ליגת העל הארגנטינאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל הארגנטינאית
Logo de la Liga Profesional de Fútbol de Argentina.svg
שם מלא קמפאונטו דה פרימרה דיביסיון
כינוי ליגה פרופסיונל דה פוטבול
תחום כדורגל
ארגון התאחדות הכדורגל הארגנטינאית
מדינות ארגנטינהארגנטינה  ארגנטינה
קונפדרציה CONMEBOL
קבוצות 24
תאריך הקמה 1931 (ליגה מקצוענית)
אלופה נוכחית בוקה ג'וניורס
מירב הזכיות ריבר פלייט (36)
מפעל מקביל גביע ארגנטינה, גביע הליגה הארגנטינאית
מפעל נמוך נסיונל B
estoespasion.com
לוגו הליגה בעבר

ליגת העל הארגנטינאיתספרדית: "Campeonato de Primera División", קמפאונטו דה פרימרה דיביסיון), המכונה "ליגה פרופסיונל דה פוטבול" (Liga Profesional de Fútbol Argentino, או LPF) על שם הגוף המארגן אותה, היא ליגת הכדורגל הבכירה בארגנטינה. הליגה הוקמה (כליגה מקצוענית) בשנת 1931 על ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית (AFA) ובמהלך השנים מתכונתה השתנתה מספר פעמים. שיאנית הזכיות בה היא קבוצת ריבר פלייט, אשר לה 36 אליפויות (אחת בעידן החובבני). מעונת 2017/18 ועד לעונת 2019/20 הליגה נוהלה על ידי ישות אוטונומית, ה"סופרליגה ארחנטינה דה פוטבול", שהייתה קשורה חוזית עם AFA. במאי 2020 בוטלה הסופרליגה והליגה מנוהלת על ידי ה"ליגה פרופסיונל דה פוטבול", שהינה גוף פנימי ב-AFA.

כיום משחקות בליגה 24 קבוצות, כש-5 הקבוצות הבכירות מעפילות לגביע הליברטדורס, המקבילה של ליגת האלופות בדרום אמריקה. קבוצות נוספות מעפילות לגביע סודאמריקנה. כמו כן, האלופה מתמודדת מול זוכת גביע ארגנטינה על הסופר קאפ הארגנטינאי (Supercopa Argentina).

במשך שנים רבות נחשבה הליגה הארגנטינאית לאחת הליגות החזקות בעולם כולו, ביחד עם ליגות כמו הפרמייר ליג (אנגליה), הסרייה א' (איטליה), הבונדסליגה (גרמניה), לה ליגה (ספרד) וסרייה א' (ברזיל).

למרות העובדה שצעירים רבים עוזבים את הליגה למועדונים באירופה, בעיקר בספרד ואיטליה, ועל אף הקשיים הכלכליים שבהם נמצאים מרבית המועדונים, שמתקשים להתחרות לעיתים עם קבוצות עשירות מהיבשת וממקסיקו, מאז שהחל להיערך דירוג הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל, הליגה הארגנטינאית מצויה תמיד בין העשר הטובות בעולם (למעט בשנת 1993), כשדירוג השיא היה בשנת 2008 - מקום שלישי. בדירוג האחרון שנערך בשנת 2014 היא הגיעה למקום הרביעי[1].

הקבוצות המשתתפות לעונת 2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון עיר פרובינציה אצטדיון תכולה עונה ראשונה
בליגה הבכירה
ראשית התקופה הנוכחית
בליגה הבכירה
אוניון סנטה פה סנטה פה (פרובינציה)סנטה פה (פרובינציה) סנטה פה אצטדיון 15 באפריל 22,852 1967 2015
אינדפנדיינטה אבז'אנדה בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס ליברטדורס דה אמריקה 52,853 1912 2014
אלדוסיבי מאר דל פלאטה בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס חוסה מריה מינלה 35,354 2015 2018/2019
אסטודיאנטס לה פלאטה לה פלאטה בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס חורחה לואיס הירסצ'י 23,000 1912 1995/1996
ארחנטינוס ג'וניורס בואנוס איירס בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס דייגו ארמנדו מראדונה 24,380 1922 2017/2018
ארסנאל סרנדי סרנדי בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס חוליו הומברטו גרונדונה 16,300 2002 2019/2020
אתלטיקו טוקומאן סן מיגל טוקומאן טוקומאן (פרובינציה)טוקומאן (פרובינציה) טוקומאן מונומנטל חוסה פיירו 35,200 2010/2009 2016
באנפילד באנפילד בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס פלורנסיו סולה 34,901 1912 2014
בוקה ג'וניורס בואנוס איירס בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס בומבונרה 57,395 1913 1913
גודוי קרוס גודוי קרוס מנדוסה (פרובינציה)מנדוסה (פרובינציה) מנדוסה מלווינאס ארחנטינאס 40,268 2007/2006 2008/2009
דפנסה וחוסטיסיה פלורנסיו וארלה בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס נורברטו טומגאז'ו 18,000 2014 2014
הורקאן בואנוס איירס בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס תומאס אדולפו דוקו 48,314 1914 2015
ולס סארספילד בואנוס איירס בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס חוסה אמלפיטני 49,540 1919 1944
חימנסיה לה פלאטה לה פלאטה בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס חואן קרלוס סריז'ו 24,544 1916 2014/2013
טאז'רס קורדובה קורדובה (פרובינציה)קורדובה (פרובינציה) קורדובה לה בוקיטה 18,000 1980 2017/2016
לנוס לנוס בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס סיודד דה לנוס 47,027 1920 1993\1992
ניואל'ס אולד בויס רוסאריו סנטה פה (פרובינציה)סנטה פה (פרובינציה) סנטה פה מרסלו בייאלסה 42,000 1939 1964
סנטרל קורדובה סנטיאגו דל אסטרו סנטיאגו דל אסטרו (פרובינציה)סנטיאגו דל אסטרו (פרובינציה) סנטיאגו דל אסטרו אלפרדו טררה 15,000 1967 2019/2020
סן לורנסו בואנוס איירס בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס נואבו גסומטרו 47,964 1915 1983
סרמיינטו חונין בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס אצטדיון אווה פרון 23,000 1981 2021
פטרונטו פרנה אנטרה ריוסאנטרה ריוס אנטרה ריוס ברטולמו חארלה 30,000 2016 2016
פלטנסה ויסנטה לופז בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס אצטדיון ויסנטה לופז 28,530 1913 2021
קולון סנטה פה סנטה פה (פרובינציה)סנטה פה (פרובינציה) סנטה פה בריגאדיאר חנרל אסטלנסו לופס 32,500 1966 2015
ראסינג קלוב אבז'אנדה בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס חואן דומינגו פרון 51,389 1911 1986/1987
רוסאריו סנטראל רוסאריו סנטה פה (פרובינציה)סנטה פה (פרובינציה) סנטה פה חיגנטה דה אורוז'יטו 41,654 1939 2013/2014
ריבר פלייט בואנוס איירס בואנוס איירס (פרובינציה)בואנוס איירס (פרובינציה) בואנוס איירס מונומנטל 65,645 1909 2012/2013

