כרמיאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כרמיאל
Karmiel COA.gif
Karmiel flag.png
Karmiel - Israel 2008.jpg
כרמיאל
שם בערבית كرميئيل
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה עדי אלדר
גובה ממוצע ‎270‏ מטר
תאריך ייסוד 1964
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 44,858 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.5%‏ בשנה עד דצמבר 2015
  - צפיפות אוכלוסייה 2,046 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 21,930 דונם
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil.svg
 
כרמיאל
כרמיאל
32°54′42″N 35°17′30″E / 32.9116247172183°N 35.291777984182°E / 32.9116247172183; 35.291777984182קואורדינטות: 32°54′42″N 35°17′30″E / 32.9116247172183°N 35.291777984182°E / 32.9116247172183; 35.291777984182
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4103
לאום ודת
יהודים: 83.5% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 16.5%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.3%
גילאי 5 - 9 7.1%
גילאי 10 - 14 6.6%
גילאי 15 - 19 6.8%
גילאי 20 - 29 13.5%
גילאי 30 - 44 18.9%
גילאי 45 - 59 17.7%
גילאי 60 - 64 6.7%
גילאי 65 ומעלה 15.4%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 24
–  יסודיים 11
–  על-יסודיים 14
תלמידים 7,506
 –  יסודי 3,982
 –  על-יסודי 3,524
מספר כיתות 312
ממוצע תלמידים לכיתה 24
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל כרמיאל נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
www.karmiel.muni.il
שיכונים ראשונים בכרמיאל בבניה, 1964
חזיתו הראשית של בניין עיריית כרמיאל, השוכן במרכז העיר החדש
כרמיאל. מבט על העיר
אחד ממבני המגורים הראשונים ביישוב
מבט על אתר המפלים בפארק הגליל
בניינים חדשים בעיר (רמת רבין)
רחוב ראשי בעיר
אתר נפילת רקטה במלחמת לבנון השנייה

כַּרְמִיאֵל היא עיר במחוז הצפון שבישראל. שוכנת סמוך לכביש 85 - כביש עכו-צפת, בבקעת בית כרם (בקעת שגור), אשר מבחינה טופוגרפית מהווה את הגבול בין הגליל העליון לגליל התחתון, וכן העיר ברובה "מטפסת" מעט גבוה יותר על גבעות ועל הר כרמי ברכס הרי שגור המקביל לבקעה מדרום. סביבת שגור/בית־כרם יחד עם בקעת סכנין ורכס יטבת מדרום מהווים מבחינה טופוגרפית את החצי הצפוני של הגליל התחתון המרכזי הנקרא לב הגליל, בוֹ העיר כרמיאל היא העיר הגדולה והמרכזית, ולפעמים אזור זה משתייך גבולית לאזור הגליל המערבי. כרמיאל הוקמה בשנת 1964 והוכרזה כעיר בשנת 1986[1][2].

מקור שמה של העיר טמון בכרמי הזיתים הסובבים אותה. לעיר אזור תעשייה גדול ובו מספר גדול של מפעלים ובתי מלאכה. מפעל הפלסטיק "כתר", מתפרות "דלתא גליל" ומפעל המתכת "קליל", שטראוס ואלביט מערכות, הם כמה מהבולטים שבהם. ראש העיר המכהן הוא עדי אלדר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר הוקמה בבקעת בית הכרם (בקעת שגור) בשנת 1964 על אדמות שהופקעו מהכפרים בסביבה - דיר אל אסד, מג'ד אל כרום, בענה ונחף, ומטרתה הייתה ליישב את השטחים. ב-29 באוקטובר 1964 נערך טקס חנוכת העיר, בנוכחות ראש הממשלה לוי אשכול. הקמתה של העיר היוותה למעשה חלק מתוכנית סו"ס שמטרתה הייתה קטיעת רצפי התיישבות ערבים במרכז הגליל. התוכנית המדינית נרקמה על ידי לוי אשכול, יוסף ויץ ובנו רענן ויץ, ובראש צוות ההקמה עמד אדם טל, עוזרו של השר דאז פנחס ספיר. מיקומה של העיר נבחר מתוך כוונה ליצור קשר התיישבותי יהודי בסמוך לכביש עכו - צפת, הכביש העיקרי המחבר את מרכז הארץ עם ישובי הגליל העליון ואצבע הגליל.

