נבחרת ארגנטינה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נבחרת ארגנטינה בכדורגל
Afa logo.svg
מידע כללי
כינוי "לה אלביסלסטה" (הלבן ותכול השמיים)
התאחדות התאחדות הכדורגל הארגנטינאית
השתייכות CONMEBOL
דירוג פיפ"א
(29 בנובמבר 2018)
11      Increase2.svg ‎+1‏
 - ניקוד פיפ"א 1,582
 - דירוג שיא 1 (נמדד במרץ 2007)
 - דירוג שפל 24 (נמדד באוגוסט 1996)
מאמן ליונל סקאלוני (זמני)
קפטן ליונל מסי
מירב השערים ליונל מסי (65)
מירב ההופעות חאבייר מסצ'ראנו (147)
אצטדיון ביתי המונומנטל
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
afa.org.ar
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 2 - 3 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
(מונטווידאו, אורוגוואי; 16 במאי 1901)
הניצחון הכי גדול
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 12 - 0 אקוודור אקוודוראקוודור
מונטווידאו, אורוגוואי; 22 בינואר 1942
ההפסד הכי גדול
צ'כוסלובקיהצ'כוסלובקיה צ'כוסלובקיה 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
היינסבורג, שוודיה; 15 ביוני 1958
אורוגוואיאורוגוואי אורוגוואי 5 - 0 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
גואיקיל, אקוודור; 16 בדצמבר 1959
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 0 - 5 קולומביה קולומביהקולומביה
בואנוס איירס, ארגנטינה; 5 בספטמבר 1993
בוליביהבוליביה בוליביה 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
לה פאס, בוליביה; 1 באפריל 2009
ספרדספרד ספרד 6 - 1 ארגנטינה ארגנטינהארגנטינה
מדריד, ספרד; 27 במרץ 2018
גביע העולם בכדורגל
הופעות 17 (הראשונה ב-1930)
ההישג הטוב מקום ראשון (פעמיים) 1978 ו-1986
קופה אמריקה
הופעות 41 (הראשונה ב-1916)
ההישג הטוב מקום ראשון (14 פעמים)

נבחרת ארגנטינה בכדורגל לגברים מייצגת את ארגנטינה מאז 1901. נבחרת הכדורגל מנוהלת על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית. נבחרת ארגנטינה, המכונה "אלביסלסטה" (לבן ותכלת) כצבעי תלבושתה, נחשבת לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות בעולם, ולזכותה שתי זכיות בגביע העולם - ב-1978 וב-1986, 14 זכיות בקופה אמריקה ושתי זכיות במדליית הזהב האולימפית.

הדירוג הנוכחי של נבחרת ארגנטינה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-11 בעולם, נכון ל-29 בנובמבר 2018 - עלייה של מקום אחד לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 1 נמדד לראשונה[2] במרץ 2007, והדירוג הנמוך ביותר 24 נמדד לראשונה[2] באוגוסט 1996. נבחרת ארגנטינה הייתה בראש הדירוג העולמי של פיפ"א לראשונה במרץ 2007 למשך חודש, ובפעם השנייה למשך עשרה חודשים בין אוקטובר 2007 לבין יולי 2008.

מלך שערי הנבחרת הוא ליונל מסי, ושיאן ההופעות הוא חבייר מסצ'ראנו.

היסטוריה

נבחרת ארגנטינה היא אחת הנבחרות הוותיקות בעולם. התאחדות הכדורגל הארגנטינאית הוקמה כבר ב-21 בפברואר 1893. ההתאחדות הארגנטינאית היא הוותיקה מבין ההתאחדויות בדרום אמריקה ואחת הוותיקות בעולם.

השנים הראשונות

ארגנטינה הופיעה לראשונה בגמר המונדיאל הראשון ב-1930, שבו הפסידה לנבחרת אורוגוואי בתוצאה 4:2, אחרי שכבר הוליכה 1:2 במחצית.