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העידן החובבני (1930-1891)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הליגה הוקמה ב-1891, אך המשחקים בשנותיה הראשונות נחשבים לחובבניים. במשך שלוש תקופות, בין השנים 1912–1914, 1919-1926 ו-1931–1934, התקיימו בארגנטינה שתי התאחדויות כדורגל במקביל, וכתוצאה מכך - שתי ליגות מקבילות. הגורם לכך היה פרישה מרוכזת של קבוצות מההתאחדות המקורית והקמת התאחדות פורשת עקב טענות שונות. בדיעבד הוכרו כל הליגות הללו כרשמיות, וממילא ישנן שתי אלופות בכל שנה שכזו.

תחילת העידן המקצועני (1966-1931)[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילתו של הכדורגל המקצועני בארגנטינה היה בשנת 1931, כאשר 18 קבוצות פרשו מהליגה החובבנית והקימו ליגה שכללה בראשיתה מועדונים מהעיר בואנוס איירס, בואנוס איירס רבתי (בעיקר אבז'נדה) ולה פלאטה בלבד. מועדונים מרוסאריו וסנטה פה צורפו בשנים מאוחרות יותר.

הפורמט הראשוני היה כמו הנהוג ברוב מדינות אירופה, ולפיו הקבוצות משחקות ביניהן לאורך כל העונה, כאשר בסיום העונה הקבוצה בעלת המספר הרב ביותר של הנקודות מוכתרת כאלופה. כמו כן, באותה התקופה נערכה מדי שנה אליפות אחת (בת שני סיבובים) בלבד, ולא שתיים כפי שהונהג מאוחר יותר. פורמט זה שרד עד שנת 1966, למעט בשנת 1936, שבה כל סיבוב היווה אליפות בפני עצמה (תחת השמות "קופה דה אונור" ו-"קופה קמפאונטו"), כאשר שתי האלופות שיחקו ביניהן משחק יחיד שהמנצחת בו, ריבר פלייט, זכתה ב"קופה דה אורו". בשנת 2013, עקב ויכוח סביב הגדרת שלוש הזכיות בעונת 1936, הוכרז שכל אחת מהן נחשבת לאליפות בפני עצמה.

מטרופוליטנו ונסיונל (1985-1967)[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל בשנת 1967 עברה הליגה לפורמט שבו מחצית העונה שוחק "טורניר מטרופוליטני", שיועד לקבוצות ממטרופולין בואנוס איירס, לה פלטה וסנטה פה ובעונות האחרונות גם קורדובה, ובחצי השני - "טורניר לאומי" ("נסיונל"), שכלל גם קבוצות שהעפילו אליו מהליגות האזוריות בפנים המדינה. פורמט המשחקים בשני הטורנירים השתנה באופן כמעט קבוע מעונה לעונה, לעיתים האליפות נקבעה על פי צבירת הנקודות בלבד, ללא משחקי הכרעה, ולעיתים הקבוצות חולקו למספר בתים מוקדמים שמהם העפילו קבוצות למשחקי חצי גמר וגמר. במהלך העונות השתנה מספר הקבוצות בטורנירים, כאשר המטרופוליטני נע בין 17 ל-23 קבוצות, והלאומי בין 16 ל-36. שיטה זו, פעלה בעיקר לטובתם של המועדונים הקטנים כגון ולס סרספילד, אסטודיאנטס וצ'קריטה ג'וניורס, שמדי פעם "גנבו" את תוארי האליפות מהמועדונים הגדולים והחזקים במדינה.

תחילה שימש הטורניר המטרופוליטני הן כאליפות בפני עצמה והן כטורניר העפלה לטורניר הנסיונל כשלמעפילות מצטרפות הקבוצות מהליגות האזוריות, והמועדונים שלא העפילו מתמודדים על הירידה עם קבוצות מהליגה השנייה. בשנת 1970 הוחלט שלטורניר הנסיונל יעפילו כל קבוצות המטרופוליטני, למעט אלו שירדו בפועל (ולעיתים כולל היורדות). בשנת 1977 הפך הטורניר המטרופוליטני לליגה "רגילה" כמו בשאר העולם ולא כלל שלב נוסף, אלא מספר קבוצות ששיחקו צמד משחקים מול כל קבוצה אחרת בליגה, בית וחוץ. מאז ייסוד שני הטורנירים, שוחק תמיד המטרופוליטני ראשון עד להפיכת הסדר בשנת 1982.

