בבא בתרא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה

בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

בארמית "בבא בתרא" הוא "השער האחרון", ולפניו במסכת נזיקין קיימות בבא קמא - השער הראשון, ובבא מציעא - השער האמצעי. חלוקה זו היא בבלית, ואילו בארץ ישראל המסכת נחשבה תמיד כמסכת אחת. החלוקה לשלושה חלקים נעשתה באופן טכני - עשרה פרקים בכל מסכת - כאשר מבחינה תוכנית ניתן היה לחלק אחרת את המסכת; כך לדוגמה הפרק האחרון של בבא מציעא והפרק הראשון של בבא בתרא עוסקים שניהם בדיני שותפות[1]. התוספתא של המסכת מחולקת גם היא ל"בבות", אחד עשר פרקים בכל "בבא", כאשר הפרק המקביל לפרק י' במשנה של בבא מציעא והפרק המקביל לפרק א' במשנה של בבא בתרא, אוחדו לפרק י"א של "בבא מציעא".

התלמוד הבבלי של המסכת, כפי שהודפס בדפוס וילנה יחד עם פירושיהם של רשב"ם ותוספות, מכיל 175 דפים (מדף ב עד דף קעו), וזהו מספר הדפים הגדול ביותר למסכת בתלמוד הבבלי. (למרות זאת אין זו המסכת עם מספר המילים הרב ביותר, שכן פירושי הרשב"ם והתוספות ממלאים שטח גדול מדפיה, באופן יוצא דופן. המסכת הגדולה ביותר בתלמוד הבבלי מבחינת כמות המילים היא מסכת שבת)[א].

מיקומה של המסכת בסדר נזיקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, מסכת זו ממוקמת בסוף מסכת נזיקין מכיוון שכולה דברי קבלה וסברות ואין לה סימוכין בפסוקים שבתורה.

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. השותפין שרצו לעשות מחיצה (שש משניות [ב]) - הפרק עוסק בהלכות חלוקת שותפות, מחיצה בין חצרות (היזק ראיה) ועוד. התלמוד הבבלי עוסק בפרק זה גם במצוות צדקה, בזהותם של כותבי התנ"ך ועוד.
  2. לא יחפור אדם בור (ארבע עשרה משניות) - הפרק עוסק בנזקי שכנים.
  3. חזקת הבתים (שמונה משניות) - הפרק עוסק בהלכות חזקת ראיה וחזקת קניין במקרקעין. התלמוד הבבלי עוסק בפרק זה בכללים יסודיים בדיני 'טוען ונטען', כגון הלכות עדות, מיגו ועוד. בפרק מופיעות סוגיות הלכתיות מפורסמות, כמו נסכא דרבי אבא וכל דאלים גבר.
  4. המוכר את הבית (תשע משניות) - פרק זה והשלושה שאחריו עוסקים בהלכות מכירה של בתים, חצרות, ספינות, שדות, בהמות, תבואה ועוד.
  5. המוכר את הספינה (אחת עשרה משניות).
  6. המוכר פירות לחבירו (שמונה משניות).
  7. האומר לחבירו בית כור (ארבע משניות) - דיני מכירה, כאשר לשון המכירה מתפרש למשמעויות סותרות, כגון "האומר לחבירו מידה בחבל (כלומר מידה מדויקת) הן חסר הן יתר (כלומר מידה משוערת) אני מוכר לך", וכדומה.
  8. יש נוחלין ומנחילין (שמונה משניות) - פרק זה עוסק בדיני ירושות, בין השאר בירושת הבת, בכור ובעל היורש את אשתו.
  9. מי שמת והניח בנים ובנות (עשר משניות) - גם פרק זה עוסק בדיני ירושה. עוד יש בו הלכות "אומדנא".
  10. גט פשוט (שמונה משניות) - עוסק בדיני שטרות, כולל שטרי חוב, שטרי מכר, וגיטין.

בסה"כ יש במסכת כ-86 משניות.

פרשני המסכת בתלמוד הבבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י כתב פירוש למסכת, ובמהדורות המצויות כיום (ובכתבי היד של הפירוש) הוא נקטע בדף כ"ט עמוד א' במילים "עד כאן פירוש רש"י זצ"ל מכאן ואילך פירוש רבינו שמואל ב"ר מאיר", ומדף זה ואילך מתפרשת המסכת על ידי נכדו, הרשב"ם, אם כי כמה תוספות של הרשב"ם נכתבו בגוף פירוש רש"י בתחילת המסכת.

בדפוס פיזרו של המסכת, וכן בדפוסים הנפוצים כיום, נכתב בסוף פירושו של רש"י: "כאן מת רש"י ז"ל"; אך היו חוקרים שפקפקו האם זו הסיבה להיקטעותו של הפירוש. מלבד פירושי וחידושי הראשונים שנתחברו על רוב המסכתות, יש בידינו חידושיו של הר"י מיגאש למסכת זו. ופירושו של רבינו יונה גירונדי הידוע כ"עליות דרבנו יונה", על שם מנהגו לסיים כל סוגיא בפסיקת ההלכה במילים "עלה בידינו", וכן פירושו של הרמ"ה, רבי מאיר הלוי מטוליטולה בשם "יד רמה", שנמצא רק על מסכת זו ומסכת סנהדרין.

סוגיות מפורסמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט משנה, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת בבא בתרא, באתר ויקיטקסט
  • ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ לפי ספירת המילים שבפרויקט השו"ת (באופן מקורב), במסכת בבא בתרא יש 88,187 מילים ו-350,455 אותיות, ואילו במסכת שבת יש 116,533 מילים ו-463,595 אותיות.
    2. ^ מספר המשניות בכל פרק נכתב ע"פ דפוס "קהתי". בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]