אהרן הימן
 | |
| הרב אהרן הימן | |
| לידה |
15 ביוני 1863 כ"ח בסיון ה'תרכ"ג סלוצק, פלך מינסק, בבלארוס, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
3 בפברואר 1937 (בגיל 73) כ"ג בשבט ה'תרצ"ז תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תאריך עלייה | 1932 |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| תחומי עיסוק | מחקר תולדות חז"ל ומאמריהם |
| השכלה | |
| חיבוריו | תולדות תנאים ואמוראים, תורה הכתובה והמסורה על התנ"ך, בית ועד לחכמים, ועוד. |
| השתייכות | רבני ארץ ישראל תל אביב ולונדון. |
| רבותיו | הרב הנצי"ב מוולוז'ין, ר' יצחק אייזיק הלוי |
| ילדים |
מרקוס היימן, ססיל היימן, דב הימן |
  | |
הרב אהרן הימן (הימאן; בכתיב לועזי: Hyman; כ"ח בסיון ה'תרכ"ג, 15 ביוני 1863 – כ"ג בשבט ה'תרצ"ז, 3 בפברואר 1937) היה רב, שנודע בזכות ספרי עזר מעמיקים שחיבר על תולדות חז"ל ועל ספרות חז"ל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הימן נולד בעיירה סלוצק שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) למרדכי ולפייגיל דבורה.[1] בגיל 14 למד בישיבת רבי זלמן ר' עקיבא'לעס בבוברויסק ולאחר פטירת אביו (1880) בישיבת וולוז'ין. בגיל 21 שנים, בשנת ה'תרמ"ד (1883/1884), הוסמך לרבנות על ידי גדולי רבני ליטא.[2] רבו, הנצי"ב, שראה בו את אחד המצטיינים שבתלמידיו, שידך לו לאישה את רחל בתו של הרב ראובן לפידות. לאחר נישואיו למד אצל רבי חיים צבי ברוידא, לימים רבה של זאגר ישן.
בשנת ה'תרמ"ה (1884) נסע הימן ללונדון, ושם התקבל על ידי הקהילה וראשיה וכיהן כרב ומו"צ במשך כ-45 שנה. היה מן המייסדים של ישיבת עץ חיים בלונדון, אחת הישיבות הגדולות באנגליה. כן ייסד בלונדון את אגודת הת"ת ואת אגודת השוחטים.
בשנת 1932 עלה לארץ ישראל, והתגורר בתל אביב. נפטר ב-3 בפברואר 1937.
לרב הימן היו עשרה ילדים, ביניהם:
- מרקוס היימן (אנ') (1883 - 1938) - פוליטיקאי יהודי-קנדי.
- בתו מרים (1887 - 1951), נישאה, בנישואין שניים (אנ') לנדבן הארי פישל, לאחר פטירת אשתו הראשונה, ובעלה הראשון.
- צמח ססיל הימן (גר') (1899 - 1981) - דיפלומט ישראלי. שירת במלחמת העולם הראשונה בגדוד קלעי המלך, במסגרת "הלגיון העברי". ב-1922 התיישב בארץ. כיהן כציר ישראל בדרום אפריקה (1952 - 1957), ואח"כ באו"ם, ובקונסוליה הישראלית בניו יורק.
- פרופ' דב הימן (1905 - 1997) רופא וחוקר יהדות. נינו הוא שופט בית משפט השלום בתל אביב יפו, גיא הימן.[3]
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פתשגן הכתב - פירוש על איגרתו של רב שרירא גאון.
- בית ועד לחכמים - מפתח לכל אגדות חז"ל המופיעות בבבלי, בירושלמי ובמדרשים, לונדון תרס"ב.
- תורה הכתובה והמסורה - מראה מקומות לפסוקי התנ"ך, המופיעים בכל ספרי התורה שבעל-פה. הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ח.
- תולדות תנאים ואמוראים - בשלושה כרכים, לונדון, תר"ע. וכן 'מכון פרי הארץ', ירושלים תשמ"ז.
זכרונותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הגאון ר' יוסף דוב הלוי סולובייציק ובני דורו בסלוצק, הדרום, (תשמ"א), כרך נא, עמ' 193–200, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מצב היהדות, הרבנות והכשרות בלונדון לפני כמאה שנה, סיני, שנה 48 (תשמ"ד), כרך צד, עמ' קסו-קפז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מפרקי זכרונותיו של הרב אהרן הימן ז"ל: ישיבת עץ חיים בלונדון, שנה בשנה, תשמ"ז. עמ' 270–288
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'הימן, אהרון', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 174. (הספר בקטלוג ULI)
- יצחק גולדשלאג, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, חלק ב', עמ' 68- 70.
- ש. שפרבר, רבי אהרן הימן לעלותו מלונדון לארץ ישראל, ההד, שנה שמינית, חוברת ד (תרצ"ג), ע' יא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב אהרן הימן, באתר ויקיטקסט
- אהרן הימן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- בן-ציון אייזנשטט, היימאן, הרב אהרן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 27, באתר היברובוקס
- דוד תדהר (עורך), "אהרן הימן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3259
- כתביו
- בית ועד לחכמים - מפתח לכל אגדות חז"ל המופיעות בבבלי, בירושלמי ובמדרשים, לונדון תרס"ב.
- תורה הכתובה והמסורה (חלק א', חלק ב', חלק ג') - מראה מקומות לפסוקי התנ"ך, המופיעים בכל ספרי התורה שבעל-פה. הוצאת דביר, תל אביב, תרצ"ז.
- תולדות תנאים ואמוראים, (חלק א', חלק ב', חלק ג') בשלושה כרכים, לונדון, תר"ע.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
|