טורנירים שנתיים (1990-1985), אפרטורה וקלאוסורה (2012-1990)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל המלצתו של מאמן נבחרת ארגנטינה, קרלוס בילארדו, פורמט הליגה שונה בשנת 1985. לאחר סיומו של הטורניר הלאומי בשנה זו, שוחקה עונת 1985/86 כאליפות שנתית יחידה. פורמט זה שונה חמש שנים לאחר מכן, בעונת 1990/91 שהתפצלה לשתי עונות בנות סיבוב אחד כל אחת, במבנה הדרום אמריקאי של "אפרטורה וקלאוסורה". בעונה הראשונה שלאחר השינוי נקבע שאלופת הליגה תהיה זו שתנצח במשחק גמר בין זוכת האפרטורה לזוכת הקלאוסורה (בפועל, ניואלס אולד בויס גברה על בוקה ג'וניורס וזכתה באליפות). אך פורמט זה החזיק מעמד שנה אחת בלבד, והחל מעונת 1991/92 ועד לעונת 2011/12 לא שוחק משחק גמר וכל אחד מהטורנירים נחשב לאליפות בפני עצמה (אמנם באותה עונה שבה חל השינוי היו מפגשי הכרעה בין האלופות, ריבר פלייט וניואלס אולד בויס, אך אלו נערכו כטורניר "ליגיז'ה פרה-ליברטדורס" שקבע מי תתפוס את המקום הראשון השייך לליגה הארגנטינאית בטורניר היבשתי הראשי, ולזוכה, ריבר פלייט, לא מחושבת אליפות נוספת בשל כך).

למרות השיטה השונה, שנועדה להעניק יתרון למועדונים הקטנים יותר, הליגה עדיין נותרה בשליטתן של ריבר פלייט ובוקה ג'וניורס כאשר מאז שנות ה-90, רק מועדון אחד מחוץ לבואנוס איירס ורוסאריו זכה באליפות - אסטודיאנטס. עם זאת, בשנים האחרונות, בשל המצב הכלכלי הקשה, הפער בין הקבוצות הגדולות לקבוצות הקטנות הצטמצם והקבוצות הקטנות מתחילות להתחרות בהצלחה עם הקבוצות הגדולות.

איניסיאל ופינאל (2014-2012) וטורניר מעבר (2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונות 2012/13 ו-2013/14 שונה הפורמט ל"איניסיאל ופינאל", כאשר בכל עונה ישנן שתי אליפויות (כמו בשיטת "אפרטורה וקלאוסורה") ובסופה נערך בין שתי האלופות משחק מכריע (שכונה "סופרפינאל"), שבעונה הראשונה היה שווה ערך לאליפות נוספת בפני עצמה (ובשל כך ספג ביקורת), ובעונה השנייה העניק למנצחת את ה"קופה קמפאונאטו" - גביע לאומי (המופיע ברשימת הגביעים הלאומיים ששוחקו בארגנטינה במהלך השנים בפורמטים שונים, רשימה שממשיכה להתעדכן מדי שנה עם הזוכות בגביע ארגנטינה, בסופרקאפ הארגנטינאי ובגביע הליגה הארגנטינאית).

בשנת 2014 נקבע כי בראשית שנת 2015 תעבור הליגה לאליפות שנתית בת שלושים קבוצות. על מנת להגדיל את מספר הקבוצות בליגה שהיה באותה העת עשרים (וכן על מנת להחיל שינויים נוספים בליגות הנמוכות יותר), שוחקו בכל הליגות במדינה טורנירי מעבר (בליגה הראשונה: טורניר בן סיבוב אחד וללא ירידות) במחצית השנייה של 2014, כך שבסופו של דבר עלו עשר קבוצות מהליגה השנייה לראשונה.

טורניר ארוך חד שנתי (2015) וטורניר מעבר נוסף (2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2015 שיחקו 30 קבוצות בטורניר שנתי מפברואר ועד נובמבר. הטורניר היה בן סיבוב אחד: כל קבוצה שיחקה 29 משחקים מול שאר קבוצות הליגה ומשחק נוסף מול ה"קלאסיקו" שלה במחזור קלאסיקוס (ריבר פלייט נגד בוקה ג'וניורס, אינדפנדיינטה נגד ראסינג קלוב וכן הלאה, כאשר לקבוצות שאין להן יריבה היסטורית בליגה נקבע "קלאסיקו" על פי שיקולים גאוגרפיים ואחרים).

במהלך 2015 הוחלט שהטורנירים הארוכים החד-שנתיים יימשכו בעתיד, אך הם יחלו במחצית השנה, כמקובל באירופה, ולא בתחילתה. אשר על כן שוחקו במחצית הראשונה של שנת 2016 טורנירי מעבר קצרים בכל הליגות (בדומה למה שהתרחש במחצית השנייה של 2014). מתכונת הטורניר הייתה חלוקת 30 קבוצות הליגה לשני אזורים של 15 קבוצות, כשכל קבוצה התמודדה מול שאר קבוצות האזור פעם אחת, ובנוסף התמודדה פעמיים מול היריבה ה"קלאסית" שלה שהייתה חלק מהאזור השני[2], כך שבסך הכל היו 16 מחזורים. הקלאסיקוס נקבעו באותה שיטה ששימשה בטורניר של 2015. שתי הראשונות בכל אזור התמודדו ביניהן במשחק שקבע את אלופת הליגה.