באותן שנים נחשבו ארגנטינה ואורוגוואי לנבחרות הטובות בעולם. השתיים גם נפגשו בגמר אולימפיאדת אמסטרדם, שגם בו ניצחה אורוגוואי.

ארגנטינה השתתפה גם במונדיאל 1934 שנערך באיטליה, אך הודחה מהמשחקים אחרי שהפסידה 3:2 לשוודיה.

לאחר מכן באה תקופה שחורה עבור הנבחרת, שנמשכה קרוב ל-30 שנה. החונטה הצבאית ששלטה במדינה במהלך התקופה השתמשה בנבחרת ככלי פוליטי, ואף לא איפשרה לנבחרת להשתתף במונדיאלים שנערכו ב 1938, ב-1950 וב-1954, אף על פי שנבחרתה נחשבה לאחת הטובות בעולם. ארגנטינה שבה והשתתפה בגביע העולם רק ב-1958.

ארגנטינה זכתה במהלך אותן שנים בלא פחות מ-8 גביעי קופה אמריקה (ארגנטינה זכתה ב-12 גביעי קופה אמריקה עד שנת 1959 וסיימה כסגנית 9 פעמים).

מונדיאל 1966 - תחילת היריבות עם נבחרת אנגליה בכדורגל

המונדיאל שנערך באנגליה ב-1966 נכנס להיסטוריה בגלל משחק רבע הגמר של ארגנטינה מול אנגליה, שהחל את היריבות בין שתי הנבחרות. השופט הגרמני הרחיק את אנטוניו ראטין, קפטן נבחרת ארגנטינה, בטענה שראטין קילל אותו. השופט הגרמני שלא דיבר ספרדית נימק את החלטתו שהתרשם שמדובר בדברי נאצה "לפי הטון ולפי מבטו של השחקן". לאחר ההרחקה סירב ראטין להתפנות מהמגרש והתרצה רק לאחר שכנועים מרובים. מאמן אנגליה, אלף ראמזי, אסר על שחקניו ללחוץ את ידי הארגנטינאיים בתום המשחק וכינה אותם "חיות" בטענה שהם שיחקו בצורה ברוטלית.

הארגנטינאים, שהגיעו למונדיאל אחרי שזכו שנתיים קודם לכן בגביע בהשתתפות נבחרות ברזיל, אנגליה ופורטוגל, טענו לקיפוח מצידם של האירופאיים לאורך הטורניר.

1978 - 1993 - עידן הזהב

ב-1978 אירחה ארגנטינה את המונדיאל, וניצלה את הביתיות כדי לזכות בגביע בפעם הראשונה בתולדותיה, לאחר שניצחה את הולנד במשחק הגמר בתוצאה 3:1. השחקן המצטיין בנבחרת היה מריו קמפס, שכבש 6 שערים והוכתר למלך השערים בטורניר.

החונטה הצבאית ניצלה את הטורניר גם למטרות פוליטיות והציגה תמונה מעוותת של מצב אזרחי ארגנטינה באותן שנים.

מהסגל למונדיאל הודח ברגע האחרון דייגו ארמנדו מראדונה על ידי המאמן ססאר לואיס מנוטי בשל גילו הצעיר. כעבור שנה הוליך מראדונה את נבחרת ארגנטינה הצעירה לזכייה ראשונה במונדיאל הנוער, ובכך ביסס את מעמדו כאחד השחקנים החשובים של ארגנטינה.

במונדיאל 1982 שנערך בספרד היו נשואות העיניים למראדונה, אך ארגנטינה איכזבה והודחה על ידי ברזיל במשחק שבו הורחק מראדונה בשל פגיעה ללא כדור בשחקן יריב.

