רוז מת'
 | |
| לידה |
10 בנובמבר 1925 Gmina Zator, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
12 באוקטובר 2013 (בגיל 87) ניו יורק, ארצות הברית |
  | |
רוז גרונאפפל מת' (באנגלית: Rose Grunapfel Meth; 10 בנובמבר 1925 – 12 באוקטובר 2013)[1] נולדה בשם רוז'יה גרונאפפל, וידועה גם בשם רייזל גרונאפפל מת', הייתה ניצולת מחנה ההשמדה אושוויץ ואחת ממשתתפות מרד הזונדרקומנדו במחנה שהתחולל ב-7 באוקטובר 1944.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרד אושוויץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוז גרונאפפל נולדה בזאטור, פולין. היא נשלחה לאושוויץ באוגוסט 1943, שם נאלצה לעבוד במפעל Weichsel-Union-Metalwerke, מפעל לחימוש באזור תעשייה בין אושוויץ I לאושוויץ II.[2][3]
שניים מחברי המחתרת, ישראל גוטמן ויהודה לאופר, קיבלו הוראה להביא מהמקום בו עבדו חומר נפץ לקראת ההתקוממות במחנה. הם התקשו לעשות זאת, מפני שהתנועה בתוך בית חרושת זה הייתה אסורה, ובמקום בו עסקו בחומרי הנפץ עבדו אסירות יהודיות. באמצעות אחת החברות במחתרת יצרו האסירים קשר עם הנשים שעבדו שם. אחד החברים נשלח לבירקנאו כדי לגייס למשימה את רוז'ה רובוטה, אסירה שעבדה במיון פרטי הלבוש בבירקנאו, כדי שהיא תשכנע את הנשים לתת את הסכמתן להוציא חומר נפץ מבית החרושת ולמסור אותו לידי המחתרת.[4] רוז, יחד עם מספר אסירות שעבדו במפעל התחמושת, כולל אסתר וייסבלום, אנה היילמן, רגינה ספירשטיין, אלה גרטנר הדסה זלוטניצקה, מרתה בינדיגר, גניה פישר, אינגה פרנק ואילזה ואנטיצ'קה פעלו יחדיו כדי להגניב אבק השריפה החוצה במטפחות לכיסיהן או לחיקן. כשהיה נערך חיפוש הן היו זורקות את אבק השריפה על האדמה ומשפשפות את האדמה ברגליהן.[5] את אבק השריפה אספה רובוטה, והעבירה אותו לידי הזונדרקומנדו, יחידות לטיפול בקורבנות ההשמדה בתאי הגזים, שעמן נמנו אסירים יהודים, שפעלו במחנות השמדה ועסקו בהוצאת הגופות מתוך תאי הגזים ושריפתן במשרפות (זו המשמעות הידועה ביותר של מושג זה). לאחר חודשי פעילות אחדים הוצאו להורג גם אנשי הזונדרקומנדו, וגופותיהם פונו על ידי היחידה הבאה בתור.[6][7]
ב-7 באוקטובר 1944 השתמשו אסירי הזונדרקומנדו באבק השריפה כדי לפוצץ את הקרמטוריום הרביעי בבירקנאו. אלה, רוזה רובוטה, אסתר ורגינה נעצרו ועונו על פעילותן. הן נתלו בפומבי בבירקנאו ב-5 בינואר 1945. רוז גרונאפפל שרדה ונאלצה לצפות בהוצאות להורג.[8]
בזמן כליאתה במחנה, היא החליפה לחם בנייר כדי שתוכל לכתוב על פתקים את קורותיה בעת שהותה באושוויץ, כדי להעיד מאוחר יותר, תוך שהיא שומעת לאזהרת אביה להיזכר במה שקרה. חלק מהפתקים ששרדו נמצאים בארכיון ביד ושם.[9]
לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרונאפפל הגיעה לארצות הברית בשנת 1946 על סיפון הספינה הראשונה שהובילה אזרחים מאירופה לארצות הברית. היא התיישבה בבנסונהרסט, ברוקלין, ניו יורק, נישאה לאירווינג מת' וגידלה שלושה בנים. בעשר השנים האחרונות לחייה התגוררה בקיו גרדנס הילס, ניו יורק.[10]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ U.S.A. Citizenship Certificate. (Family Document)
- ^ Rittner & Roth. Different Voices (Paragon House: 1993) p. 132ff. ISBN 1-55778-503-1
- ^ Rittner & Roth. Different Voices (Paragon House: 1993) p. 136ff. ISBN 1-55778-503-1
- ^ עדות ישראל גוטמן במשפט אייכמן, רשומות משפט אייכמן, 1961.
- ^ Guttman. Smoke and Ashes: The Story of Auschwitz-Birkenau, (Sifriyat Poalim: 1957) p. 133.
- ^ "Prisoner Revolt at Auschwitz-Birkenau". www.ushmm.org (באנגלית). נבדק ב-22 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Teaching about Women and Resistance". teaching-about-women-and-resistance.html (באנגלית). נבדק ב-22 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Rittner & Roth. Different Voices (Paragon House: 1993) p. 139ff. ISBN 1-55778-503-1
- ^ Rittner & Roth. Different Voices (Paragon House: 1993) p. 140. ISBN 1-55778-503-1
- ^ "9 Years Ago For Stealing Explosives That Blew Up Crematorium | The Seattle Times". archive.seattletimes.com. נבדק ב-22 באפריל 2021.
{{cite web}}: (עזרה)