מבנה הליגה הנוכחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר ארוך, לוח שנה "אירופי" (2020-2016)[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת להתאים את מועדי ההעברות לעונות הכדורגל באירופה, החל מעונת 2016/17 עונות הליגה מתחילות באוגוסט ונמשכות עד למחצית השנה העוקבת. מתכונת הטורניר החל מטורניר זה ועד לסוף עונת 2019/20 היתה: סיבוב אחד בלבד, שבו כל קבוצה שיחקה מול כל שאר קבוצות הליגה. בעונת 2016/17 נוסף "מחזור קלאסיקוס", בו כל קבוצה שיחקה פעם נוספת מול ה"קלאסיקו" שלה (הסופר קלאסיקו, הקלאסיקו של אבז'אנדה וכן הלאה, כאשר לקבוצות שאין להן יריבה היסטורית בליגה נקבע "קלאסיקו" על פי שיקולים גאוגרפיים ואחרים), כך שבסך הכל היו 30 מחזורים בליגה של 30 קבוצות. בעונת 2017/18 בוטל מחזור הקלאסיקוס. בנוסף, החל מעונה זו, ובמשך שלוש עונות, הליגה נוהלה תחת מנהלת אוטונומית בשם "סופרליגה ארחנטינה" (וכך כונתה גם הליגה עצמה). כמו כן, המגמה הייתה לצמצם את הליגה מדי שנה. בעונת 2017/18 ירד מספר המשתתפות ל-28 קבוצות (27 מחזורים בסך הכל), בעונת 2018/19 השתתפו 26 קבוצות, ובעונת 2019/20 - 24 קבוצות.

כיוון שעונת 2018/19 ארכה 25 מחזורים בלבד והסתיימה בתחילת אפריל, נוסד טורניר גביע הסופרליגה הארגנטינאית שהתקיים מאפריל ועד יוני. טורניר דומה החל להתקיים בסוף עונת 2019/20 (שהייתה בעלת 23 מחזורים בלבד), במרץ 2020, אך בוטל לאחר מחזור אחד בלבד עקב התפרצות מגפת הקורונה בארגנטינה.

ב-19 במאי 2020 בוטלה מנהלת ה"סופרליגה ארחנטינה" והליגה חזרה אל חיקה של ההתאחדות, תחת ארגון פנימי בשם "ליגה פרופסיונל דה פוטבול".

הליגה בעקבות מגפת הקורונה (2020- )[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפרצות מגפת הקורונה הוקפאו הירידות עד לשנת 2022, כך שיחד עם הקבוצות העולות בסוף 2020 מספר קבוצות הליגה צמח שוב ל-26.

בעונת 2020/2021 לא התקיימה בארגנטינה ליגה רשמית. במקום זאת, אורגנו שני טורנירי גביע הליגה הארגנטינאית (Copa de la Liga Profesional). הטורניר הראשון[3], בהשתתפות 24 קבוצות, החל באוקטובר 2020 והסתיים במשחק גמר שהתקיים בינואר 2021; והטורניר השני, בהשתתפותן של 26 קבוצות, החל בפברואר 2021 והסתיים במשחק גמר שהתקיים בתחילת יוני 2021.

במחצית השנייה של 2021 (מיולי עד דצמבר), 26 הקבוצות מהליגה הראשונה ישחקו במסגרת של ליגה בעלת סיבוב אחד (25 משחקים לכל קבוצה).

כיוון שהירידות מוקפאות, מספר הקבוצות צפוי לצמוח ל-28 בסוף 2021 עם סיום הטורניר בליגה השנייה. מטרת ההתאחדות הארגנטינאית המוצהרת היא להקטין את מספר הקבוצות ל-22 עד לשנת 2026.

טבלת הירידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביעת היורדות בליגה נעשית על פי טבלת הממוצע (Promedios) שמשקללת את נתוני העונות האחרונות. הנקודות שהקבוצות השיגו בשנים האחרונות מתחלקות במספר המשחקים.

מספר היורדות השתנה עם השנים. עד לשנת 2013 שתי האחרונות ירדו ישירות לליגת המשנה, ואילו שתי הקבוצות שסיימו מעליהן שיחקו במשחקי מבחן (Promocion) מול נציגות הליגה השנייה. החל משנת 2013 (עם תחילת הפורמט של "איניסיאל ופינאל") משחקי המבחן בוטלו ונקבע ששלוש קבוצות ירדו ישירות. בטורניר המעבר של 2014 לא היו ירידות. בטורניר הארוך של שנת 2015, שתי האחרונות בטבלת הממוצעים ירדו לליגה השנייה. בטורניר המעבר ששוחק במחצית הראשונה של 2016 הייתה יורדת אחת בלבד.

החל מטורניר 2016/17, שבו שיחקו 30 קבוצות בליגה, יורדות ארבע האחרונות בטבלת הממוצעים, ומליגת המשנה עולות שתי קבוצות בלבד, במטרה לצמצם את מספר הקבוצות בליגה. בעונת 2019/20 שיחקו בליגה 24 קבוצות, ובסופה מספר הקבוצות היה אמור להצטמצם ל-22. עקב התפרצות מגפת הקורונה בוטלו הירידות עד לשנת 2022. על כן, בתחילת 2021 צמח מספר הקבוצות ל-26, ובתחילת 2022 הוא צפוי לצמוח ל-28.

מטרת ההתאחדות היא לצמצם את מספר הקבוצות ל-22 עד לשנת 2026.

מועדונים ארגנטינאים בטורנירים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופן מסורתי, שתי הגדולות של ארגנטינה, ריבר פלייט ובוקה ג'וניורס השתתפו באופן קבוע בגביע ליברטדורס. מאז 1987, ארגנה קונפדרציית CONMEBOL טורנירים נוספים לקבוצות ביבשת: הסופרקופה סודאמריקנה (טורניר שנתי לאלופות ההיסטוריות של הליברטדורס), גביע קונמבול וגביע מרקוסור; גביעים אלו הופסקו ותחתם נוסד בשנת 2002 גביע סודאמריקנה.

