רודריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רודריק
Rodericus
Don Rodrigo, rey de los visigodos (Museo del Prado).jpg
לידה 688
קורדובה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 ביולי 711 (בגיל 23 בערך)
מדינה-סידוניה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה הוויזיגותית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ויזאו עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מושל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Cronica rey rodrigo.jpg

רודריק (Roderic, בערבית: لذريق, Ludharīq, מת ב-711 או 712) היה המלך הוויזיגותי האחרון ששלט בטולדו, ואחד מאחרוני המלכים בממלכה הוויזיגותית. מעט מאוד ידוע על עלייתו לשלטון ועל מלכותו בכלל, ורוב המידע מוטל בספק. שמו של רודריק מוכר בעיקר עקב מפלתו ומותו בקרב גואדאלטה, מול טאריק בן זיאד וצבא המורים, בשנת 711 לספירה, אירוע שסימן את תחילת הכיבוש המוסלמי של ספרד.[1]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רודריק נולד לשושלת מלוכה ויזיגותית שישבה בחצי האי האיברי. יריבות בין שתי שושלות מלוכה גרמה לכך שהמלך אגיקה מהשושלת היריבה, במהלך שלטונו בסוף המאה השביעית, עיוור את אביו של רודריק, תיאופורד, על מנת להשאיר את המלוכה בשושלתו. תיאופורד העיוור התיישב בעיר קורדובה ונשא שם לאישה את ריקולו, נערה ממשפחה אריסטוקרטית מקומית, אמו של רודריק. על פי גרסה אחרת, רודריק הוא בעצמו בנו של המלך אגיקה, ועל פי גרסה שלישית, רודריק הוא בנו של המלך הוויזיגותי ויתיזה שמלך בין השנים 702–710 לספירה. על פי המחקר אף לא אחד מסיפורים אלו ניתן לאימות.[2]

פיצול המלוכה ועלייתו לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 710 מת המלך הוויזיגותי ויתיזה, ותמיכת האצולה הוויזיגותית התפצלה בין אקילה השני, בנו של ויתיזה, לבין רודריק, אשר נבחר על-ידי האצולה. אקילה, שייתכן שהיה צעיר מדי ולכן לא נבחר לרשת את הכתר, הומלך בידי תומכיו בצפון מזרח חצי האי האיברי. מיד עם עלייתו לשלטון נאלץ רודריק להתמודד עם חיכוכים ברחבי הממשל הוויזיגותי - יריבות עם אקילה, מרידות של שבטים בסקים ששכנו בצפון חצי האי, ובגידות פנימיות של אצילים שערקו מתוך מחנהו. סביר להניח שפיצול כוחותיו וצבאו של רודריק פגע ביכולתו לעמוד אל מול ההתקפה המוסלמית בגיברלטר.[3]

קרב גואדאלטה ומפלת הוויזיגותים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום ראשון ה-19 ביולי 711 נערך קרב בין הכוחות הוויזיגותים בהובלת המלך רודריק, לבין הכוחות המוסלמים בהובלת טאריק אבן-זאיד. טאריק, ברברי שהתאסלם, היה מושל העיר טנג'יר ונשלח על ידי מוסא בן נציר, המנהיג הדתי האומיי, לפלוש לאירופה ולכבוש את חצי האי האיברי. החיילים המוסלמים החלו לעבור באניות מסחר מצפון אפריקה לדרום חצי האי, וקבעו מחנה ליד ההר שלימים יקרא על שם מנהיגם ג'בל טאריק, ובשפות האירופיות - גיברלטר. המלך רודריק, שהיה עסוק במרידות בצפון האי, איחר להגיע אל הפולשים המוסלמים. עד להגעתו של הצבא הוויזיגותי, הצליח טאריק לצבור כמות של כעשרת אלפים לוחמים.[4] הכוחות הוויזיגותים המותשים שהגיעו מהצפון לפגוש את הפולשים המוסלמים לא היוו כל בעיה עבור צבאו של טאריק, שהביס אותם בצורה מוחצת, והרג את המלך רודריק. פרט לעייפותם הפיזית של הוויזיגותים, תרמה לנצחון המורים גם נטישה המונית של שדה הקרב, לאחר בגידה של אצילים ובעלי דרגות במלך, התבוסה הובילה למסע הכיבוש של כל חצי האי עם כעשרת אלפים חיילים בארבע שנים בלבד.

