קריסטינה ווסיל קונה
 | |
| לידה |
1914  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביולי 2003 (בגיל 89 בערך) |
| מדינה |
אלבניה |
| מקצוע |
עקרת בית |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסידת אומות העולם (31 במרץ 1993) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | קריסטינה ווסיל קונה |
  | |
קריסטינה ווסיל קונה (באלבנית: Kristina dhe Vasil Kona) הם זוג מאלבניה שהוכרו כחסידי אומות העולם לאחר שהצילו משפחה יהודית בתקופת השואה בטירנה, בירת אלבניה.
קריסטינה (1 בינואר 1914 – 20 ביולי 2003) ווסיל (1 בינואר 1905 – 10 באוקטובר 1985) החביאו בין מרץ לנובמבר 1944 את משפחת ארדיטי, זוג הורים ושתי בנותיהן התינוקות, בתקופת מלחמת העולם השנייה באלבניה.
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריסטינה נולדה בשנת 1914 בטירנה, אלבניה והתחתנה בגיל 18 עם וסיל קונה. בני הזוג היו חברים טובים של מויס וסטלה ארדיטי.
לקריסטינה ווסיל נולדו שני בנים, ג'וג'י (Xhoxhi) ואנדון (Andon) קונה. ג'וג'י נולד ב-23 בפברואר 1932, ואנדון נולד ב-8 בספטמבר 1935.[1]
בעלה של קריסטינה, וסיל, נפטר באלבניה ב-1985.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר הגרמנים פלשו לאלבניה ב-1943, קריסטינה ובעלה וסיל הציעו למשפחת ארדיטי (Arditi), שהיו חבריהם ושכניהם, להתחבא בביתם.
מויס (משה) ארדיטי היה חבר של וסיל קונה שנים רבות לפני המלחמה. שניהם חיו בטירנה והמשפחות שלהם היו מאוד קרובות. משפחתו של מויס, משפחת ארדיטי, כללה אותו, את אשתו סטלה, ואת שתי בנותיהם - סילביה (נולדה ב-1942) ואלנה (נולדה ב-1943). כאשר הגרמנים פלשו לאלבניה בספטמבר 1943, משפחת קונה מיד הציעה למשפחת ארדיטי לבוא ולהסתתר בביתם. למרות הצעתה של משפחת קונה, בני משפחת ארדיטי - מויס, סטלה, שתי בנותיהם ואמה של סטלה, פרנצ'סקה - לא רצו לעזוב את ביתם.[2]
במרץ 1944, כשהחיפושים אחר יהודים ברחבי אלבניה הפכו תכופים יותר, בני משפחת ארדיטי הבינו שיהיה חכם יותר לעבור לבית משפחת קונה על מנת לשמור על ביטחונם. וסיל וקריסטינה הכינו שני חדרים כמסתור עבור משפחת ארדיטי, והם התחבאו בבית משפחת קונה בטירנה עד שהמלחמה הסתיימה באלבניה, ב-29 בנובמבר 1944.
באוקטובר 1944, משפחת ארדיטי גילו על גורלם הנורא של בני משפחתם שגרו בעיר שקודרה (Shkodra). אמו של מויס, אחותו ושלושת אחיו נשלחו לעיר פרישטינה (Prishtina) שבקוסובו, ומשם הם נשלחו למחנה השמדה, בו נרצחו. זו הייתה, ככל הנראה, המשפחת היהודית האלבנית היחידה שלא שרדה את השואה.
אחרי המלחמה, אביו של מויס חזר לטירנה מצולק ממראות המלחמה ונפטר זמן קצר לאחר מכן.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני משפחת קונה ומשפחת ארדיטי נשארו חברים טובים גם אחרי המלחמה. אלנה ארדיטי (בתם של מויס וסטלה) התחתנה עם ג'וג'י קונה, וב-1992, כ-7 שנים לאחר מותו של וסיל קונה, הם עלו לארץ יחד עם קריסטינה וילדיהם.[2]
עלייה לארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1992, ג'וג'י קונה ואשתו אלנה ארדיטי עלו לארץ יחד עם ילדיהם ועם קריסטינה, אמו של ג'וג'י. מכיוון שאלנה הייתה יהודייה, היא, בעלה ג'וג'י, וילדיהם קיבלו אזרחות ישראלית באופן מיידי, אבל קריסטינה קיבלה רק ויזת תיירות לשלושה חודשים. בשל מעמדה המיוחד כחסידת אומות עולם ולאור פעילותה להצלת משפחת ארדיטי בזמן השואה, זמן קצר לאחר העלייה לארץ קיבלה קריסטינה אזרחות ישראלית. קריסטינה חיה בארץ, בכרמיאל, ממרץ 1992 ועד מותה ב-2003.
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריסטינה הוכרה על ידי "יד ושם" כחסידת אומות העולם ב-31 במרץ 1993. הטקס התקיים תל אביב ושמם של קריסטינה ובעלה וסיל נחקק בקיר הכבוד ביד ושם, ירושלים.[2]
במסגרת מיזם "חסיד אחרון" (מיזם של "יד ושם" שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב) נחקר גם סיפורה של קריסטינה.
ב-8 באפריל 2021, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התקיים טקס לזכרה בכרמיאל[3], במעמד סגנית ומ"מ ראש עיריית כרמיאל דאז הגב' טניה מזרסקי ושגריר אלבניה בישראל Dr. Bardhyl Canaj.[4]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
פינצ'בסקי גרשון, חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, ירושלים: יד ושם, 2023, עמ' 21.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Kristina Kona, geni_family_tree
- ^ 1 2 3 The Righteous Among The Nations : Kona Vasil & Kristina, Yad Vashem
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
- ^ On the Holocaust Remembrance Day remembering the victims and the savors in a Ceremony devoted to one of Albanian family righteousness among the nation Kristina Kona | Albanian Embassy in Israel, www.ambasadat.gov.al