רבי תנחום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי תנחום מוזכר עשרות פעמים בתלמוד, ובכמחצית מן המקומות שבהם הוא מוזכר הם דברים שאמר בשם רבי יהושע בן לוי, ומכאן שרבו העיקרי היה רבי יהושע בן לוי, ולכן גם יש לשייכו לדור השני לאמוראי ארץ ישראל (כי רבי יהושע בן לוי מהדור הראשון היה).

הספיק גם לשמוע דברי תורה מבר קפרא שהיה רבו של רבו (כלומר רבו של רבי יהושע בן לוי), שהרי מובא על ידו במסכת סנהדרין דף צ"ג ודף צ"ד שלשה דברים שדרש בר קפרא בציפורי.

ויכוחו עם הקיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת סנהדרין דף ל"ט עמוד א' מובא כמה ויכוחים שהתווכחו מינין וקיסרים עם תנאים ואמוראים, (בהרבה מהפעמים תשובות החכמים היו בכוונה תחילה תשובות סרק רק כדי לדחות את האפיקורוס המתווכח עמם). אחד הפולמוסים המובאים שם היה בין רבי תנחום לקיסר הרומי שבאותה תקופה (לפי התאריך יש לשער שהיה זה הקיסר ולריאנוס או אחד הקיסרים הסמוכים לתקופתו), וכך נאמר שם (מתורגם לעברית): אמר לו הקיסר לרבי תנחום "בוא ונהיה כולנו (היהודים והרומיים) לעם אחד", אמר לו רבי תנחום "לחיי (כלומר, לחיים! אני מסכים...), אבל היות שאנחנו מהולים ואתם לא מהולים, אתם או אנחנו מוכרחים להשתנות כדי להיות עם אחד, וכיון שאנחנו המהולים לא יכולים לההפך לערלים ולהיות כמוכם אתם תמהלו ותהיו כמונו", אמר לו הקיסר "טוב אמרת! אבל כל מי שנוצח את המלך בדברים ומביישו דינו להשליכו לביבר (כלומר, לכלוב של החיות הטורפות)", ממשיך התלמוד ומספר: אכן כך היה שהשליכוהו לביבר, אבל החיות לא אכלוהו.

החידוש בשם רבו בדבר ריצה בשבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת ברכות דף ו' עמוד ב' נאמר כך (מתורגם): אמר רבי זירא, בתחילה, כשהייתי רואה תלמידים שרצים לשיעור (לשמוע דברי תורה) בשבת, אמרתי לעצמי שחכמים אלו מחללים שבת (מפני האיסור לרוץ בשבת), אבל כששמעתי שרבי תנחום אמר בשם רבי יהושע בן לוי "לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת, שנאמר (בספר הושע פרק י"א) אחרי ה' ילכו כאריה ישאג", אני גם כן רץ לשיעור אפילו בשבת, מפני שהאיסור לרוץ בשבת לא נאמר על ריצה לדבר הלכה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]