ב-1986 זכתה ארגנטינה בתואר בפעם השנייה. היא ניצחה במשחק הגמר את מערב גרמניה בתוצאה 3:2 לאחר שער ניצחון של חורחה בורוצ'גה. את ארגנטינה הנהיג דייגו ארמנדו מרדונה, שכבש חמישה שערים במהלך הטורניר. בעיקר זכורים שני השערים שכבש מול אנגליה במשחק רבע הגמר: את השער הראשון כבש מראדונה בעזרת ידו, בשער שמכונה "יד האלוהים". את השער השני כבש מרדונה לאחר שכידרר לאורך חצי המגרש של האנגלים, תוך שהוא עובר בדרך כמה שחקני הגנה אנגלים בדרך לכיבוש השער.

המשחק עצמו קיבל משמעות רבה הן בגלל היריבות הספורטיבית בין שתי המדינות שהחלה עוד מ-1966 והן בגלל המחלוקת בין שתי המדינות לגבי איי פוקלנד (איי מלבינס), מחלוקת שהביאה למלחמה בין שתי המדינות ב-1982.

ב-1990 הופיעה ארגנטינה בפעם הרביעית במשחק הגמר, אך הפעם הפסידה לגרמניה המערבית בתוצאה 1:0. ארגנטינה הציגה נבחרת בינונית באותה מונדיאל והצליחה להגיע לגמר בעיקר בזכותו של דייגו מראדונה. מראדונה שיחק בטורניר למרות פציעה ופרץ בבכי לאחר ההפסד בגמר.

ארגנטינה זכתה ב-1991 וב-1993 בשני טורנירי הקופה אמריקה שנערכו וב-1992 היא זכתה בגביע הקונפדרציות הראשון, שנערך בערב הסעודית, ובגביע ארטמיו פרנקי ב-1993. היו אלו הטורנירים האחרונים שבהם זכתה ארגנטינה.

1993 ועד היום

בחמשת המונדיאלים הבאים (1994, 1998, 2002, 2006 ו-2010) איכזבה נבחרת ארגנטינה ולא הצליחה להגיע מעבר לשלב רבע הגמר, כאשר לשיא השפל הגיעה במונדיאל 2002 שבו הודחה כבר בשלב הראשון. ארגנטינה הגיעה למונדיאל כפייבוריטית הגדולה לזכייה בגביע, נבחרתו של מרסלו בייאלסה נחשבה לטובה בעולם באותם ימים, אך לרוע מזלה היא הוגרלה ב"בית המוות" יחד עם אנגליה, שוודיה וניגריה. ארגנטינה הצליחה לנצח את ניגריה במשחק הראשון משער של גבריאל בטיסטוטה, אך נחלה הפסד במשחק השני מול אנגליה משער בבעיטת עונשין של דייוויד בקהאם. עבור בקהאם היה מדובר בנקמה על הרחקתו במשחק שמינית הגמר מול ארנגנטינה במונדיאל 1998. ארגנטינה התייצבה למשחק השלישי מול שוודיה בידיעה שרק ניצחון יעלה אותה. ארגנטינה שלטה לאורך כל המשחק אך לא יכלה לנצח וסיימה בתיקו 1–1 והארגנטינאים שקיוו לרגע של נחת שישכיח את הבעיות הקשות שפקדו את המדינה.

בנוסף, ארגנטינה הפסידה במשחקי הגמר של הקופה אמריקה לברזיל ב-2004 וב-2007, אף על פי שהגיעה למשחקים כפייבוריטית. היא גם הפסידה בשני גמרי גביע הקונפדרציות (ב-1995 לדנמרק וב-2005 לברזיל) ובגמר אולימפיאדת אטלנטה (1996) לניגריה. ב-2011 ארחה ארגנטינה את משחקי הקופה אמריקה, והודחה בשלב רבע הגמר על ידי נבחרת אורוגוואי.

במונדיאל 2014 הגיעה ארגנטינה לשלב הגמר, שם הפסידה 0–1 בדקה ה-112 לנבחרת גרמניה לאחר הארכה של המשחק .

בקופה אמריקה 2015 שנערך בצ'ילה, הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0-0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 1–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל.