בשנת 1969 הסתיימה הכנת תוכנית אב של העיר המפרטת את פריסת התשתיות (רשת כבישים, מים, רשת החשמל, תכנון נופי ועוד) העתידית לעיר. עם התרחבותה היא שוכנת גם על אדמות שהופקעו בשנת 1976, הפקעה שהובילה לאירועי יום האדמה.

בשנת 1972 קיבלה העיר מעמד של עיירת פיתוח. מעמד זה נתן לעיר אפשרות למשוך זוגות צעירים רבים בשל התמריצים הכלכליים הניתנים על ידי הממשלה. בשנת 1986 הפכה כרמיאל רשמית לעיר.

בשנות ה-90 נקלטו בעיר מעל 17,000 עולים מברית המועצות לשעבר וכן עברו אליה תושבים בני הארץ.

לאחר הנסיגה מדרום לבנון בשנת 2000 נקלטו בעיר מספר משפחות של יוצאי צד"ל, רובן התיישבו בשכונת רמת רבין בעיר.

במהלך מלחמת לבנון השנייה נפלו ברחבי העיר עשרות קטיושות, שחלקן גרמו לנזקי רכוש ולנפגעי חרדה. טרם מלחמת לבנון השנייה הייתה תחושה בקרב תושבי העיר כי העיר מוגנת מטילים הודות לרכס ההרים החולש עליה מצפון. עם תחילת המלחמה, הנפילות הראשונות של טילים ברחבי העיר גרמו למשפחות רבות לעזוב את העיר עד לתום המלחמה.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב תושבי כרמיאל הם יהודים, אולם בעשור השני של המאה ה-21 עברו לעיר משפחות ערביות המנסות לשפר את איכות חייהן. בכרמיאל אין מערכת חינוך בערבית, ונרשמו מספר חיכוכים בין תושבים יהודים וערבים בעיר.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2015, מתגוררים בכרמיאל 44,858 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.5%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 67.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 7,756 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[3]


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אתרים בכרמיאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמיאל נחשבת ליישוב איכותי הודות לאוויר הצח והנוף הנשקף סביבה. העיר מטופחת מאוד ויש בה שפע של גינות ציבוריות ופארקים.

  • בכניסה לעיר הוקם גן הפסלים משואה לתקומה. באתר- פסלים של הפסל היהודי ניקי אימבר (1920 - 1996). הפסלים עשויים מבטון מצופה בברונזה, וכוללים שלוש קבוצות:
קבוצת השואה - בה נראה אדם מוקף בגדר תיל, לידו אדם הנושא את גופת חברו הגוסס ולידם אשה המחזיקה את בנה הגוסס ומתחננת על חייה.
קבוצת העלייה - משפחה עולה ארצה על מטלטליה המעטים ובראשם הולך הסב עם ספר תורה.
התקומה - אם צעירה המניפה את תינוקה כסמל תקוה לדור החדש שיגדל בארץ ישראל.
  • ליד אתר זה נמצאת אנדרטת החיילים היהודים המנציחה את הלוחמים היהודים בצבאות בעלות הברית שנפלו במלחמת העולם השנייה. הפסל נדמה לעגלת תותח ועליה קסדות הנושאות את סמלי בעלות הברית.
  • פארק הגליל - פארק בשטח של כ-100 דונם שהוקם במחצבה נטושה. המחצבה שוקמה ונשתלו בה כ-27,000 צמחים וכ-3,000 עצים. העבודות התבצעו בשנים 19931994 והפארק נחנך באופן רשמי ביום העצמאות ב-26 במאי 2004. במרכז הפארק נמצא אתר המפלים ובו מספר מפלי מים הזורמים לאורך קירות המחצבה הנטושה ונקווים אל בריכה בה פורחים פרחי נימפאה. עוד שוכנים בפארק מרפסת תצפית, תיאטרון פתוח וחורשה לזכר בני העיר אשר נפלו במלחמות ישראל. בצידו המזרחי של הפארק הוקם בניין עיריית כרמיאל אשר נחנך ב-1999.
  • פארק רבין ובו אתר העתיקות חורבת קב. באתר נמצאים שרידי חווה ביזנטית ובה גת, כנסייה ורצפת פסיפס. בתקופת הממלוכית שימש המקום כאתר מלאכה, ונמצא בו גם תנור קרמיקה מהתקופה הצלבנית. המבנה הנוכחי במקום הוא מהתקופה העות'מאנית.
  • התיאטרון (המכונה בטעות אמפיתיאטרון) הגדול בארץ משתרע על פני שטח של 20 דונם במזרח העיר וצופה אל נחל שזור אשר זורם בהמשך אל נחל חילזון. במקום מתקיימים, בין היתר טקסי הפתיחה והנעילה של פסטיבל מחול כרמיאל, והוא יכול להכיל 25,000 צופים.
  • פארק המשפחה- פארק שהוקם ב-2007 ליד בית העירייה.

