רוברטו צ'רו
 | ||||
| צ'רו בשנת 1939 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
23 בפברואר 1907 באראג'אס, בואנוס איירס, ארגנטינה | |||
| פטירה |
11 באוקטובר 1965 (בגיל 58) קילמס, ארגנטינה  | |||
| שם מלא | רוברטו אוג'ניו צ'רו | |||
| גובה | 1.74 מטרים | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
רוברטו צ'רו (בספרדית: Roberto Cherro; 23 בפברואר 1907 – 11 באוקטובר 1965) היה כדורגלן ארגנטינאי, ששיחק בעמדת החלוץ. הוא שיחק את הקריירה הרשמית שלו במועדון בוקה ג'וניורס שם היה שיאן הכובשים בכל הזמנים, עד ששיאו נשבר על ידי מרטין פלרמו בשנת 2010.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'רו נולד בשכונת באראג'אס, בואנוס איירס שבארגנטינה ובצעירותו שיחק במועדון ספורטיבו באראג'אס. בשנת 1924 כשהוא בן 17 התקבל לסגל המקצועי ובשנה שלאחר מכן עבר לפרו קאריל אואסטה, מועדון שהיה אחד הטובים בארגנטינה באותה תקופה. צ'רו לא שיחק שם זמן רב משום שקיבל הצעה מבוקה ג'וניורס עמה זכה בליגה הארגנטינאית כבר בעונתו הראשונה. באותה עונה הוא גם סיים כמלך שערי הליגה והצליח לחזור על הישג זה גם בשנים 1928 ו-1930.
בוקה ג'וניורס בנתה בסוף שנות ה-20 קבוצה שתשלוט בכדורגל הארגנטינאי בעשור הבא. בנוסף לצ'רו, שיחקו בה גם שחקנים גדולים אחרים של אותה תקופה כמו פדרו אריקו סוארס, פרנסיסקו וראז'ו, דומינגו טראסקוני ולודוביקו בידוגליו. בסך הכל זכה עמה ב-5 תוארי אליפות כשהאחרונה מביניהן בשנת 1935, ושלוש שנים לאחר מכן פרש ממשחק פעיל בגיל 31. צ'רו כבש במדיה 221 שערי ליגה והיה מלך השערים שלה בכל הזמנים עד שנת 2010, אז שיאו נשבר על ידי מרטין פלרמו.
נבחרת ארגנטינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צ'רו ערך את הופעת הבכורה במדי נבחרת ארגנטינה ב-16 בדצמבר 1926 נגד בוליביה, משחק אותו ניצחו
0–5 כשהוא כובש שני שערים. באולימפיאדת 1928 היה שותף לזכייתה במדליית כסף אולימפית לאחר שהפסידו בגמר ליריבה המרה אורוגוואי. צ'רו זכה עמה בקופה אמריקה 1929 בו כבש שער אחד בניצחון 1–4 על פרגוואי. שנה לאחר מכן היה מועמד על ידי מאמן ארגנטינה, פרנסיסקו אולזר, להשתתף במונדיאל 1930. הארגנטינאים הציגו טורניר טוב והגיעו לגמר בו הפסידו 4–2 למארחת אורוגוואי. צ'רו מצידו שותף רק במשחק אחד, הניצחון 0–1 על צרפת בשלב הבתים. צ'רו וארגנטינה השיגו נקמה על אורוגוואי ב-5 בפברואר 1933 כשהם מנצחים אותם 1–4 ואת כל ארבעת השערים הוא כבש. הוא זכה עמה פעם נוספת בקופה אמריקה ב-1937 וסיים את הקריירה הלאומית עם 16 הופעות ו-13 שערים.
תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אליפות ארגנטינה (5): 1926, 1930, 1931, 1934, 1935
- סגנית גביע העולם: 1930
- קופה אמריקה (2): 1929, 1937
- מדליית כסף אולימפית: 1928
- אישיים
- מלך השערים בליגה הארגנטינאית (3): 1926, 1928, 1930
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1930 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 בוסיו • 2 בוטאסו • 3 צ'רו • 4 צ'יבידיני • 5 דמריה • 6 טורה • 7 ח.אוואריסטו • 8 מ.אוואריסטו • 9 פריירה • 10 מונטי • 11 מוטיס • 12 אורלנדיני • 13 פטרנוסטר • 14 פרינטי • 15 פאוצ'לה • 16 פיאג'יו • 17 סקופלי • 18 ספדרו • 19 סטאבילה • 20 סוארס • 21 וראז'ו • 22 זומלזו • מאמן: אולסאר וטרמוטולה |
| |