הליברטדורס נחשב לטורניר המוביל בדרום אמריקה, כאשר מבחינת הקבוצות הארגנטינאיות בו, אינדפנדיינטה מובילה את הקבוצות עם 7 תארים, אחריה בוקה ג'וניורס עם 6, אסטודיאנטס וריבר פלייט עם 4, וארחנטינוס ג'וניורס, ולס סרספילד, ראסינג קלוב וסן לורנסו עם תואר אחד כל אחת. הקבוצות הארגנטינאיות מובילות במספר הזכיות הכולל עם 25. גם בגביע סודאמריקנה הקבוצות הארגנטינאיות מובילות עם 8 זכיות ב-17 טורנירים.

באשר לגביע הביניבשתי (אלופת הליברטדורס נגד אלופת ליגת האלופות של אירופה) טורניר אשר הופסק ממתכונת זו בשנת 2004, יש גם שם ייצוג לארגנטינאיות, כאשר בוקה ג'וניורס מובילה עם 3 תארים, אינדפנדיינטה עם 2, ואסטודיאנטס, ריבר פלייט, ולס סרספילד וראסינג קלוב עם תואר אחד לכל אחת.

טבלת אלופות ארגנטינה (עידן מקצועני)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה אלופה סגנית מקום שלישי
1931 בוקה ג'וניורס (50) סן לורנסו (45) אסטודיאנטס לה פלאטה (44)
1932 ריבר פלייט (50) אינדפנדיינטה (50) ראסינג קלוב (49)
1933 סן לורנסו (50) בוקה ג'וניורס (49) ראסינג קלוב (48)
1934 בוקה ג'וניורס (55) אינדפנדיינטה (54) סן לורנסו (51)
1935 בוקה ג'וניורס (58) אינדפנדיינטה (55) סן לורנסו (49)
1936 הונור סן לורנסו (28) הורקאן (25) בוקה ג'וניורס (24)
קמפאונאטו ריבר פלייט (28) סן לורנסו (24) ראסינג קלוב (23)
גביע הזהב ריבר פלייט סן לורנסו
1937 ריבר פלייט (58) אינדפנדיינטה (52) בוקה ג'וניורס (45)
1938 אינדפנדיינטה (53) ריבר פלייט (51) סן לורנסו (43)
1939 אינדפנדיינטה (56) ריבר פלייט (50) הורקאן (50)
1940 בוקה ג'וניורס (55) אינדפנדיינטה (47) ריבר פלייט (42)
1941 ריבר פלייט (44) סן לורנסו (40) ניואלס אולד בויס (38)
1942 ריבר פלייט (46) סן לורנסו (40) הורקאן (37)
1943 בוקה ג'וניורס (45) ריבר פלייט (44) סן לורנסו (35)
1944 בוקה ג'וניורס (46) ריבר פלייט (44) אסטודיאנטס לה פלאטה (39)
1945 ריבר פלייט (46) בוקה ג'וניורס (42) אינדפנדיינטה (41)
1946 סן לורנסו (46) בוקה ג'וניורס (42) ריבר פלייט (41)
1947 ריבר פלייט (48) בוקה ג'וניורס (42) אינדפנדיינטה (41)
1948 אינדפנדיינטה (41) ריבר פלייט (37) אסטודיאנטס לה פלאטה (36)
1949 ראסינג קלוב (49) ריבר פלייט (43) פלטנסה (43)
1950 ראסינג קלוב (47) בוקה ג'וניורס (39) אינדפנדיינטה (39)
1951 ראסינג קלוב (44) באנפילד (44) ריבר פלייט (43)
1952 ריבר פלייט (40) ראסינג קלוב (39) אינדפנדיינטה (35)
1953 ריבר פלייט (43) ולס סרספילד (39) ראסינג קלוב (39)
1954 בוקה ג'וניורס (45) אינדפנדיינטה (41) ריבר פלייט (38)
1955 ריבר פלייט (45) ראסינג קלוב (38) בוקה ג'וניורס (37)
1956 ריבר פלייט (43) לנוס (41) בוקה ג'וניורס (40)
1957 ריבר פלייט (46) סן לורנסו (38) ראסינג קלוב (36)
1958 ראסינג קלוב (41) בוקה ג'וניורס (38) סן לורנסו (38)
1959 סן לורנסו (45) ראסינג קלוב (38) אינדפנדיינטה (33)
1960 אינדפנדיינטה (41) ריבר פלייט (39) ארחנטינוס ג'וניורס (39)
1961 ראסינג קלוב (47) סן לורנסו (49) ריבר פלייט (38)
1962 בוקה ג'וניורס (43) ריבר פלייט (41) חימנסיה לה פלאטה (38)
1963 אינדפנדיינטה (37) ריבר פלייט (35) ראסינג קלוב (39)
1964 בוקה ג'וניורס (44) אינדפנדיינטה (38) ריבר פלייט (37)
1965 בוקה ג'וניורס (50) ריבר פלייט (49) ולס סרספילד (40)
1966 ראסינג קלוב (61) ריבר פלייט (56) בוקה ג'וניורס (48)
1967 מטרופוליטנו[4] אסטודיאנטס לה פלאטה ראסינג קלוב אינדפנדיינטה, פלטנסה
נסיונל אינדפנדיינטה (26) אסטודיאנטס לה פלאטה (24) ולס סרספילד (20)