יכול להכיל 400 איש. בפארק יש הרבה מתקנים ומשחקים המתאימים לכול המשפחה, כגון: באולינג, מגרש גדול של מיני גולף מתקני כושר ועוד.

חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיר ישנם 6 בתי ספר תיכוניים: אורט פסגות (חטיבת ביניים ותיכון, לשעבר אורט מגדים ואורט הורוביץ אשר התאחדו אשר גם היו חטיבה ותיכון כל אחד), אורט כרמים (חטיבת ביניים ותיכון), אמי"ת, השחר, אדם חברה וטבע ועתיד. כמו כן, 9 בתי ספר יסודיים (לפי שכונות):

שיכון המייסדים: מוריה (ממלכתי דתי), טנה: הדקל. מערבית (שגיא/מגדים): אלון. אשכול: ניצנים (לשעבר בי"ס הפרחים ובי"ס אשכול שהתאחדו). הגליל: כלנית. האירוסים: האיריסים (בית ספר קהילתי), רמת רבין: רעות, אופק. גבעת רם: רקפת (ממלכתי-קהילתי).

מדרשה (מדרשת מתת), ישיבת הסדר (ישיבת כרמיאל) והגרעין התורני 'אורות כרמיאל', מכללה להנדסה (המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה) ומספר גופים להכשרה מקצועית. בסמוך לכניסה המערבית לעיר שוכן כפר הילדים כרמיאל, כפר הילדים הגדול ביותר של המפעל להכשרת ילדי ישראל. בכפר מתחנכים ילדים בגילאי 5- 18 המופנים מכל רחבי הארץ, במטרה להעניק לילדים אלו חוויה מתקנת ולהקנות להם הרגשת בית ומשפחה באמצעות מודל הקרוב ביותר לתא המשפחתי.

בשנת תשע"א נפתחה בעיר ישיבה חרדית בשם "רינה של תורה", בעקבותיה הגיעו להתגורר בעיר משפחות רבות מהמגזר החרדי.

קיבוץ המחנכים העירוני: - קיבוץ המחנכים של תנועת דרור ישראל הוקם בעיר בשנת 2007. כיום מונה הקיבוץ כ-30 גברים ונשים בסוף שנות ה-20 לחייהם. חברי הקיבוץ מחנכים במסגרות פורמליות ובלתי פורמליות בעיר וברחבי הגליל.

פסטיבל המחולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פסטיבל מחול כרמיאל

בכרמיאל מתקיים מדי קיץ, פסטיבל המחולות שהפך למסורת. בשנת 2006, בעקבות מלחמת לבנון השנייה נדחה הפסטיבל לסוכות. כרמיאל זכתה בפרס הצילינדר הנודד על פעילות תרבותית ואמנותית למען התושבים.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכרמיאל מאז הקמתה היו שני ראשי עיר בלבד. ברוך ונגר, אשר כיהן מהקמת המועצה בשנת 1970 ועד מותו בשנת 1989 ועדי אלדר אשר מכהן מאז.

תעשייה ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקה המזרחי של העיר, ממזרח למרכז העיר, אזור תעשייה רחב ובו מפעל גדול של חברת שטראוס, מפעל "קליל" ובתי עסק קטנים רבים אחרים.

