קתדרלת סיוני
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
קתדרלה של הכנסייה האורתודוקסית, כנסייה מלכיתית יוונית-קתולית, קניין תרבותי  |
| על שם |
הר ציון |
| כתובת |
טביליסי |
| מיקום |
טביליסי |
| מדינה |
גאורגיה |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – המאה ה־7 |
| תאריך פתיחה רשמי |
המאה ה־7 |
| תאריך פירוק |
1226 |
| חומרי בנייה |
טוף |
| קואורדינטות | 41°41′29″N 44°48′27″E / 41.691336°N 44.807492°E |
|
(למפת טביליסי רגילה)   קתדרלת סיוני | |
  | |
.jpg)
קתדרלת הדורמציון סיוני היא קתדרלה גאורגית אורתודוקסית בטביליסי, בירת גאורגיה. היא נקראת גם סיוני של טביליסי כדי להבדילה מכנסיות אחרות ברחבי גאורגיה אף הן נקראות "סיוני".
הקתדרלה ממוקמת בחלק העתיק של העיר. היא נבנתה במאה ה-6. מאז, היא נהרסה על ידי פולשים חיצוניים, ונבנתה מחדש על ידי הגאורגים מספר פעמים. המבנה הנוכחי שלה הוקם במאה ה-13, והתווספו לו מספר שינויים במאות ה-17 וה-19. בתור קתדרלה הגאורגית-אורתודוקסית הראשית, קתדרלת סיוני הייתה מושבה של הקתולים-פטריאכים (ראשי הכנסייה האורתודוקסית) של גאורגיה, עד שהוחלפה בידי קתדרלת סמבה בשנת 2004.
שם הקתדרלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם למסורת הגאורגית הימי-ביניימית של נתינת שמות של מקומות על שם ארץ הקודש, נקראה סיוני על שם הר ציון בירושלים.
ארכיטקטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קתדרלת סיוני ממוקמת בחלק ההיסטורי של "רחוב סיוני" ("סיוֹניס כּוּצָ'ה) במרכז טביליסי, כאשר החזית המזרחית שלה פונה לעבר הסוללה הימנית של נהר הקורה.
קתדרלת סיוני היא קתדרלה טיפוסית לארכיטקטורה של כנסייה גאורגית מימי הביניים, בעל אפסיס עם מצולעים בולטים בחזית הפונה למזרח. מקורו של הטוף הצהוב, שממנו נבנתה הקתדרלה הוא מבולניסי, עיר מדרום-מערב לטביליסי. מצפון לקתדרלה, במבנה נפרד שבחצר הפנימית שלה, עומד מגדל פעמון בעל שלוש קומות, המתוארך ל-1425. הוא ניזוק בחלקו הגדול בשנת 1795 בידי הפרסים הקאג'ארים לאחר קרב קרצניסי, ושוחזר למצבו הנוכחי בשנת 1939. מצידו השני של הרחוב עומד מגדל הפעמון השני, אף הוא בעל שלוש קומות, שמתאפיין באדריכלות ייחודית. הוא נבנה בשנת 1812 לזכר ניצחון האימפריה הרוסית על האימפריה העות'מאנית במלחמת רוסיה-טורקיה, 1806–1812. מגדל זה הוא אחד הדוגמאות העתיקות אדריכלות הרוסית הנאו-קלאסית בעבר הקווקז.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
על פי הרשומות הגאורגיות מימי הביניים המבנה המקורי של הקתדרלה החל להיבנות במיקומו הנוכחי בסביבות שנת 575, על ידי גואראם הראשון מאיבריה, הנסיך ששלט בממלכת איבריה (כארתלי), והושלם בשנת 639 על ידי יורשו אדרנסה. הקתדרלה נהרסה לחלוטין בידי הערבים ונבנתה שוב מההתחלה. האלמנטים הבסיסיים של המבנה הנוכחי מתוארכים למאה ה-13. אף על פי שהמבנה ניזוק קשות, הקתדרלה שרדה את ההתקפות של הפולשים החיצוניים: ג'לאל אד-דין מינגבורנו - השאה החווארזמי הפליט שברח מהמונגולים, הפלישה הטימורית לגאורגיה, הפרסים והסלג'וקים.
.jpg)
בשנת 1657, בישוף טביליסי רבתי, אליסה סאגינאשווילי, שיחזר את כיפת הצריח של הקתדרלה והוסיף את כיפת הצריח הדרומית. בשנת 1710, עוצר כארתלי, הנסיך וחטנג בטונישווילי, ביצע עבודות שיקום של כיפת הצריח וקירות הקתדרלה. בשנים 1850–1860 הקתדרלה קיבלה מראה אחר כאשר האמן הרוסי, גנרל קניאז גיאורגי גגרין (1810–1893), הוסיף סדרת פרסקאות מעניינות וחדשות, במקום הפרסקאות הגאורגיות שאבדו. חלק מהפרסקאות על הקיר המערבי שוקמו על ידי האמן הגאורגי לבאן צוצקירידזה בשנות ה-80 של המאה ה-20.