1968 מטרופוליטנו[4] סן לורנסו אסטודיאנטס לה פלאטה ולס סרספילד, ריבר פלייט
נסיונל ולס סרספילד (22) ריבר פלייט (22) ראסינג קלוב (22)
1969 מטרופוליטנו[4] צ'קריטה ג'וניורס ריבר פלייט ראסינג קלוב, בוקה ג'וניורס
נסיונל בוקה ג'וניורס (29) ריבר פלייט (27) סן לורנסו (27)
1970 מטרופוליטנו אינדפנדיינטה (27) ריבר פלייט (27) סן לורנסו (25)
נסיונל בוקה ג'וניורס רוסאריו סנטראל צ'קריטה ג'וניורס
1971 מטרופוליטנו אינדפנדיינטה (50) ולס סרספילד (49) צ'קריטה ג'וניורס (46)
נסיונל רוסאריו סנטראל סן לורנסו אינדפנדיינטה
1972 מטרופוליטנו סן לורנסו (49) ראסינג קלוב (43) הורקאן (40)
נסיונל סן לורנסו ריבר פלייט בוקה ג'וניורס
1973 מטרופוליטנו הורקאן (46) בוקה ג'וניורס (42) סן לורנסו (40)
נסיונל[5] רוסאריו סנטראל (5) ריבר פלייט (3) אטלנטה (2)
1974 מטרופוליטנו[5] ניואלס אולד בויס (5) רוסאריו סנטראל (3) בוקה ג'וניורס (2)
נסיונל[5] סן לורנסו (11) רוסאריו סנטראל (10) ולס סרספילד (8)
1975 מטרופוליטנו ריבר פלייט (55) הורקאן (51) בוקה ג'וניורס (50)
נסיונל[5] ריבר פלייט (12) אסטודיאנטס לה פלאטה (11) סן לורנסו (9)
1976 מטרופוליטנו[5] בוקה ג'וניורס (19) הורקאן (16) אסטודיאנטס לה פלאטה (14)
נסיונל[4] בוקה ג'וניורס ריבר פלייט הורקאן
1977 מטרופוליטנו ריבר פלייט (63) אינדפנדיינטה (61) ולס סרספילד (56)
נסיונל[4] אינדפנדיינטה טאז'רס (קורדובה) אסטודיאנטס לה פלאטה
1978 מטרופוליטנו קילמס (54) בוקה ג'וניורס (53) אוניון (סנטה פה) (52)
נסיונל אינדפנדיינטה ריבר פלייט אוניון (סנטה פה)
1979 מטרופוליטנו[4] ריבר פלייט ולס סרספילד רוסאריו סנטראל, אינדפנדיינטה
נסיונל[4] ריבר פלייט אוניון (סנטה פה) רוסאריו סנטראל, אתלטיקו טוקומאן
1980 מטרופוליטנו ריבר פלייט (51) ארחנטינוס ג'וניורס (42) טאז'רס (קורדובה) (41)
נסיונל רוסאריו סנטראל ראסינג דה קורדובה ניואלס אולד בויס
1981 מטרופוליטנו בוקה ג'וניורס (50) פרו קאריל אואסטה (49) ניואלס אולד בויס (39)
נסיונל[4] ריבר פלייט פרו קאריל אואסטה אינדפנדיינטה
1982 נסיונל[4] פרו קאריל אואסטה קילמס טאז'רס (קורדובה)
מטרופוליטנו אסטודיאנטס לה פלאטה (54) אינדפנדיינטה (52) בוקה ג'וניורס (48)
1983 נסיונל אסטודיאנטס לה פלאטה אינדפנדיינטה ארחנטינוס ג'וניורס
מטרופוליטנו אינדפנדיינטה (48) סן לורנסו (47) פרו קאריל אואסטה (46)
1984 נסיונל[4] פרו קאריל אואסטה ריבר פלייט סן לורנסו
מטרופוליטנו ארחנטינוס ג'וניורס (51) פרו קאריל אואסטה (50) אסטודיאנטס לה פלאטה (48)
1985 נסיונל ארחנטינוס ג'וניורס ולס סרספילד ריבר פלייט
1985/1986 ריבר פלייט (56) ניואלס אולד בויס (46) דפורטיבו אספניול (46)
1986/1987 רוסאריו סנטראל (49) ניואלס אולד בויס (48) אינדפנדיינטה (47)
1987/1988 ניואלס אולד בויס (55) סן לורנסו (49) ראסינג קלוב (48)
1988/1989 אינדפנדיינטה (84) בוקה ג'וניורס (76) דפורטיבו אספניול (68)
1989/1990 ריבר פלייט (53) אינדפנדיינטה (46) בוקה ג'וניורס (43)
1990/1991[6] ניואלס אולד בויס בוקה ג'וניורס ריבר פלייט (45)
1991/1992 אפרטורה ריבר פלייט (31) בוקה ג'וניורס (24) סן לורנסו (22)
קלאוסורה ניואלס אולד בויס (29) ולס סרספילד (27) דפורטיבו אספניול (27)
1992/1993 אפרטורה בוקה ג'וניורס (27) ריבר פלייט (23) סן לורנסו (23)
קלאוסורה ולס סרספילד (27) אינדפנדיינטה (24) ריבר פלייט (23)
1993/1994 אפרטורה ריבר פלייט (24) ולס סרספילד (23) ראסינג קלוב (23)
קלאוסורה אינדפנדיינטה (26) הורקאן (25) רוסאריו סנטראל (23)
1994/1995 אפרטורה ריבר פלייט (31) סן לורנסו (26) ולס סרספילד (24)