בעיר קיימים שלושה קניונים מקורים ומספר מרכזים מסחריים בכשלושה אזורים מסחריים עיקריים: מרכז העיר הוותיק, בו מדרחוב ללא מכוניות הממותג היום כמרכז "העירה" המתחדש, לשעבר מדרחוב דדו, בין רחוב הגליל לשדרות נשיאי ישראל בשיכון המייסדים, אשר מצויות בהם חנויות רבות גם כן, ובהמשכו מצפון קניון "כיכר העיר" ("הקניון הישן"), אשר מצפון לו עוד מספר מבנים מסחריים ישנים וחדשים בין הכניסה לעיר לבין אזור התעשייה, כשבקצה המזרחי במקום מפעלים שהיוו את תחילת אזור התעשייה, ישנם שני מתחמים חדשים, "מתחם היוצר" ברחוב היוצרים עם סניף של רמי לוי וחנויות נוספות, שהמשך הרחוב קיימים שני סופרים נוספים, ישן וחדש, ומתחם שני על רחוב החרושת (רחוב התעשייה הראשי) מתחם "גן העיר" ובית קולנוע של פרימיום סינמה. ממערב לכניסה הראשית לעיר נמצאת תחנה מרכזית, גם היא מתוכננת להפוך לאזור של מסחר ומשרדים סביב תחנות האוטובוסים ותחנת הרכבת העתידית, כך שכל האזור יתהווה בעתיד למע״ר רב שימושים עם חזית ייצוגית אל כביש 85 ופנימה. ליד כיכר האירוסים, בקצה שכונת הערבה והדרומית נמצא קניון "לב כרמיאל" ("הקניון החדש"), ומולו משני צדי רחוב קק״ל בין שכונות הדר והגליל נמצא המדרחוב, הנקרא גם "השדרה", מהקניון עד לעירייה. אזור זה מהווה למעשה את מרכז העיר החדש (אך קטן) יותר ונקרא לפעמים אזור לב העיר. בקצה המזרחי של אזור התעשייה נמצא מרכז מסחרי גדול מקבוצת ביג מרכזי קניות, ממזרח לו קניון "חוצות כרמיאל" (הקניון החדש מבין השלושה, אשר בקרוב יפתח בו קולנוע של רשת גלובוס מקס), שמדרומו מרכז "מיי סנטר" ששייך אף הוא לחוצות כרמיאל. אזור התעשייה למעשה מורכב משני חלקים עיקריים כשאזור התעשייה המזרחי שנמשך כמעט עד היישוב שזור הולך ומתפתח ובעתיד מתוכנן בו מסוף מטענים של הרכבת שתמשיך מתחנת כרמיאל לכיוון קריית שמונה. בנוסף, כמעט בכל שכונה בעיר ישנו מרכז מסחרי קטן, וישנם עוד מרכזים מסחריים קטנים בלב אזור התעשייה (המערבי).

במהלך שנת 2016 צפוי להיפתח קולנוע של רשת בתי הקולנוע גלובוס מקס בצמוד לקניון "חוצות כרמיאל". בית הקולנוע צפוי לכלול 6 אולמות[4].

שכונות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיכון המייסדים, טנה, מגדים ("המערבית"), שגיא, אשכול ("הדרומית"), הערבה, הפרחים, ארבל–יחיעם, הדר, הגליל, האירוסים, גבעת מכוש, רמת רבין, גבעת רם ונכון למרץ 2016 מתחילה להיבנות שכונה נוספת על הר כרמי בשם רמת נבון (בהתחלה תוכננה כרחבעם). מתוכננות שכונות נוספת במזרח, מדרום לאזור התעשייה על מרגלות הר כמון, הראשונה שבהן על גבעת צוף ותיקרא כרמי שרון. רוב האנשים מייחסים ל"מערבית" גם את השכונות שגיא וחלק מטנה, ול"דרומית" גם את שכונות הערבה, ארבל–יחיעם, והדר, וישנם שאולי גם את חלק מהאירוסים ("האיריסים") ואף חלק מהגליל. המייסדים וחלק מטנה נחשבים ל"מרכז", שם שבא לאחר בניית השכונות "דרומית" ו"מערבית" משם. בחלק המזרחי והדרומי של רמת רבין (ומעט בגבעת מכוש) נמצא הכפר הבדואי "רמיה" (رمية) שבעבר היה גדול יותר אך רוב תושביו אולצו לעבור למקומות אחרים. לפי התוכנית של רמת רבין השכונה אמורה להיבנות גם במקומם, אבל נוצר מאבק בין העירייה לבין תושבי הכפר שאדמותיהם רשומות בטאבו.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכרמיאל פועלים במהלך היום חמישה קווים פנים עירוניים של אגד. כל הקווים מעגליים, יוצאים ממסוף במתחם ביג, כל הקווים מלבד קו 5 חוצים את אזור התעשייה לתחנה המרכזית של כרמיאל, משם נוסעים לאורך שדרות נשיאי ישראל עד כיכר השלום ("האבן") מלבד קו 1 שנוסע דרך שכונת המייסדים ואזור הדרומית ומצטרף אל שאר הקווים בין כיכר האירוסים (אזור "לב כרמיאל") לכיכר השלום. משם כל קו פונה לסיבוב בשכונות השונות. קו 1 למכוש (קיים גם קו 1א דומה), קו 2 לשכונות הגליל ומגדים, קו 3 לגבעת רם, קו 4 לרמת רבין. הקווים חוזרים לכיכר השלום ומשם בדרך דומה חזרה לתחנה המרכזית ולמסוף ביג. קו 5 נוסע במסלול אחר באזור התעשייה (5א עובר ליד מפעל שטראוס) ממשיך לתחנה מרכזית ומשם נכנס ישר לשכונת טנא, שגיא, אזור העירייה ולב כרמיאל, שכונת הגליל וחוזר לשגיא וחזרה עד ביג. בשעות הערב ובזמנים אחרים, מחליפים את כל אלה שני קווים אחרים. קו 6 הוא שילוב של קו 2 וקו 1 (דרומית). קו 7 הוא שילוב של הקווים 1 (מכוש), 3, 4. גם קו 263 מאפשר נסיעה בתוך העיר.

