מנואל פריירה
_-_El_Gr%C3%A1fico_335.jpg) | ||||
| פריירה במדי אסטודיאנטס על מגזין הספורט הארגנטינאי אל גראפיקו | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
22 באוקטובר 1905 טרנקה לאוקן, ארגנטינה | |||
| פטירה |
29 ביולי 1983 (בגיל 77) ברצלונה, ספרד  | |||
| גובה | 1.76 מטרים | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
מנואל פריירה (בספרדית: Manuel Ferreira; 22 באוקטובר 1905 – 29 ביולי 1983) היה כדורגלן ומאמן ארגנטינאי, ששיחק בעמדת החלוץ. היה הקפטן של נבחרת ארגנטינה בסוף שנות העשרים של המאה ה-20 ובמונדיאל 1930.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פריירה התחיל את הקריירה בקבוצת הנוער טרנקה לאוקן ממקום הולדתו. משם המשיך לקריירה מקצוענית באסטודיאנטס שם שיחק בעמדת החלוץ המרכזי והיווה חלק מקו ההתקפה הזכור בכינויו ה"לוס פרופסורים" יחד עם אלחנדרו סקופלי, אנריקה גואיטה, אלברטו זוזאיה ומיגל אנחל לאורי. פריירה כבש בסך הקריירה שלו בה 100 שערים וממוקם במקום ה-6 בטבלת הכובשים בהיסטוריה. בעונה האחרונה הלא רשמית בארגנטינה סיים כסגן ב-1930 ובעונה אחר כך ב-1931 הם סיימו במקום השלישי כשהקבוצה כבשה 104 שערים והייתה לפוריה ביותר בתחרות. בשנת 1933 עבר לשנתיים לריבר פלייט ואז חזר לקדנציה שנייה באסטודיאנטס לפני שפרש.
במדי נבחרת ארגנטינה היה לקפטן שלה בסוף שנות העשרים של המאה ה-20. הופעת הבכורה שלו הגיעה ביולי 1927 נגד אורוגוואי במתכונת גביע ניוטון. באותה שנה זכה עימה בקופה אמריקה כשכבש צמד בטורניר ב-1–5 נגד פרו המארחת. השער הראשון נגדם נכבש כעבור 50 שניות בלבד ובכך הוא אחד הכובשים המהירים ביותר בתולדות הנבחרת. בשנת 1928 הם זכו במדליית כסף באולימפיאדת אמסטרדם ופריירה כבש 6 שערים וסיים במקום השני במלכות השערים אחרי חברו לקבוצה, דומינגו טראסקוני, שכבש 11 שערים. במשחק הגמר נגד אורוגוואי השווה את התוצאה ל-1–1 וכך הוא נגמר גם לאחר הארכה. במשחק חוזר הם הפסידו להם 2–0 והפסידו את מדליית הזהב. בשנת 1929 פריירה זכה פעם נוספת בקופה אמריקה כשהוא כובש צמד ב-1–4 נגד פרגוואי ועוד אחד ב-0–2 על אורוגוואי. הוא הנהיג אותה במונדיאל הראשון ב-1930 והם הגיעו עד לגמר בו הפסידו 4–2 למארחת אורוגוואי. פריירה עשה בסך הכל במדיה 21 הופעות וכבש 11 שערים.
עם פרישתו ממשחק עבד בתור שדרן משחקי כדורגל ברדיו וכתב טור דעה בעיתון הארגנטינאי קלרין ואל דיה. בנוסף לכך היה גם כתב ועיתונאי בכמה טורנירי מונדיאל. בשנת 1983 פריירה נפטר בגיל 77 בבית החולים בברצלונה לאחר שחלה בסרטן. כמחווה והוקרה על הקריירה הספורטיבית שלו זכה שמשנת 1991 רחוב במקום הולדתו יקרא על שמו.
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סגנית גביע העולם: 1930
- קופה אמריקה (2): 1927, 1929
- מדליית כסף באולימפיאדה: 1928
- אישיים
- השחקן המצטיין בקופה אמריקה: 1929
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
פריירה עם ה"לוס פרופסורים" -
פריירה (מקדימה, שלישי מימין) עם נבחרת ארגנטינה בשנת 1929
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מנואל פריירה, באתר Transfermarkt
- מנואל פריירה, באתר National Football Teams
- מנואל פריירה, באתר FootballDatabase.eu
| נבחרת ארגנטינה – מונדיאל 1930 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 בוסיו • 2 בוטאסו • 3 צ'רו • 4 צ'יבידיני • 5 דמריה • 6 טורה • 7 ח.אוואריסטו • 8 מ.אוואריסטו • 9 פריירה • 10 מונטי • 11 מוטיס • 12 אורלנדיני • 13 פטרנוסטר • 14 פרינטי • 15 פאוצ'לה • 16 פיאג'יו • 17 סקופלי • 18 ספדרו • 19 סטאבילה • 20 סוארס • 21 וראז'ו • 22 זומלזו • מאמן: אולסאר וטרמוטולה |
| |