קלאוסורה סן לורנסו (30) חימנסיה לה פלאטה (29) ולס סרספילד (28)
1995/1996 אפרטורה ולס סרספילד (41) ראסינג קלוב (35) לנוס (35)
קלאוסורה ולס סרספילד (40) חימנסיה לה פלאטה (39) לנוס (34)
1996/1997 אפרטורה ריבר פלייט (46) אינדפנדיינטה (37) לנוס (37)
קלאוסורה ריבר פלייט (41) קולון סנטה פה (35) ניואלס אולד בויס (35)
1997/1998 אפרטורה ריבר פלייט (45) בוקה ג'וניורס (44) רוסאריו סנטראל (35)
קלאוסורה ולס סרספילד (46) לנוס (40) חימנסיה לה פלאטה (37)
1998/1999 אפרטורה בוקה ג'וניורס (45) חימנסיה לה פלאטה (36) ראסינג קלוב (33)
קלאוסורה בוקה ג'וניורס (44) ריבר פלייט (37) סן לורנסו (36)
1999/2000 אפרטורה ריבר פלייט (44) רוסאריו סנטראל (43) בוקה ג'וניורס (41)
קלאוסורה ריבר פלייט (42) אינדפנדיינטה (36) קולון סנטה פה (36)
2000/2001 אפרטורה בוקה ג'וניורס (41) ריבר פלייט (37) חימנסיה לה פלאטה (37)
קלאוסורה סן לורנסו (47) ריבר פלייט (41) בוקה ג'וניורס (30)
2001/2002 אפרטורה ראסינג קלוב (42) ריבר פלייט (41) בוקה ג'וניורס (33)
קלאוסורה ריבר פלייט (43) חימנסיה לה פלאטה (37) בוקה ג'וניורס (35)
2002/2003 אפרטורה אינדפנדיינטה (43) בוקה ג'וניורס (40) ריבר פלייט (36)
קלאוסורה ריבר פלייט (43) בוקה ג'וניורס (39) ולס סרספילד (38)
2003/2004 אפרטורה בוקה ג'וניורס (39) סן לורנסו (36) באנפילד (32)
קלאוסורה ריבר פלייט (40) בוקה ג'וניורס (36) טאז'רס (קורדובה) (35)
2004/2005 אפרטורה ניואלס אולד בויס (36) ולס סרספילד (34) ריבר פלייט (33)
קלאוסורה ולס סרספילד (39) באנפילד (33) ראסינג קלוב (32)
2005/2006 אפרטורה בוקה ג'וניורס (40) חימנסיה לה פלאטה (37) ולס סרספילד (33)
קלאוסורה בוקה ג'וניורס (43) לנוס (35) ריבר פלייט (34)
2006/2007 אפרטורה[7] אסטודיאנטס לה פלאטה (44) בוקה ג'וניורס (44) ריבר פלייט (38)
קלאוסורה סן לורנסו (45) בוקה ג'וניורס (39) אסטודיאנטס לה פלאטה (37)
2007/2008 אפרטורה לנוס (38) טיגרה (34) באנפילד (32)
קלאוסורה ריבר פלייט (40) בוקה ג'וניורס (36) אסטודיאנטס לה פלאטה (36)
2008/2009 אפרטורה[8] בוקה ג'וניורס (39) טיגרה (39) סן לורנסו (39)
קלאוסורה ולס סרספילד (40) הורקאן (38) לנוס (38)
2009/2010 אפרטורה באנפילד (41) ניואל'ס אולד בויס (39) קולון סנטה פה (34)
קלאוסורה ארחנטינוס ג'וניורס (41) אסטודיאנטס לה פלאטה (40) גודוי קרוס (37)
2010/2011 אפרטורה אסטודיאנטס לה פלאטה (45) ולס סרספילד (43) ארסנאל דה סארנדי (32)
קלאוסורה ולס סרספילד (39) לנוס (35) גודוי קרוס (34)
2011/2012 אפרטורה בוקה ג'וניורס (43) ראסינג קלוב (31) ולס סרספילד (31)
קלאוסורה ארסנאל דה סארנדי (38) טיגרה (36) ולס סרספילד (33)
2012/2013 איניסיאל ולס סרספילד (41) ניואלס אולד בויס (36) בלגראנו (36)
פינאל ניואלס אולד בויס (38) ריבר פלייט (35) לנוס (33)
סופרפינאל ולס סרספילד ניואלס אולד בויס
2013/2014 איניסיאל סן לורנסו (33) לנוס (31) ולס סרספילד (31)
פינאל ריבר פלייט (37) בוקה ג'וניורס (32) אסטודיאנטס לה פלאטה (32)
2014 עונת מעבר ראסינג קלוב (41) ריבר פלייט (39) לנוס (35)
2015 בוקה ג'וניורס (64) סן לורנסו (61) רוסאריו סנטראל (59)
2016 עונת מעבר לנוס סן לורנסו אסטודיאנטס לה פלאטה
2016/2017 בוקה ג'וניורס (63) ריבר פלייט (56) אסטודיאנטס לה פלאטה (56)
2017/2018 בוקה ג'וניורס (58) גודוי קרוס (56) סן לורנסו (50)
2018/2019 ראסינג קלוב (57) דפנסה וחוסטיסיה (53) בוקה ג'וניורס (51)
2019/2020 בוקה ג'וניורס (48) ריבר פלייט (47) ארחנטינוס ג'וניורס (39)
2020 העונה בוטלה בשל התפרצות מגפת הקורונה העולמית