בין כרמיאל, עכו וחיפה קיימים מספר קווים. קו 262 של אגד בין כרמיאל לקריות ולחיפה (לב המפרץ), עוקף עכו, קו 263 של אגד בין כרמיאל לעכו, שניהם בדרך כלל כל חצי שעה לכל כיוון. שני הקווים יוצאים מגבעת רם, עושים סיבוב בכמה משכונות העיר, נוסעים לתחנה המרכזית ומשם לעכו או לקריות ולחיפה בהתאם. קיימים קווים בשעות מסוימות לעכו וחיפה (ביחד): 260, 261, 264. קו 265 של נתיב אקספרס נוסע גם הוא בין כרמיאל לקריות ולחיפה (לב המפרץ) דרך משגב. מתחיל בתחנה המרכזית, נוסע לאורך שדרות נשיאי ישראל ויוצא למשגב דרך מחלף גשר מוטה גור. בתחנה מרכזית כרמיאל עובר גם קו 361 של נתיב אקספרס בין צפת לעכו ולחיפה,קו 500 של אגד בין קריית שמונה לעכו ולחיפה, וגרסאות קרובות שלו בשעות מסוימות. בשעות מסוימות נוסע קו 363 של נתיב אקספרס בין כרמיאל לעכו, הוא יוצא מתחנה מרכזית כרמיאל, נוסע דרך כרמיאל ויוצא לעכו, והפוך בחזרה. פועלות גם מוניות שירות של "מוניות כרמיאל" בין כרמיאל עכו וחיפה (הדר). בלילות חמישי, שישי, ושבת, פועל קו לילה 215 בין כרמיאל עכו וחיפה.

קיימים עוד קווים של חברות שונות לכפרים השונים בסביבה ואף קווים של נתיב אקספרס לחלק מהמצפים במסגרת פרויקט ניסיוני אשר חלקם מזינים את קו 265 שנולד גם הוא בניסוי זה, וקווים בשעות מסוימות לערים שונות בצפון וכמוהם גם קווים ישירים לתל אביב, לירושלים, ולבאר שבע (בקיץ גם קו לאילת).

בשנת 2017 תיחנך מסילת הרכבת בין עכו לכרמיאל. תוקם תחנת הרכבת כרמיאל סמוך לתחנה המרכזית בעיר, ובאמצעותה ניתן יהיה להגיע ברכבת לתחנת הרכבת אחיהוד שתקום ומשם לקריות.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל בנוי ממספר מוטיבים:

  • הכלנית היא פרח הבר הנפוץ ביותר באזור
  • השמש מסמלת את צמיחתה והתחדשותה של העיר
  • ההרים מסמלים את מיקומה הגאוגרפי בין הרי הגליל
  • סלעים מסמלים את ראשיתה של העיר

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אכרזת העיריות (עירית כרמיאל), התשמ"ו - 1986, 12 בינואר 1986, קובץ התקנות 4898, עמ' 480, 2 בפברואר 1986
  2. ^ [ב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות אכרזת העיריות (עירית כרמיאל), התשמ"ו - 1986], 12 בינואר 1986, קובץ התקנות 4898, עמ' 480, 2 בפברואר 1986
  3. ^ פרופיל כרמיאל באתר הלמ"ס
  4. ^ רותם אטיאס, אחרי שבע שנים יוקם קולנוע בכרמיאל, באתר mynet,‏ 21 במאי 2014