רביעייה לקץ הימים
רביעייה לקץ הימים (בצרפתית: Quatuor pour la fin du temps) היא יצירה מוזיקלית מאת המלחין הצרפתי אוליביה מסיאן. היא ייחודית מבחינת נסיבות הלחנתה, נסיבות ביצועה, ההרכב אליו היא כתובה והחומרים המוזיקליים עצמם.
הלחנה וביצוע לראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נקרא מסיאן לשרת בצבא וב-1941 נלקח למחנה אסירים בגרמניה בשם Silesia, הידוע גם בשם Stalag VIII שם כתב את "רביעייה לקץ הימים". הרביעייה בוצעה לראשונה במחנה בינואר 1941. מסיאן כתב להרכב מיוחד מאד: צ'לו, פסנתר, כינור וקלרינט, כי אלו היו המוזיקאים איתם עבד במחנה. את הכנר הכיר עוד קודם לכן במלחמה. יחסית למחנה אסירים, שררו בסטאלג תנאים טובים ופעילות תרבותית ענפה. היו אפילו עיתון והרכב ג'אז. הקצינים הגרמנים הכירו בכישרונו של מסיאן, מה גם שבתקופה זו הוא היה מלחין בעל שם. הם תמכו בפעילותו המוזיקלית וסיפקו לו ציוד ואפשרות להלחין. היצירה מכילה את המאפיינים העיקריים של יצירתו של מסיאן: הלהט הדתי, ריתמוסים א-סימטרים, תכנים חוץ-מוזיקליים, שילוב של שירת הציפורים ושפה מודאלית ייחודית שמסיאן פיתח. היצירה מבטאת בדרכים מוזיקליות את "קץ הזמן": אוסטינטו בלי התפתחות, הפרעות פתאומיות במקצב השגרתי ועוד.
הרביעייה כוללת שמונה פרקים ומסיאן כתב הקדמה בו הוא מסביר את מקור השם, הנושא של כל פרק ונותן מעין פרשנות אישית שלו למוזיקה: וכך הוא כותב: “מקור ההשראה ליצירה הוא מחזון ההתגלות של יוחנן פרק עשירי: "וארא מלאך אחר אביר יורד מן השמים והוא עטה ענן ועל-ראשו כמראה הקשת אשר בענן ופניו כשמש ורגליו כעמודי אש: ובידו ספר קטן פתוח וישם את-רגל ימינו על-הים ואת-שמאלו על-הארץ: ויקרא בקול גדול כאשר ישאג האריה ובקראו דברו שבעת הרעמים בקולתיהם: וכדבר שבעת הרעמים בקולתיהם חפצתי לכתב ואשמע קול מן-השמים לאמר חתום את אשר-דברו שבעת הרעמים ואל-תכתב זאת: והמלאך אשר-ראיתיו עמד על-הים ועל-הארץ הרים ימינו אל-השמים: וישבע בחי עולמי העולמים אשר-ברא את-השמים וכל-אשר בהם והארץ וכל-אשר בה והים וכל-אשר-בו שאין עוד שהות: אבל בימי קול המלאך השביעי בעמדו לתקוע ונשלם סוד האלהים כאשר בשר את-עבדיו הנביאים".
הפרקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הרביעייה מכילה שמונה פרקים מכיוון שהמספר שמונה מייצג את מה שמעבר לטבע, לארעי למוגבל (שבעה ימים בשבוע למשל). המקצבים ביצירה הם במכוון חופשיים ממשקל קבוע כדי ליצור את האפקט של חוסר ארעיות ולנטוש את הזמניות".
- הפרק הראשון: "Crystal Liturgy" מתאר זמיר ושחרור שרים בלילה.
- הפרק השני: ווקליזה למלאך המבשר על קץ הזמן. החלק הראשון והשלישי של הפרק מתארים את המלאך ואילו החלק האמצעי את ההרמוניות של השמיים. מסיאן מתאר את האקורדים בפסנתר ככחולים-כתומים.
- פרק שלישי:תהום הציפורים. הזמן הוא התהום, ואילו הציפורים הן ההפך. הן מייצגות את הכמיהה שלנו לאור, כוכבים, קשת בענן, ושיר שמחה.
- פרק רביעי: אינטרלוד, סקרצו.
- פרק חמישי: שיר הלל לניצחיות של ישו: ישו בתור "המילה" (Word of God).
- פרק שישי: ריקוד הזעם לשבע חצוצרות. ארבעת הכלים המנגנים באוניסון יוצרים אפקט של חצוצרות וגונגים.
- פרק שביעי: סבך הקשת בענן, למלאך המודיע על קץ הימים.
- פרק שמיני: שיר הלל לאלמותיות של ישו, סולו כינור. מציג את ישו כבן אנוש (והמילה הפכה לבשר), פרק זה הוא אהבה טהורה. העלייה ההדרגתית ברגיסטר מייצגת את העלייה של האדם אל אלוהים ואת עלייתו של ישו אל אביו."
השפה הריתמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך ההקדמה מסיאן מתאר ומבאר את השפה הריתמית שלו, הכוללת כמה מרכיבים:
- הוספת ערך ריתמי קצר על ידי הפסקה, נקודה מימן לתו או חלק שש- עשרה.
- אוגמנטציה ודימינוציה- הרחבה וצמצום ריתמיים- ביחסים שונים. למשל הוספה או החסרה של שליש מהערך המקורי, הוספה או החסרה של נקודה, החסרה של שלושת-רבעי הערך המקורי, הוספה של שני- שליש מהערך המקורי ועוד.
- Nonretrogradable rhythms: מקצבים הנקראים אותו דבר מימין לשמאל או משמאל לימין (כמו פלינדרום), נמצאים בפרק שישי של הרביעייה.
- אוסטינטו קיצבי, נמצא בפרק הראשון של הרביעייה בתפקיד של הפסנתר.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Rischin Rebecca, The end of time, the story of the Messiaen quartet, Cornell University Press, Ithaca, New York, 2003.