בקופה אמריקה 2016 שהתקיימה לציון 100 שנה להקמת המפעל בארצות הברית הגיעה ארגנטינה לגמר ושיחקה כנגד צ'ילה. המשחק נגמר ב-0–0 בתום הארכה והלך להכרעה בדו-קרב פנדלים. ארגנטינה הפסידה בדו-קרב לצ'ילה בתוצאה 2–4 ולפיכך סיימה במקום השני במפעל. לאחר משחק הגמר ליאונל מסי הודיע שהוא פורש מהנבחרת, אך לקראת קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018 מסי חזר לנבחרת.

לאחר הפסדה של ארגנטינה בגמר, מאמן הנבחרת חרארדו מרטינו התפטר ובמקומו מונה אדגרדו באוסה. ב-11 באפריל 2017 באוסה פוטר מנבחרת ארגנטינה לאחר יכולת רעה שהנבחרת הציגה במוקדמות מונדיאל 2018. ב־2 ביוני 2017 מאמנה של סביליה חורחה סמפאולי מונה למאמן הנבחרת. נבחרת ארגנטינה הציגה יכולת מאכזבת גם בהמשך המוקדמות והציגה משחק התקפי רע אשר לא תיאם את הציפיות מהנבחרת. לקראת המחזור האחרון בקמפיין ארגנטינה הייתה במקום השישי שמשאיר אותה מחוץ למונדיאל, אך ארגנטינה עמדה בציפיות וניצחה 3–1 את אקודור בקיטו דבר שהקנה לה מקום במונדיאל 2018, שבו הודחה בשמינית גמר נגד צרפת, שבסופו של דבר זכתה במונדיאל. לאחר קמפיין כושל במונדיאל 2018, ב-16 ביולי 2018, פוטר המאמן חורחה סמפאולי מהנבחרת.

שונות

ארגנטינה זכתה 14 פעמים בטורניר הקופה אמריקה, פעם אחת פחות משיאנית הזכיות אורוגוואי. כמו כן, זכתה ארגנטינה בגביע הקונפדרציות בשנת 1992.

מאז 1993 ארגנטינה לא זכתה בתואר חשוב בכדורגל העולמי, למעט שתי מדליות זהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). באולימפיאדה באתונה השיגה ארגנטינה דאבל ייחודי כאשר זכתה במדליות זהב בכדורגל ובכדורסל לגברים.

נבחרות ארגנטינה ואורוגוואי מחזיקות בשיא המשחקים בין שתי נבחרות, לאחר ששיחקו זו מול זו 161 משחקים. המשחק הראשון בין שתי הנבחרות התקיים ב-1906, והיה המשחק הבינלאומי הראשון בין שתי נבחרות כדורגל שמחוץ לבריטניה (אף על פי שנבחרות קנדה וארצות הברית שיחקו ביניהן ב-1885 ו-1886, אך משחקים אלו אינם נחשבים למשחקים רשמיים).

גביע העולם בכדורגל

שנה סיבוב משחקים ניצחונות תיקו* הפסדים שערי זכות שערי חובה
אורוגוואיאורוגוואי 1930 מקום שני 5 4 0 1 18 9
הממלכה האיטלקיתהממלכה האיטלקית 1934 סיבוב ראשון 1 0 0 1 2 3
צרפתצרפת 1938 פרשה - - - - - -
ברזילברזיל 1950 - - - - - -
שווייץשווייץ 1954 - - - - - -
שוודיהשוודיה 1958 סיבוב ראשון 3 1 0 2 5 10
צ'ילהצ'ילה 1962 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 3
אנגליהאנגליה 1966 רבע גמר 4 2 1 1 4 2
מקסיקומקסיקו 1970 לא העפילה - - - - - -
גרמניהגרמניה 1974 סיבוב שני (רבע גמר) 6 1 2 3 9 12
ארגנטינהארגנטינה 1978 מקום ראשון 7 5 1 1 15 4
ספרדספרד 1982 סיבוב שני (רבע גמר) 5 2 0 3 8 7
מקסיקומקסיקו 1986 מקום ראשון 7 6 1 0 14 5
איטליהאיטליה 1990 מקום שני 7 2 3 2 5 4
ארצות הבריתארצות הברית 1994 שמינית גמר 4 2 0 2 8 6
צרפתצרפת 1998 רבע גמר 5 3 1 1 10 4
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יפןיפן 2002 סיבוב ראשון 3 1 1 1 2 2
גרמניהגרמניה 2006 רבע גמר 5 3 2 0 11 3
דרום אפריקהדרום אפריקה 2010 רבע גמר 5 4 0 1 10 6
ברזילברזיל 2014 מקום שני 7 5 1 1 8 4
רוסיהרוסיה 2018 שמינית גמר 4 1 1 2 6 9
סה"כ 17/21 81 43 15 23 137 93