ביאורים:

מספר אליפויות וסגנות (עידן מקצועני)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון אליפויות (בעידן המקצועני) סגנות (בעידן המקצועני) שנות זכייה
ריבר פלייט 36 (35) 34 (28) (לא מקצועני: 1920AAmF‏), 1932LAF, 1936CAM, 1936ORO, 1937, 1941, 1942, 1945, 1947, 1952, 1953, 1955, 1956, 1957, 1975M, 1975N, 1977M, 1979M, 1979N, 1980M, 1981N, 1985/1986, 1989/1990, 1991A, 1993A, 1994A, 1996A, 1997C, 1997A, 1999A, 2000C, 2002C, 2003C, 2004C, 2008C, 2014F
בוקה ג'וניורס 34 (28) 22 (19) (לא מקצועני: 1919, 1920, 1923, 1924, 1926, 1930), 1931LAF, 1934LAF, 1935, 1940, 1943, 1944, 1954, 1962, 1964, 1965, 1969N, 1970N, 1976M, 1976N, 1981M, 1992A, 1998A, 1999C, 2000A, 2003A, 2005A, 2006C, 2008C, 2011A, 2015, 2016/2017, 2017/2018, 2019/2020
ראסינג קלוב 18 (9) 8 (7) (לא מקצועני: 1913, 1914, 1915, 1916, 1917, 1918, 1919AAmF, 1921AAmF, 1925AAmF)‏, 1949, 1950, 1951, 1958, 1961, 1966, 2001A, 2014TR, 2018/2019
אינדפנדיינטה 16 (14) 16 (14) (לא מקצועני: 1922, 1926), 1938, 1939, 1948, 1960, 1963, 1967N, 1970M, 1971M, 1977N, 1978N, 1983M, 1988/1989, 1994C, 2002A
סן לורנסו 15 (12) 16 (14) (לא מקצועני: 1923AAmF, 1924AAmF, 1927)‏, 1933LAF, 1936HON, 1946, 1959, 1968M, 1972M, 1972N, 1974N, 1995C, 2001C, 2007C, 2013I
ולס סרספילד 10 (10) 9 (8) 1968N, 1993C, 1995A, 1996C, 1998C, 2005C, 2009C, 2011C, 2012I, 2012S
אלומני 10 (0) 2 (0) (לא מקצועני: 1900, 1901, 1902, 1903, 1905, 1906, 1907, 1909, 1910, 1911)
אסטודיאנטס לה פלאטה 6 (5) 7 (4) (לא מקצועני: 1913FAF‏), 1967M, 1982M, 1983N, 2006A, 2010A
ניואלס אולד בויס 6 (6) 5 (5) 1974M, 1987/1988, 1990/1991, 1992C, 2004A, 2013F
הורקאן 5 (1) 8 (6) (לא מקצועני: 1921, 1922, 1925, 1928), 1973M
לומאס אתלטיק 5 (0) 2 (0) (לא מקצועני: 1893, 1894, 1895, 1897, 1898)
רוסאריו סנטראל 4 (4) 4 (4) 1971N, 1973N, 1980N, 1986/1987
בלגראנו אתלטיק 3 (0) 3 (0) (לא מקצועני: 1899, 1904, 1908)
ארחנטינוס ג'וניורס 3 (3) 2 (2) 1984M, 1985N, 2010C
לנוס 2 (2) 5 (5) 2007A, 2016
פרו קאריל אואסטה 2 (2) 3 (3) 1982N, 1984N
פורטנו 2 (0) 2 (0) (לא מקצועני: 1912FAF, 1914FAF)
קילמס 2 (1) 1 (1) (לא מקצועני: 1912), 1978M
אסטודיאנטיל פורטנו 2 (0) - (לא מקצועני: 1931, 1934)
חימנסיה לה פלאטה 1 (0) 6 (5) (לא מקצועני: 1929)
באנפילד 1 4 (3) 2009A
לומאס אקאדמי 1 (0) 1 (0) (לא מקצועני: 1896)
ארסנאל 1 (1) - 2012C
צ'קריטה ג'וניורס 1 (1) - 1969M
דוק סוד 1 (0) - (לא מקצועני: 1933)
אולד קלדוניאנס 1 (0) - (לא מקצועני: 1891)
ספורטיבו באראקאס 1 (0) - (לא מקצעוני: 1932)
סנט אנדרוס 1 (0) - (לא מקצועני: 1891)
טיגרה - 3 (3) -
גודוי קרוס - 1 (1) -
טאז'רס (קורדובה) - 1 (1) -
אוניון (סנטה פה) - 1 (1) -
קולון סנטה פה - 1 (1) -
ראסינג קורדובה - 1 (1) -

פירוש אותיות באנגלית:

  • HON - גביע הונור
  • CAM - גביע קמפאונאטו
  • ORO - גביע הזהב
  • M - אליפות מטרופוליטנית
  • N - אליפות לאומית (נסיונל)
  • A - אפרטורה
  • C - קלאוסורה
  • I - איניסיאל
  • F - פינאל
  • S - סופרפינאל
  • TR - מעבר

מלך השערים ההיסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלך השערים ההיסטורי של הליגה הוא ארסניו אריקו מפרגוואי ששיחק באינדפנדיינטה, עם 295 שערים ב-332 משחקים. סגנו הוא אנחל לברונה מריבר פלייט עם 293 כיבושים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הדירוג באתר הפדרציה הבינלאומית להיסטוריה וסטטיסטיקה של הכדורגל
  2. ^ ה"קלאסיקוס" התקיימו בשיטת בית וחוץ. המשחק הראשון התקיים בין שתי הקבוצות ה"פנויות" באותו מחזור, שהרי מספר הקבוצות באזורים היה אי זוגי, והמשחק השני התקיים במחזור שכולו "קלאסיקוס". משחקים אלו מכונים "בין-אזוריים" (Interzonales).
  3. ^ ששמו הוחלף, עם מותו של דייגו מראדונה בנובמבר 2020, לגביע מראדונה.
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 מתכונת גביע
  5. ^ 1 2 3 4 5 מתכונת פלייאוף
  6. ^ גמר ראשונות הסיבובים
  7. ^ נערך משחק שובר שיווין אסטודיאנטס ניצחה 1–2
  8. ^ נערך טורניר שובר שיווין בוקה ג'וניורס זכתה בהפרש שערים