רוב וקרוב הלך אחר הרוב

רוב וקרוב הלך אחר הרוב
(מקורות עיקריים)

תלמוד בבלי	תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף כ"ג, עמוד ב'
משנה תורה	משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות גזילה ואבידה, פרק ט"ו, הלכה י"ח, משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ט', הלכה ז'
שולחן ערוך	שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ר"ס, סעיף ח'
ספרי מניין המצוות	סמ"ג עשין מצווה ע"ד

בהלכה ובמשפט העברי, רוב וקרוב הלך אחר הרוב הוא כלל שטבע רבי חנינא, האומר כי למרות שישנם שני כללים לבירור ספיקות בהלכה במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מהיכן הגיע, האחד על ידי הכלל "הלך אחר הרוב", והשני - "קרוב" - הכרעה כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר, ולמרות ששניהם מהתורה, הרי שבמקרה של התנגשות בין שני הכללים, הרוב קובע.

דוגמאות בהלכה

עגלה ערופה

לפי כלל זה, נקבע כי למרות שבפרשת עגלה ערופה קובעת התורה שבמקרה שנמצא מת סמוך ליד עיר מוטלת האחריות על בני העיר הקרובה - ”וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ...”, אין זה אלא אם העיר נמצאת במקום שאין עיר נוספת בסביבה שיוצאים משם אנשים לכיוון המקום שבו נמצא ההרוג, והעיר נמצאת במקום מבודד ושומם "בין ההרים". אבל במקרה שישנה עיר או ערים נוספת הקרובה למקום ואנשיה עוברים במקום זה שמחוץ לעיר הקרובה, מוטלת האחריות על העיר שמספר אנשיה הגדול ביותר, שכן לפי הכלל "הלך אחר הרוב" יש להניח שמשם יצא הרוצח.

נידה

כמו כן, משפיע הכלל על הלכות נידה, הלכה זו מבוססת על המשנה הידועה:

משל משלו חכמים באשה: החדר והפרוזדור, והעלייה. דם החדר טמא, דם העלייה טהור. נמצא בפרוזדור, ספקו טמא לפי שחזקתו מן המקור

במקרה שנמצא דם בפרוזדור, עומדות בפנינו שתי אפשרויות שעל פיהן ניתן להסיק מהו מקור הדם. האחד הוא - החדר (צוואר הרחם) שמשם רוב הדמים מגיעים למקום זה, והשני הוא "קרוב" - נקב השתן קרוב יותר למקום. רבי חייא פסק ש”דם הנמצא בפרוזדור חייבין עליו על ביאת מקדש ושורפין עליו את התרומה”, כלומר אם נמצא דם במקום זה אנו מסיקים בוודאות שהוא מצוואר הרחם והאישה טמאה בטומאת נדה, ולכן אם באה במצב זה לבית המקדש היא עברה עבירה שעונשה כרת, וכן אם נגעה בתרומה שורפין אותה.

במשפט העברי

השבת אבדה

כלל זה משפיע גם על המשפט העברי בתחום השבת אבדה: במקרה של גוזל הנמצא על הארץ בסמיכות לשני שובכים, אם יש ויכוח בין שני בעלי השובכים וכל אחד מהם טוען שהוא שלו, על מוצא האבדה להשיב אותה למי שמספר הגוזלים שברשותו הגבוה ביותר, ולא למי ששובכו יותר קרוב.

קישורים חיצוניים

• רוב וקרוב באתר בית המדרש הווירטואלי על שם ישראל קושיצקי
• רוב וקרוב - שמעתא ד פרק א - בלוג
• אלימלך בורנשטיין, רוב וקרוב בירחון כנסת ישראל