קופה אמריקה

  • 1916 - מקום שני
  • 1917 - מקום שני
  • 1919 - מקום שלישי
  • 1920 - מקום שני
  • 1921 - מקום ראשון
  • 1922 - מקום רביעי
  • 1923 - מקום שני
  • 1924 - מקום שני
  • 1925 - מקום ראשון
  • 1926 - מקום שני
  • 1927 - מקום ראשון
  • 1929 - מקום ראשון
  • 1935 - מקום שני
  • 1937 - מקום ראשון
  • 1939 - פרשה
  • 1979 - סיבוב ראשון
  • 1983 - סיבוב ראשון
  • 1987 - מקום רביעי
  • 1989 - מקום שלישי
  • 1991 - מקום ראשון
  • 1993 - מקום ראשון
  • 1995 - רבע גמר
  • 1997 - רבע גמר
  • 1999 - רבע גמר
  • 2001 - פרשה
  • 2004 - מקום שני
  • 2007 - מקום שני
  • 2011 - רבע גמר
  • 2015 - מקום שני
  • 2016 - מקום שני

גביע הקונפדרציות

  • 1992 - מקום ראשון
  • 1995 - מקום שני
  • 1997 עד 2003 - לא העפילה
  • 2005 - מקום שני
  • 2009 עד 2017 - לא העפילה

הנבחרות הצעירות של ארגנטינה

הנבחרת עד גיל 17

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 17

הנבחרת עד גיל 17 של ארגנטינה זכתה פעמיים באליפות דרום אמריקה עד גיל 17 (1985, 2003). היא סיימה כסגנית 4 פעמים (1988, 1995, 1997, 2001) ובמקום השלישי פעמיים (1991, 1993). היא מעולם לא זכתה בגביע העולם עד גיל 17, מיקום השיא שלה בקטגוריית גילאים זו הוא המקום השלישי (1991, 1995, 2003).

הנבחרת עד גיל 20

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נבחרת ארגנטינה בכדורגל עד גיל 20

הנבחרת עד גיל 20 היא גאוות ההתאחדות הארגנטינאית. ארגנטינה מחזיקה בשיא הזכיות בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 עם 6 זכיות (1979, 1995, 1997, 2001, 2005, 2007). היא סיימה כסגנית פעם אחת (1983) ורביעית גם כן פעם אחת (2003). ארגנטינה זכתה באליפות דרום אמריקה עד גיל 20 5 פעמים (1967, 1997, 1999, 2003, 2015) וסיימה כסגנית 7 פעמים (1958, 1979, 1983, 1991, 1995, 2001, 2007). בין השחקנים שזכו בתואר ב-2005 ניתן למצוא את ליונל מסי, סרחיו אגוארו, פרננדו גאגו, אוסקר אוסטארי, פבלו זבאלטה, גבריאל פאלטה, נרי קרדוסו, לוקאס ביגליה, ואזקיל גאראי.

הנבחרת האולימפית

ארגנטינה זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008). בנוסף, היא זכתה במדליית הכסף פעמיים (באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ובאולימפיאדת אטלנטה 1996).

