גניבת דיוקן הדוכס מוולינגטון
 | |
| לידה |
1900  |
|---|---|
| פטירה |
1976 (בגיל 76 בערך) |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
  | |
גניבת דיוקן הדוכס מוולינגטון אירעה ב-21 באוגוסט 1961. הציור, של האמן פרנסיסקו גויה, הוצג בגלריה הלאומית בלונדון. ב-1961 הוא נלקח ממנה בהסבר שלא פוענח עד 1965, עת הודה קמפטון קאנון בונטון (Kempton Cannon Bunton; 14 ביוני 1904 – 1976), שהיה פנסיונר נכה, בהוצאתו מן הגלריה. תיק בארכיון הלאומי שפורסם ב-2012 חשף כי בנו של בונטון, ג'ון, הודה לבסוף בגניבה ב-1969.[1]
גניבת הציור הייתה נושאו של הסרט העלילתי "הדוכס" משנת 2020 בכיכובו של ג'ים ברודבנט.[2]
חייו ופרשת הגניבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בונטון היה נהג אוטובוס בדימוס, נכה, שב-1961 הרוויח 8 ליש"ט לשבוע (שווה ערך ל-182 ליש"ט ב-2020).[3] באותה שנה, צ'ארלס בייר רייטסמן, אספן אמנות אמריקאי עשיר, שהרוויח את כספו בעסקי הנפט, רכש את ציורו של גויה "דיוקן הדוכס מוולינגטון" תמורת סכום של 140,000 ליש"ט (390,000 דולר) (שווה ערך ל-3,186,021 ליש"ט ב-2020) במכירה פומבית של סותבי'ס.
הציבור בבריטניה דרש למנוע מהציור לצאת את שטחי הממלכה[4], והממשלה הציעה לפדות אותו בסכום ששולם עליו. 100,000 ליש"ט תרם סר יצחק וולפסון ו-40,000 ליש"ט נוספים הושלמו מאוצר המדינה[5]. הרכישה עוררה את זעמו של בנטון, שהתנגד לדמי אגרת הטלוויזיה, בהתחשב בכך שהטלוויזיה צריכה להיות זמינה לכל מי שצריך. הוא פעל למען רישיונות טלוויזיה בחינם לגמלאים, ונכלא כמה פעמים בגלל סירובו לשלם את האגרה.[6]
בנטון למד משיחות עם שומרים בגלריה הלאומית שמערכת האבטחה האלקטרונית המשוכללת של חיישני אינפרא אדום ואזעקות הושבתה בשעות הבוקר המוקדמות כדי לאפשר ניקוי. ב-21 באוגוסט 1961 הציור נגנב[7]. בסוכנות הידיעות "רויטרס" התקבל מכתב אנונימי המבקש תרומה של 140,000 ליש"ט לצדקה, כדי לשלם עבור אגרות טלוויזיה לאנשים עניים יותר[8], וחנינה לגנב, תמורת החזרת הציור[9]. הבקשה נדחתה. המשטרה הניחה תחילה כי לגניבה אחראי גנב אמנות מומחה.
במאי 1965, ארבע שנים לאחר הגניבה, הפקיד בנטון את הציור במשרד שמירת חפצים בתחנת הרכבת ברמינגהם ניו סטריט, ושלח את שובר ההפקדה עם הסבר לעיתון לונדוני[10]. שישה שבועות לאחר מכן, הוא גם הסגיר עצמו למשטרה, אשר תחילה לא ראתה בו כחשוד, כי לא היה סביר בעיניה שגמלאי נכה במשקל 110 ק"ג יכול היה לבצע את הגניבה.