הסיבות לפלישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר למצוות הג'יהאד האסלאמי אשר המריץ את הכוחות המוסלמים לכבוש את העולם, ניתנו הסברים פנימיים לאירועים שאפשרו למוסלמים להעביר כמות גדולה של לוחמים לתוך אירופה ללא כל התנגדות. גורמים דתיים נוצריים האשימו במפלתם של הוויזיגותים את המלך ויטיזה (702–710), אשר בנוסף להתנהגות הפרטית ההוללת שלו, אילץ את הכמורה המקומית להינשא למרות האיסור שהטילה הכנסיה הקתולית. אחרים האשימו דווקא את המלך רודריק על כך שאנס את בתו של מושל סאוטה, יוליאנוס. כתגובה לכך הזמין יוליאנוס את כוחותיו של טאריק על מנת לנקום ברודריק, ואף שלח ספינות שיעבירו את הכוחות המוסלמים לתוך חצי האי.

גורמים אחרים מאשימים את המלך הוויזיגותי אקילה בנו של המלך ויטיזה, ששלט בחלקים מצפון האי, בכך שרצה להחזיר לעצמו את המלוכה ולכך הזמין את טאריק על מנת להשמיד את כוחותיו של רודריק.[5] אפשרות נוספת היא שטאריק הוזמן על ידי היהודים המקומיים שסבלו מהתעצמות שנאת היהודים בחצי האי, וראו בשלטון המוסלמים תחליף טוב יותר. אפשרות שלישית היא שפלישת המוסלמים לא הרתיעה את המקומיים, ואולי אפילו התקבלה בברכה על ידם, בדיוק כפי שקרה בפלישות הרומאים, היוונים והפיניקים לפני כן.[6]

המלך רודריק בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלך רודריק הוזכר בכמה וכמה יצירות ספרות. הראשונה שבהם היא הטרגדיה הרומנטית ‘All’s Lost by Lust’, 'מפלה בגלל תשוקה', שנכתבה על ידי הסופר האנגלי וויליאם ראולי. במחזה, שהוצג בשנת 1619 ופורסם בשנת 1633, מסופר כי המלך התאהב בנערה בשם יסינטה, בתו של אחד ממפקדי הצבא, יוליאנוס (ג'וליאן) שמו, חיזר אחריה וניסה לזכות באהבתה. כאשר יסינטה לא נענתה לחיזוריו, שלח רודריק את יוליאנוס להילחם במֻורים, המוסלמים שבאו להילחם בו, את יסינטה אנס ושם בשמירה בארמון. בשלב מסוים יסינטה הצליחה לברוח מהארמון אל אביה בשדה הקרב, וסיפרה לו על האונס. יוליאנוס כרת ברית עם מולי מוזמן, מנהיג המורים, על מנת לנקום ברודריק. מולי מומן התאהב גם הוא בנערה וביקש את ידה, יסינטה ויוליאנוס סירבו, ובעקבות כך מולי מומן בגד ביוליאנוס, עיוור אותו וכרת את לשונה של יסינטה. הטרגדיה מסתיימת בסצנה בה מולי מומן נותן לכאורה ליוליאנוס להתנקם בו, ושם חרב בידו. יוליאנוס מנסה לדקור את מולי מומן, אך זה מעמיד בפניו את יסינטה, וכך גורם ליוליאנוס לדקור ולהרוג את בתו.[7]

סיפורי רודריק והפלישה המוסלמית מסופרים גם בשירו של המשורר הסקוטי וולטר סקוט: "חזונו של דון רודריק" ובשיר "רודריק - אחרון הוויזיגותים" של המשורר האנגלי רוברט סאות'י. רודריק מופיע גם בשתי אופרות: "רודריק" של גאורג פרידריך הנדל, וב-"דון רודריק" של אלברטו חינסטרה.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Gill, John. Andalucia a Cultural History (Oxford University Press: New York, 2009)
  • Collins, Roger. Visigothic Spain 409-711 (Blackwell Publishing: Carlton, Australia, 2004)
  • Barton, Simon. A History of Spain (Palgrave Macmillan: Hampshire, England, 2004)
  • Alkhateeb, Firas. Lost Islamic History- Reclaiming Muslim Civilization From the Past (Hurst and Company: London, 2014)
  • Frasseto, Michael. The Early Medieval World- From the Fall of Rome to the Time of Charlemagne (ABC-clio:: California, 2013)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רודריק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ .John Gill, Andalucia a Cultural History (Oxford University Press: New York, 2009), page 71
  2. ^ .Roger Collins, Visigothic Spain 409-711 (Blackwell Publishing: Carlton, Australia, 2004), page 136
  3. ^ .Simon Barton A History of Spain (Palgrave Macmillan: Hampshire England, 2004), page 24
  4. ^ iras Alkhateeb, Lost Islamic History- Reclaiming Muslim Civilization From the Past (Hurst and Company: .London, 2014), pages 53-54
  5. ^ Michael Frasseto, The Early Medieval World- From The Fall of Rome to the Time of Charlemagne (ABC-Clio: .California, 2013), page 471
  6. ^ .John Gill, Andalucia a Cultural History (Oxford University Press: New York, 2009), page 72
  7. ^ From Early English Books Online: http://quod.lib.umich.edu/e/eebo/A11155.0001.001?view=toc