סטטיסטיקה

השחקנים עם מספר ההופעות הרב ביותר

נכון ל-30 ביוני 2018. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.

# שם שנים מספר הופעות מספר שערים
2 חאבייר מסצ'ראנו 2003 - 147 3
1 חבייר זנטי 1994-2011 142 5
3 ליונל מסי 2005- 127 65
4 רוברטו אז'אלה 1994-2007 115 7
5 דייגו סימאונה 1988-2002 106 11
6 אוסקר רוג'רי 1983-1994 97 7
7 אנחל די מריה 2008- 96 20
8 סרחיו רומרו 2009- 94 0
9 דייגו מראדונה 1977-1994 91 34
10 סרחיו אגוארו 2006- 88 38

השחקנים עם מספר השערים הרב ביותר

נכון ל-20 בדצמבר 2016. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים.

# שם שנים מספר הופעות מספר שערים
1 ליונל מסי 2005 - 127 65
2 גבריאל בטיסטוטה 1991 - 2002 77 54
3 הרנן קרספו 1995 - 2007 64 35
4 סרחיו אגוארו 2006 - 82 35
5 דייגו מראדונה 1977 - 1994 91 34
6 גונסאלו היגוואין 2009 - 67 31
7 לואיס ארטימה 1975 - 1981 25 24
8 דניאל פסארלה 1956 - 1962 70 23
9 לאופולדו לוקה 1976 - 1986 45 22
חוסה סאנפיליפו 1935-1942 29 22

מאמני הנבחרת

# המאמן שנים משחקים ניצחונות תיקו הפסדים יחס שערים % הצלחה
1 אנחל ואסקס 1924-1925 12 5 7 0 8-18 70.83
2 חוסה מיז'אן 1927-1928 13 8 3 2 15-44 73.08
3 פרנסיסקו אולסאר 1929 2 0 1 1 2-1 25
4 אולסאר וחואן טרמוטולה 1929-1930 9 7 1 1 11-28 83.33
5 פליפה פסקוצ'י 1934 1 0 0 1 3-2 0
6 מנואל סיואנה 1935-1937 10 7 1 2 8-20 75
7 אנחל רוקה 1938-1939 4 3 0 1 6-11 75
8 גיז'רמו סטאבילה 1939-1958, 1960 127 85 21 21 145-323 75.2
9 קרלוס קלוסרו 1940 2 2 0 0 1-7 100
10 ספינטו, דלה טורה ובאריירו 1959 6 5 1 0 5-19 91.67
11 חוסה מנואל מורנו 1959 5 2 1 2 13-11 50
12 ויקטוריו ספינטו 1960-1961 10 5 3 2 12-23 65
13 חוסה ד'אמיקו 1961, 1963 4 2 0 2 6-12 50
14 חואן קרלוס לורנסו 1962, 1966 11 4 4 3 10-9 54.55
15 נסטור רוסי 1962 1 1 0 0 1-3 100
16 ג'ים לופס 1962, 1967 7 5 1 1 4-14 78.57
17 הורסיו טורס 1963 8 4 1 3 17-20 56.25
18 חוסה מינלה 1964-1965, 1968 23 11 8 4 21-44 65.22
19 אוסבלדו סובלדיה 1965 1 0 1 0 1-1 50
20 כרמלו פראונה 1967 2 0 0 2 3-1 0
21 רנאטו ססריני 1967-1968 5 1 1 3 8-5 30
22 אומברטו מאסקיו 1969 4 1 3 0 3-4 62.5
23 אדולפו פדרנרה 1969 4 1 1 2 6-4 37.5
24 חואן חוסה פיסוטי 1970-1972 23 10 8 5 28-35 60.87
25 אומר סיבורי 1972-1973 13 8 2 3 16-26 69.23
26 מיגל איגנומירייז'ו 1973 3 1 2 0 2-3 66.67
27 ולדיסלאו קאפ 1974 10 3 3 4 19-15 45
28 ססאר לואיס מנוטי 1974-1982 85 46 21 18 83-161 66.47
29 מיגל חוארס 1975 3 2 1 0 1-9 83.33
30 פדריקו סאקי 1979 1 0 1 0 2-2 50
31 קרלוס בילארדו 1983-1990 81 28 30 23 74-91 53.90
32 אלפיו באסילה 1991-1994 48 25 17 6 44-75 69.79
33 ריינלדו מרלו 1993 1 0 0 1 2-1 0
34 דניאל פסארלה 1994-1998 56 33 13 10 42-101 70.54
35 מרסלו בייאלסה 1998-2004 69 43 16 10 61-127 70.05
36 נלסון ויוואס 1999 1 1 0 0 0-2 100
37 חוסה נסטור פקרמן 2004-2006 27 14 7 6 33-50 60.49
38 אלפיו באסילה 2006-2008 28 14 8 6 25-45 59.5
39 דייגו ארמנדו מראדונה 2008-2010
40 סרחיו בטיסטה 11/2010-07/2011
41 אלחנדרו סאבלה 07/2011-08/2014
42 טאטה מרטינו 08/2014-07/2016
43 אדגרדו באוסה 08/2016-04/2017
44 חורחה סמפאולי 05/2017-

