לדלג לתוכן

אהרן הימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אהרן הימן
הרב אהרן הימן
הרב אהרן הימן
לידה 15 ביוני 1863
כ"ח בסיון ה'תרכ"ג
סלוצק, פלך מינסק, בבלארוס, האימפריה הרוסית
פטירה 3 בפברואר 1937 (בגיל 73)
כ"ג בשבט ה'תרצ"ז
תל-אביב, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1932
מדינה האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק מחקר תולדות חז"ל ומאמריהם
השכלה
חיבוריו תולדות תנאים ואמוראים, תורה הכתובה והמסורה על התנ"ך, בית ועד לחכמים, ועוד.
השתייכות רבני ארץ ישראל תל אביב ולונדון.
רבותיו הרב הנצי"ב מוולוז'ין, ר' יצחק אייזיק הלוי
ילדים מרקוס היימן, ססיל היימן, דב הימן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב אהרן הימן (הימאן; בכתיב לועזי: Hyman; כ"ח בסיון ה'תרכ"ג, 15 ביוני 1863כ"ג בשבט ה'תרצ"ז, 3 בפברואר 1937) היה רב, שנודע בזכות ספרי עזר מעמיקים שחיבר על תולדות חז"ל ועל ספרות חז"ל.

הימן נולד בעיירה סלוצק שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) למרדכי ולפייגיל דבורה.[1] בגיל 14 למד בישיבת רבי זלמן ר' עקיבא'לעס בבוברויסק ולאחר פטירת אביו (1880) בישיבת וולוז'ין. בגיל 21 שנים, בשנת ה'תרמ"ד (1883/1884), הוסמך לרבנות על ידי גדולי רבני ליטא.[2] רבו, הנצי"ב, שראה בו את אחד המצטיינים שבתלמידיו, שידך לו לאישה את רחל בתו של הרב ראובן לפידות. לאחר נישואיו למד אצל רבי חיים צבי ברוידא, לימים רבה של זאגר ישן.

בשנת ה'תרמ"ה (1884) נסע הימן ללונדון, ושם התקבל על ידי הקהילה וראשיה וכיהן כרב ומו"צ במשך כ-45 שנה. היה מן המייסדים של ישיבת עץ חיים בלונדון, אחת הישיבות הגדולות באנגליה. כן ייסד בלונדון את אגודת הת"ת ואת אגודת השוחטים.

בשנת 1932 עלה לארץ ישראל, והתגורר בתל אביב. נפטר ב-3 בפברואר 1937.

לרב הימן היו עשרה ילדים, ביניהם:

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט הרב אהרן הימן, באתר ויקיטקסט
  • ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרן הימן בוויקישיתוף
    כתביו

    הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. בת הרב אברהם אליהו זצ"ל, נפטרה בלונדון בכ' באלול ה'תרצ"א והיא ובעלה מנוחתם כבוד בהר הזיתים בירושלים
    2. כך כותב בנו דב הימן בהקדמה לספר "תורה הכתובה והמסורה".
    3. גיא הימן, באתר הרשות השופטת