדח בקליבר של 9 מ"מ"), אלא מהווה שיבוש של המילה האנגלית "Caliper". למרות הדמיון הצלילי, באנגלית אלו שתי מילים שונות (Caliber/Caliper), שהתמזגו בעברית למילה אחת בעלת שתי משמעויות שונות.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעזרת חלקיו השונים של הקליבר ניתן למדוד אורך, קוטר פנימי, קוטר חיצוני, ועומק. קליבר באיכות טובה מודד בדיוק של עד 0.01 מילימטר. יש ארבע דרכים שונות להשתמש בקליבר.

מכשיר בעל דיוק טוב יותר הוא המיקרומטר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכשיר המבוסס על עיקרון מדידה זה היה ידוע עוד בתקופה של יוון העתיקה. המכשיר בצורה הנוכחית נבנה לראשונה בארצות הברית בשנת 1861.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם סוגים שונים של קליברים הנבדלים באופן קריאת המדידה במכשיר: דיגיטלי, מחוג או נוניוס.

הטווחים הנפוצים ביותר של הקליבר הם: 150 מ"מ , 200 מ"מ ו-300 מ"מ . יש גם קליברים בטווחים ארוכים יותר המגיעים עד ל-2,000 מ"מ .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קליבר (מכשיר מדידה) בוויקישיתוף