מתבסס על נתונים מהאתר RSSSF

סגל הנבחרת

סגל הנבחרת למונדיאל 2018 (ההופעות והשערים נכון ל-27 במרץ 2018):

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער נאוול גוסמאן 10 בפברואר 1986 6 0 מקסיקומקסיקו טיגרס
12 שוער פרנקו ארמני 16 באוקטובר 1986 0 0 ארגנטינהארגנטינה ריבר פלייט
23 שוער וילפרדו קבאז'רו 28 בספטמבר 1981 2 0 אנגליהאנגליה צ'לסי
2 הגנה גבריאל מרקאדו 18 במרץ 1987 20 3 ספרדספרד סביליה
3 הגנה ניקולאס טגליאפיקו 31 באוגוסט 1992 3 0 הולנדהולנד אייאקס
4 הגנה כריסטיאן אנסאלדי 20 בספטמבר 1986 5 0 איטליהאיטליה טורינו
6 הגנה פדריקו פאסיו 17 במרץ 1987 8 1 איטליהאיטליה רומא
16 הגנה מרקוס רוחו 20 במרץ 1990 55 2 אנגליהאנגליה מנצ'סטר יונייטד
17 הגנה ניקולאס אוטמנדי 12 בפברואר 1988 53 4 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי
5 קשר לוקאס ביגליה 30 בינואר 1986 57 1 איטליהאיטליה מילאן
7 קשר אבר באנגה 29 ביוני 1988 61 6 ספרדספרד סביליה
8 קשר מרקוס אקוניה 28 באוקטובר 1991 9 0 פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון
11 קשר אנחל די מריה 14 בפברואר 1988 93 19 צרפתצרפת פריז סן ז'רמן
13 קשר מקסימיליאנו מסה 15 בינואר 1992 1 0 ארגנטינהארגנטינה אינדפנדיינטה
14 קשר חאבייר מסצ'ראנו 8 ביוני 1984 143 3 הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין חביי צ'יינה פורצ'ן
15 קשר אנסו פרס 22 בפברואר 1986 26 1 אנגליהאנגליה ווסטהאם יונייטד
18 קשר אדוארדו סאלביו 13 ביולי 1990 8 0 פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון
20 קשר ג'ובאני לו צ'לסו 9 באפריל 1996 4 0 צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן
22 קשר כריסטיאן פאבון 21 בינואר 1996 4 0 ארגנטינהארגנטינה בוקה ג'וניורס
9 חלוץ גונסאלו היגוואין 10 בדצמבר 1987 70 31 איטליהאיטליה יובנטוס
10 חלוץ ליונל מסי (קפטן) 24 ביוני 1987 124 64 ספרדספרד ברצלונה
19 חלוץ סרחיו אגוארו 2 ביוני 1988 84 36 אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי
21 חלוץ פאולו דיבאלה 15 בנובמבר 1993 12 0 איטליהאיטליה יובנטוס