בנטון טען כי בבוקר המוקדם של 21 באוגוסט 1961, הוא פירק חלון בשירותים ונכנס לגלריה. לאחר מכן הוא הוריד את הציור הממוסגר מהתצוגה ונמלט דרך החלון. במהלך המשפט שלאחר מכן, חבר המושבעים הרשיע את בנטון רק בגניבת המסגרת, שלא הוחזרה[11]. צוות ההגנה של בנטון, בראשותו של ג'רמי האצ'ינסון, טען בהצלחה שבנטון מעולם לא רצה לשמור את הציור, מה שאומר שלא ניתן להרשיע אותו בגניבתו. בנטון נידון לשלושה חודשי מאסר. בתגובה ישירה למקרה, נחקק סעיף 11 לחוק הגניבות 1968, שקובע שכל הסרה ללא סמכות של חפץ שהוצג או נשמר לתצוגה לציבור בבניין שאליו יש גישה לציבור, היא גניבה. ב-1996, מסמכים שפרסמה הגלריה הלאומית רמזו שייתכן שאדם אחר ביצע את הגניבה ולאחר מכן העביר את הציור לבנטון. בנו של בונטון ג'ון הוזכר כחשוד.[12]
בשנת 2012, בעקבות בקשת חופש המידע מאת ריצ'רד וויס, ובסיועה של חברת הפרלמנט שרה ת'תר, פרסם הארכיון הלאומי תיק חסוי ממנהל התביעה הציבורית בו נחשף כי בנו של בנטון, ג'ון, הודה בגניבה בעקבות מעצרו בשנת 1969 בגין עבירה קלה שאינה קשורה לציור הגנוב. ג'ון בנטון אמר שאביו התכוון להשתמש בציור כחלק ממסע הפרסום שלו ושבסופו של דבר הוא היה מוחזר לגלריה הלאומית. הוא אמר שגם הוא וגם אחיו, קנת, נצטוו על ידי אביהם לא להתייצב למרות המשפט. סר נורמן סקלהורן, מנהל התביעות הציבוריות, אמר למשטרה שכמעט בוודאות ההודאה של ג'ון בנטון באשמה אינה מספיקה כדי להעמידו לדין. סקלהורן גם יעץ כי יהיה קשה להעמיד לדין את בנטון בגין עדות שקר, מכיוון שהתביעה תצטרך להסתמך על עדויותיו של הבן, שהיה עד בלתי אמין בעליל. לא ננקטו צעדים נוספים. בנטון האב מת בניוקאסל על טיין בשנת 1976. מותו לא דווח ברובו ולא היו מודעות אבל בעיתונים הגדולים.
סיפור הגניבה והמשפט עובדו לסרט "הדוכס" משנת 2020, בכיכובם של ג'ים ברודבנט והלן מירן, שהוקרן בבכורה בבתי הקולנוע בבריטניה ב-25 בפברואר 2022; במקביל ליציאת הסרט לאקרנים, כריסטופר בנטון חשף פרטים לא ידועים בעבר על גניבת סבו, כולל הצד של המשפחה בסיפור.[13]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Heists Swindles, Stickups, and Robberies that Shocked the World, By Sean P. Steele · 1995
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Greatest heists in art history, BBC
- ^ האתר הרשמי של הסרט
- ^ https://measuringworth.com/datasets/ukearncpi/
- ^ דוד בראון, הדוכס מוולינגטון הוחזר אל כנו, למרחב, 10 ביוני 1965
- ^ תמונה של גויא למוזיאון בריטי – בעזרת וולפסון, הארץ, 4 באוגוסט 1961
- ^ The Duke: film made of Kempton Bunton’s theft of Goya’s Duke of Wellington portrait, הטיימס
- ^ וולפסון תרם 100,000 לי״ש – והתמונה נגנבה!, הארץ, 24 באוגוסט 1961
- ^ גנב "הדוכס מוולינגטון" רצה לעזור לפנסיונרים, מעריב, 18 באוגוסט 1965
- ^ הציור של גויא נמצא בידינו, הארץ, 1 בספטמבר 1961
- ^ הדוכס בתחנת הרכבת, מעריב, 23 במאי 1965
- ^ לגנוב ציור ממוזיאון - מותר, מסגרת-אסור, מעריב, 17 בנובמבר 1965
- ^ The World's Greatest Art Heists, פורבס
- ^ The Duke: Why my family stole a masterpiece portrait, BBC news