שחקנים מפורסמים

השנים המוקדמות

שנות השפל (תום מלחמת העולם הראשונה ועד הזכייה בגביע העולמי)

שנות ה-70 המאוחרות ושנות ה-80

שנות ה-90

הדור הנוכחי

שיאים והישגים

  • הניצחון הגבוה ביותר - 0:12 מול נבחרת אקוודור במסגרת הקופה אמריקה 1942.
  • ההפסד הגבוה ביותר - 6:1 מול נבחרת צ'כוסלובקיה במסגרת הגביע העולמי 1958.
  • רצף המשחקים הארוך ביותר ללא הפסד - 31 (18 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו). מה-19 בפברואר 1991 עד 8 באוגוסט 1993.
  • רצף המשחקים הארוך ביותר ללא ניצחון - 9 (5 תוצאות תיקו, 4 הפסדים) מה-10 ביולי 1989 עד 8 במאי 1990.
  • רצף הניצחונות הארוך ביותר - 9. מה-29 בינואר 1941 עד 25 בינואר 1942.
  • רצף ההפסדים הארוך ביותר - 3.
  • ארגנטינה שיחקה 65 משחקים במסגרת הגביע העולמי. היא ניצחה 33 משחקים, סיימה בתיקו ב-13 והפסידה ב-19. יחס השערים עומד על 74:113.
  • גבריאל בטיסטוטה, הוא הכובש המצטיין של ארגנטינה במסגרת גביע העולם עם 10 שערים. בטיסטוטה מחזיק גם בשיא מיוחד - השחקן היחיד שכבש שלושער בשני מונדיאלים שונים.
  • דייגו מראדונה הוא שיאן ההופעות של ארגנטינה במשחקי הגביע העולמי עם 21 הופעות. הוא גם הארגנטינאי היחיד ששיחק בארבעה מונדיאלים שונים.
  • ליאונל מסי הוא מלך שערי ארגנטינה במוקדמות הגביע העולמי עם 21 שערים.
  • חבייר זנטי מחזיק בשיא כפול - שיאן ההופעות בתולדות הנבחרת (123 משחקים) ושיאן ההופעות במשחקי מוקדמות הגביע העולמי (41 משחקים), הוא שבר בכך את שיאו של רוברטו אז'אלה שעמד על 115 הופעות במדי הנבחרת מתוכם 40 במסגרת מוקדמות הגביע העולמי.
  • במשחקי גביע העולם נבחרת ארגנטינה קיבלה במהלך המשחקים 10 כרטיסים אדומים ובכך מחזיקה בשיא שלילי. היא מקדימה את נבחרת ברזיל לה 9 כרטיסים אדומים.
  • ארגנטינה שברה שלושה שיאים שליליים במהלך מונדיאל 1990 - 3 כרטיסים אדומים (ג'וסטי, דסוטי ומונסון) במהלך המשחקים ששניים מהם בגמר הגביע כאשר מונזון היה לשחקן הראשון שמורחק במשחק הגמר. בנוסף, ארגנטינה הייתה לנבחרת הראשונה שלא מצליחה להבקיע שער במשחק גמר.
  • חאבייר מסצ'ראנו הוא הספורטאי הארגנטינאי היחיד שזכה בשתי מדליות זהב. מסצ'ראנו זכה במדליות באולימפיאדת אתונה (2004) ובאולימפיאדת בייג'ינג (2008).
  • ליאונל מסי הוא מלך הבישולים של הנבחרת בכל הזמנים עם 37 בישולים.
  • במשחקי גביע העולם בשנת 2018 הודחה הנבחרת כבר בשלב שמינית הגמר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 2.0 2.1 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל